המינויים הראשונים של הנשיא הנבחר של ארצות הברית ג'ו ביידן לתפקידים הכי חשובים והבכירים בממשלו מעידים על כוונותיו, סדרי העדיפויות שלו ועל הדרך שבה הוא מתכנן לנהל את הבית הלבן. אלה יהיו הפוכים לגמרי מהמינויים של הנשיא היוצא דונלד טראמפ, עמדותיו וסגנון הניהול שלו. בראש ובראשונה, ביידן בחר באנשים שעבדו אתו, שהוא מכיר אותם היטב ושהוא יכול לסמוך עליהם.
המינוי הראשון היה של רון קליין לתפקיד ראש מטה הבית הלבן. זהו התפקיד הכי חשוב בבית הלבן ומשרת אמון קלאסית. קליין, היהודי, היה ראש המטה של ביידן בכהונתו כסגנו של ברק אובמה. לפני כן, היה ראש המטה של אל גור, סגנו של קלינטון. לכן, הוא בעל ניסיון רב ומתאים לתפקיד שהוא קריטי משום שראש המטה קובע יחד עם הנשיא את מבנה הבית הלבן, משרדיו ואגפיו. הוא מאייש את מאות המשרות ומפקח עליהן. הוא מנתב את כל זרימת המיידע אל הבית הלבן, מנהל ומפקח על תהליכי קבלת ההחלטות. הוא קובע מי ייפגש עם הנשיא ומתי, משמש קצין קשר לקונגרס ויועץ לנשיא בנושאים שלדעתו הוא צריך להתייחס אליהם.
אישים קרובים אחרים לביידן הם שר החוץ המיועד, אנתוני בלינקן, והיועץ לביטחון לאומי המיועד, ג'ק סליבאן. בלינקן, גם הוא יהודי, הוא מומחה לביטחון לאומי. הוא היה במועצה לביטחון לאומי ובתקופת נשיאותו של בוש הבן ניהל את צוות הוועדה החשובה לענייני חוץ של הסנאט, שבחלק מהתקופה ביידן עמד בראשה. אחר כך, שרת כיועצו של ביידן לביטחון לאומי כשזה כיהן כסגנו של אובמה. היה גם סגן היועץ לביטחון לאומי וסגן שר החוץ.
סליבאן יהיה היועץ לביטחון לאומי הצעיר ביותר שאי פעם מונה לתפקיד הזה. הוא החליף את בלינקן והיה יועצו של ביידן לביטחון לאומי. לפני כן, היה ראש האגף לתכנון במשרד החוץ וסגן ראש המטה של הילרי קלינטון כשהיא כיהנה כשרת החוץ. הוא היה מעורב במשא ומתן הסודי עם איראן, שהכשיר את הקרקע להסכם הגרעין.
כמו אובמה, ביידן הודיע שממשלו ייראה כמו החברה האמריקנית, כלומר יכלול נשים ומיעוטים, בעוד שבממשל טראמפ כיהנו בעיקר גברים לבנים.
הוא מינה לתפקיד השר לביטחון המולדת את אלחנדרו מיורקס, יהודי היספני, שהיגר לארצות הברית מקובה. המשרד הזה עוסק בכל נושאי ההגירה ובמינוי הזה יש גם מסר ברור לחברה האמריקנית - ממשל ביידן יהפוך את מדיניות טראמפ. הוא יסיר את ההגבלות שהטיל טראמפ, ינסה לפתור את בעיית המהגרים הלא חוקיים בארצות הברית, שמספרם נאמד ביותר מעשרה מיליון תושבים ויחזיר תכניות להלבנת ילדיהם של מהגרים לא חוקיים.
נשים בעמדות המפתח
ביידן מינה שלוש נשים לתפקידי מפתח ורביעית בדרך. המינויים האלה הם יותר מקצועיים מאשר פוליטיים. הוא מינה אישה שחורה - לינדה תומאס גרינפילד - לתפקיד הקשה של שגרירת ארצות הברית לאו"ם. זהו גם מינוי מקצועי: תומאס גרינפילד הייתה דיפלומטית מקצועית עם עניין וניסיון בעיקר באפריקה. היא כיהנה כשגרירת ארצות הברית בליבריה וכתת-שרת החוץ לענייני אפריקה בממשל אובמה.
בנוסף לכך, היא הייתה אחת הדיפלומטים הראשונים שטראמפ פיטר והחזרתה לתפקיד בכיר יותר היא מעין נקמה קטנה בטראמפ. היא מייצגת את תוכניתו של ביידן למנות אישים שייצגו את הקהילה השחורה ובכך לשפר את הדימוי של ארה"ב בעולם. היא גם מייצגת את מגמת ביידן להפוך את מדיניות טראמפ הביקורתית והלעומתית כלפי האו"ם לכיוון של תמיכה ושיתוף פעולה הדוק.
ג'אנט יילן, יהודייה, שהייתה האישה הראשונה שכיהנה כנגידת הבנק המרכזי בארצות הברית, תהיה שרת האוצר. לפני כן, כיהנה כפרופסורית לכלכלה באוניברסיטה של קליפורניה בברקלי וכיו"ר המועצה הכלכלית המייעצת בבית הלבן של אובמה. בחירתה מעידה על רצונו של ביידן להתמודד עם המשבר הכלכלי הקשה בלי טלטלות מיותרות, והיא נראית כאשת מקצוע מהמעלה הראשונה שיכולה להצליח במשימה הזאת.
אבריל היינס מונתה לאישה הראשונה שתעמוד בראש מערכת המודיעין של ארצות הברית. לפני כן, היא הייתה יועצת משפטית לוועדה ליחסי חוץ של הסנאט, שבראשה עמד אז ביידן, ובתקופת ממשל אובמה, היא הייתה יועצת משפטית במשרד החוץ, סגנית של ראש הסוכנות הביון המרכזית (CIA), הראשונה שכיהנה בתפקיד הזה, וכן סגנית היועץ לביטחון לאומי.
מישל פלורנוי, שהייתה תת-שר ההגנה בממשל אובמה, מועמדת להתמנות לתפקיד שרת ההגנה, ואם תמונה ותאושר בסנאט, זו גם תהיה הפעם הראשונה שאישה מתמנה לתפקיד הזה.
לבסוף, ביידן מינה את שר החוץ לשעבר ג'ון קרי לתפקיד הממונה על המאבק בשינויי האקלים. קרי עמד מאחורי הסכם פריז שהושג בנובמבר-דצמבר 2015 במהלך התכנסות ועידת האקלים של האו"ם. ההסכם נועד להפחית פליטת גזי חממה, למזער נזקים לסביבה ולממן טיפול בפליטת גזי חממה על ידי כל מדינות העולם. טראמפ זלזל בשינויי האקלים ופרש מההסכם הזה. במינוי של אישיות כמו קרי, ביידן אומר שממשלו מכיר בסכנות של השינויים באקלים ומתכוון להתמודד עמן בכל העוצמה הנדרשת.
המינויים שביידן עשה עד עכשיו משלבים הכרות מוקדמת, ניסיון רב, מקצועיות וייצוג הולם לקבוצות שונות בחברה האמריקנית. הוא מאותת על שינויים משמעותיים בתחומים כמו הגירה, יחס למיעוטים ושינויים באקלים. הוא בחר לתפקידים הכי חשובים בענייני החוץ והביטחון אישים בעלי השקפות דומות, שמכירים היטב אותו וכל אחד את השני, כדי לעבוד בתיאום מקסימלי ולמזער חיכוכים. כולם מוכרים כמי שיודעים לעבוד בצוות. רובם בוגרי ממשל אובמה, אבל אין להסיק מכך שממשל ביידן יהיה מהדורה מעודכנת של אובמה. ביידן ירצה להטיל חותם אישי משלו.
ביידן הוא הנשיא המבוגר ביותר שאי פעם נכנס לבית הלבן. בעוד ארבע שנים הוא יהיה בן 82 וספק רב אם ימשיך לכהונה שניה ואם כך, לא תהיה לו הזדמנות לתקן שגיאות. בשל גילו, הוא מינה אישים בעלי ניסיון שהוא סומך עליהם ולכן לא יצטרך ללמד אותם ולפקח באורח הדוק על מעשיהם. הממשל שלו יהיה הפוך לגמרי מזה של טראמפ. למינויים האלה יהיו השלכות על יחסי ארצות הברית-ישראל, אבל עניין זה ראוי למאמר נפרד.
פרופ' איתן גלבוע הוא מומחה ומרצה בכיר לארצות הברית וחוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.