ההיערכות למסע ורגע ההחלטה: מאחורי ההכנות לשיגור האסטרונאוט הישראלי

"היו שני תנאים: שקרן רמון תנהל את הכול, ושהילדים של רונה ואילן יאשרו את המסע", כך אומר רן ליבנה, מנכ"ל קרן רמון, אחרי ההכרזה אתמול (שני) על טייס הקרב לשעבר איתן סטיבה כאסטרונאוט הישראלי השני שיהיה בחלל.

לבנה מספר על היחסים המיוחדים בין סטיבה למשפחת רמון, ומתאר כיצד הצהיר בפניהם: "אני עובד שלכם, ואני פועל תחת האג'נדה והחזון שלכם". הוא פירט על הקשר הקרוב בין הטייס לשעבר ואיש העסקים, לבין המשפחה, ומה היה התהליך שהוביל לאירוע המכונן.

את ההכנות לשיגור, שכללו אימונים מקדימים, הטיסה עצמה לתחנת החלל הבינלאומית של נאס"א, ואת השהייה - סטיבה יממן בעצמו, כתרומה לקרן רמון. עלות שיגור החללית, שמשימתה תתבצע על ידי חברת אקסיום בטיסה פרטית לחלל, מוערכת בכ-55 מיליון דולר.

"כשנכנסתי לקרן רמון ביולי 2015, אחת השאלות ששאלתי את רונה (אשתו של אילן רמון) היו: מה היית חושבת אם היה אסטרונאוט ישראלי שני? והתשובה שלה הייתה מיד: 'הלוואי, איזה חלום. זו הזדמנות לישראל לחגוג מדע, טכנולוגיה וחינוך וחסר עוד פרק בסיפור'. רונה כל הזמן הייתה פותחת עוד פרקים בסיפור של רמון, עוד תוכנית חינוכית, עוד בית ספר, עוד ניסוי לחלל והיא מאוד איחלה לרגע הזה. זה היה עולה עם כל שר מדע שנכנס לתפקיד, ועם כל מנהל סוכנות חלל", תיאר לבנה.

"זה הבשיל בחודשים האחרונים. חברת אקסיום, שאיתה אנחנו משגרים, היא חברה יחסית צעירה. מנכ"ל החברה היה כאן בארץ כשהיא הוקמה ודיברנו איתו, וגם מנכ"ל סוכנות החלל נפגש איתו. אני זוכר שאסטרונאוט שעבד אז ב-SpaceX אמר לרונה ולי: 'חבר'ה, זה הולך להיות הדבר האמיתי. בעתיד ייצאו אסטרונאוטים פרטיים, אחריהם ישלחו מודלים (תוספות) לתחנת החלל הבינלאומית, ויעשו גם מדע, חינוך ותיירות. למעשה, אנחנו בקשר איתם כבר מלפני שנתיים-שלוש. בשנה שעברה הם היו פה שוב, והפגשנו אותם עם לא מעט אנשים בתעשייה", הסביר מנכ"ל קרן רמון.

לדבריו, "הדבר השני שהוא מאוד ייחודי, זה שבניגוד ליתר האסטרונאוטים, איתן לא עושה את זה לבד. כשאתה שואל מה היה הרגע שבו איתן השתכנע, זה היה הרגע שבו ישבנו איתו בקרן רמון ועוד אסטרונאוט לשעבר שהיה חבר של רונה ואילן, והוא הבין שהוא הולך לתת תרומה אדירה למדע וטכנולוגיה בישראל".

הוא פירט בעניין התנאים הייחודיים שהציב סטיבה למשימה. "הוא לא הולך לעלות לחללית כדי לעשות סלפיז. אז הוא אמר: 'אם אני עושה את זה, זו תרומה לקרן רמון. אתם תנהלו את הכל: הטכנולוגיה, המדע, התרומה, ואני עובד שלכם. אני עובד תחת האג'נדה שלכם, החזון והכל'. הדבר השני היה שהילדים של רונה ואילן רמון יאשרו את זה".

"איתן סטיבה יכל לעשות את אותו הדבר כמו שאחרים עשו: להרים טלפון לאקסיום, או להיפגש איתם, לשלם את הכסף, לעלות לחלל ולחזור", אמר לבנה. "במקום זה, הוא הכניס גורם שלישי (את עמותת קרן רמון) עם מנגנון, עם קרוב למאה עובדים, עם צוות חינוכי, מדעי-טכנולוגי שהקמנו בכלום זמן וניסיון מאוד רחב בשיגור מטענים לתחנת החלל הבינלאומית וקשרים פחות או יותר עם כל תעשיית החלל הבינלאומית", הוסיף.

"אנחנו עובדים ביחד עם אקסיום כדי לעלות כמה שיותר מטען מדעי. חלק גדול מהמשתתפים האחרים לא יעלו כל כך הרבה מטענים מדעיים בשל מגבלות משקל", אומר לבנה. "אבל המודל שונה לחלוטין משיגור מסורתי של נאס"א: יש לנו תקציב חיצוני. התרומה של איתן כוללת את השיגור, ההכנות, השהייה בתחנת החלל, ועוד חלק לניהול של ה-payload (המטען) המדעי והטכנולוגי. למעשה, המדינה לא מממנת דבר, ואם היא תעזור, אז היא תשתתף בפעילות החינוכית ובוודאי בעבודה שלנו מול נאס"א וכל הגורמים ובדברים הטכנולוגיים".

"תחשוב איזו הזדמנות זאת", מסביר מנכ"ל קרן רמון, "אנחנו נותנים שעות אסטרונאוט בחינם. אם לדוגמה חברה שעושה את הפאנלים הסולאריים הכי טובים בעולם, רוצה לבדוק את המוצר בחלל, אז היא לא יכולה לפנות לחברת לוויינות, כי לעלות ניסוי שיבחן את הקרינה בחלל עולה המון המון כסף. כאן אנחנו למעשה נוציא אותו, נבחן אותו, נשלח תוצאות, נעשה מקצה שיפורים ללא עלות. זו הזדמנות אדירה. חברות של תוספי תזונה רוצות להוכיח שהן עושות משהו בחלל? הן צריכות זמן אסטרונאוט, הן לא יתחילו ולא יסיימו את הדבר הזה בלי להוציא מיליוני דולרים. הם הולכים לקבל דרכנו מסלול מהיר לתוך תעשיית החלל העולמית וזה דבר שהוא מדהים".

"אנחנו לא יודעים אם אלו יהיו מדענים וחברות ישראליות שיבצעו את הניסויים, אבל יש לנו את המהנדסת הראשית שעומדת מאחורי זה, יו"ר הוועדה המדעית ענבל קרייס. יש לה אפס אגו, היא חיית עבודה, והיא מנהלת את החדשנות בחטיבת חלל ומערכות בתעשייה אווירית. היא גם הייתה חברה של רונה והיא גיבשה סביבה חברי ועדה שיכולים לזכות בנובל. באמת יוצאי דופן. הם יוציאו כל קורא ביחד עם המדינה על הדבר הזה", הסביר לבנה.

"אם נצליח לייצר עוד מקומות עבודה בישראל כי חברות מטהרי אוויר או פאנלים סולריים יוכיחו את העבודה שלהם בחלל, זה יהיה אושר. זה מדהים. רק היום אמרתי: 'כן חבר'ה, אני חושב שאתם לא מבינים, הייתי בשיחות עם פרופסור שאמר לי: 18 שנה חיכינו למישהו ישראלי שיוכל לעלות דברים לחלל. אני הייתי משוכנע שברגע שמפריטים את זה, נסתם הגולל. זה הולך להיות ציני וקר'".

לבנה סיכם: "יו"ר הוועדה המדעית קרייס שמה את הדגש על טכנולוגיות משנות מציאות שישראל יכולה להוביל בהם. אנחנו מחפשים את הדברים שנוכל לומר שישראל מובילה בהם בעולם. יש שורה של דברים שישראל יכולה לפרט בהם, לייזרים ועוד. אני חושב שנוכל לעשות דברים יוצאי דופן".