איראן נכנסה למלכוד, ועשויה להגיב באמצעות שליחיה

במערכת הביטחון בישראל שומרים הערב (שישי) על דממת אלחוט בכל הקשור לחיסולו של מוחסן פחריזאדה, שעמד מאחורי תכנית הגרעין הצבאית של איראן. בעוד הרמטכ"ל אביב כוכבי הסתפק בהודעה על מפגש עם הרמטכ"לים לשעבר כמה שעות לפני הפיצוץ, שר הביטחון בני גנץ יצא מהקריה בתל אביב סמוך לשעה 16:30, כשעה אחרי האירוע.

בסביבתו הקרובה של גנץ סרבו להתייחס לפרסומים הזרים. עם זאת, כשמתרחש חיסול של בכיר באיראן הזוכה לתשומת לב תקשורתית גבוהה, קהילת המודיעין בישראל מגבירה את הקשב. באופן אוטומטי הדריכות בצה"ל עולה בנוגע לכל שינוי במזרח התיכון, בדגש על איומים מסוגים שונים על ישראל ועל האינטרסים שלה בעולם, כולל שגרירויות.

רק לפני כמה שבועות תרגל צה"ל את מערך ההגנה האווירי בחיל האוויר במסגרת התרגיל "חץ קטלני", שדימה התמודדות עם שיגורי טילים מסוגים שונים מלבנון וסוריה. גם זירות רחוקות שולבו בתרגיל כמו תימן, שם איראן מתחזקת שיתוף פעולה הדוק עם המורדים החות'ים, ועיראק, בה מחזיקה איראן בסיסי טילים לפי פרסומים זרים. טהראן עצמה שולבה אף היא בתרחישים, שכן כבר היום יש ברשותה ארסנל גדול של טילים בליסטיים המסוגלים לפגוע בעורף ישראל.

ככלל, מערכה חשאית בין מלחמות מובילה לתגובות א-סימטריות על התנקשויות מהסוג הזה ולא לפעולות ישירות. ניתן להעריך כי משטר האייתולות ואנשיו לא יפעלו באופן ישיר נגד המדינה האחראית להתנקשות. אם תנסה לנקום, היא תעשה זאת באמצעות שליחים כנגד האינטרסים של אותה מדינה.

ההתנקשות תופסת את איראן במצב מורכב למדי. אחרי חיסול קאסם סולימאני, שהיה המוח הפעילות הצבאית, היא נדרשת להתמודד עם מאמציו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ למצות את השקפתו טרם חילופי הממשל. ברקע - מגוון פרסומים זרים על אפשרות לפעולות ישירות של ארצות הברית נגדה.

לכך מתווספות הסנקציות הכבדות שפגעו קשות בכלכלה האיראנית ומגיפת הקורונה שגבתה מחיר כבד. ניתן להעריך כי על סמך כל אלה, האיראנים לא ימהרו לגבות מחיר מהאחראים לחיסול המדען ולגרור את טהראן להסלמה.

נכון לכתיבת שורות אלו אין כל שינוי ברמת הכוננות של שגרירויות ישראל בעולם. לאורך הגבולות נשמרת הכוננות הגבוהה הקבועה נגד הטילים.

ללא קשר להתנקשות, בשבועות האחרונים התקיים דיאלוג בין הדרג המדיני למערכת הביטחון בנושא האסטרטגיה נגד איראן. בלטה השפעת הקואליציה הבלתי רשמית של ישראל עם מדינות כמו סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין. המכנה המשותף הוא החשש מאיראן גרעינית ומכוונותיו של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן לשוב להסכם הגרעין. כלל המדינות, כמו ישראל, רואות באיראן איום מרכזי על שרידותן.

לדברי גורמי ביטחון, על אף שכהונתו על מתקרבת לסיומה, ממשל טראמפ מפעיל מכבש לחצים על איראן באמצעות סנקציות ואף אחד במוסד ובצה"ל לא יופתע אם בקרוב הנשיא האמריקני יטיל חבילת סנקציות נוספות על משטר האייתולות באופן שיחייב את ביידן לאמץ את הגישה התקיפה.

הגורמים הדגישו במסגרת אותו דיאלוג כי היעד המרכזי של המוסד וצה"ל, לפי הנחיית הדרג המדיני הוא הרחקת איראן מגרעין. אסטרטגיה זו מתחברת לאינטרסים של מדינות סוניות נוספות במזרח התיכון כולל ארצות הברית.

בראיית מערכת הביטחון, האתגר האיראני מתחלק לכמה רבדים. הראשון - פרויקט הגרעין. השני - התוקפנות האזורית האיראנית. השלישי - התעצמות צבאית שבאה לידי ביטוי בפיתוח טילים בליסטיים המגיעים לטווח של 3,000 ק"מ. רובד נוסף - התבססות בסוריה ובלבנון. לפי הנחיית הדרג המדיני יש להוציא את איראן מסוריה ולהחליש את חיזבאללה ולצמצם את השפעתו על הממשל הלבנוני. בשל כל אלה, ההתנקשות משתלבת היטב עם פרסומים זרים על אודות תקיפות של חיל האוויר נגד יעדי איראן וחיזבאללה בשבוע האחרון בסוריה.