קיימת אפליה ברורה בתנאי קבלתן לעבודה של הנשים החרדיות, על אף העלייה שחלה בשילובן בשוק התעסוקה - כך עולה מדוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת והגיע לידי וואלה! NEWS. לפי הדוח, שהוכן לקראת הדיון שייערך היום (שני) בנושא בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, כדי לצמצום את פערי התעסוקה של הנשים החרדיות, יש לשפר את השכלתן האקדמית והכשרתן המקצועית.
"בשנת 2010 החליטה ממשלת ישראל על יעדי תעסוקה לשנים 2020-2010, לרבות שיעור תעסוקה של 63% בקרב גברים ונשים חרדים. יעדים אלו לא כללו התייחסות לאיכות התעסוקה", כתבו מחברי הדוח.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לשנת 2019 - 77% מהנשים החרדיות בגילאי 25-64 היו מועסקות, לעומת 86% מהנשים היהודיות הלא-חרדיות באותו הגיל. בעוד ששיעור הנשים החרדיות המועסקות גבוה מהיעד שהציבה הממשלה, עדיין קיימים פערי שכר משמעותיים. לפי הדוח, נכון לשנת 2018, ההכנסה החודשית הממוצעת של נשים חרדיות הייתה 6,908 שקלים - 34% פחות מזו הנשים היהודיות הלא-חרדיות.
עוד עולה מהדוח כי קיימים שני גורמים מרכזיים לפערי השכר בין נשים חרדיות ללא-חרדיות: שיעורן הגבוה של הנשים החרדיות העובדות במשרה חלקית והתמקדותן בענף ההוראה. נתוני הלמ"ס לשנת 2019 מלמדים כי רק שליש מהמועסקות החרדיות עבדו בהיקף מלא בשנה זו, לעומת 53% בקרב המועסקות היהודיות הלא-חרדיות. כמו כן, 41% מהמועסקות החרדיות באותה שנה הועסקו בתחום החינוך, לעומת שיעור של 19.5% בקרב כלל המועסקות היהודיות.
השכלה אקדמית בקרב נשים חרדיות: בעיקר חינוך
בשנים האחרונות חלה מגמת עלייה במספר הסטודנטיות החרדיות במוסדות להשכלה גבוהה, כשתחום הלימוד הנפוץ ביותר הוא חינוך. למל"ג אין נתונים מובחנים מגדרית על תחומי הלימוד, אך קיים מידע על כלל הסטודנטים החרדים. לפי הנתונים, 28% מהסטודנטים החרדים למדו חינוך, לעומת 16% מכלל הסטודנטים.
מבין 13,390 הסטודנטים החרדים בכל המוסדות להשכלה גבוהה, 5,573 למדו במסגרות ייעודיות לחברה החרדית בהן מתקיימים הלימודים בהפרדה מגדרית. גם במסגרות הייעודיות לחברה החרדית תחום הלימוד הנפוץ ביותר היה חינוך והכשרה להוראה.
"מכלול של חסמים, ובכלל זה הרקע הלימודי הקודם שלהם, מקשה על אנשים מהחברה החרדית להתקבל ללימודים אקדמיים, להתמיד בהם ולהצליח", נכתב בדוח. "חסם נוסף המקשה על השתלבותם של חרדים באקדמיה קשור במאפייניה התרבותיים הייחודיים של החברה החרדית, שעשויים להקשות על השתלבות במוסדות להשכלה גבוהה בהם הלימודים מתקיימים ללא הפרדה".
בכדי להתמודד עם תת-הייצוג של החברה החרדית באקדמיה, חתמו המל"ג והוועדה לתכנון ולתקצוב על שתי תכניות חומש להנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיה זו. תכניות החומש קבעו יעד 19 אלף סטודנטים חרדים במוסדות להשכלה גבוהה עד לשנת תשפ"ב, וכן כי יש לפעול למען שילובן של נשים חרדיות הלומדות בסמינרים החרדיים הלא-אקדמיים, בלימודים הגבוהים באוניברסיטה הפתוחה. לפי המל"ג, רק מספר קטן של נשים חרדיות שולבו באוניברסיטה הפתוחה, בשל התנגדותם של מנהלי הסמינרים.
בנוסף הוחלט שיש לגוון את תחומי הלימוד ולעודד סטודנטים חרדים ללמוד מקצועות הנדסה ומדעים מדויקים, שכן אלו תחומים בהם נוכחותם מוגבלת ויש להם ביקוש בשוק העבודה. לפי נתוני המל"ג על תחומי הלימוד של הסטודנטים החרדים, בשנת הלימודים תש"פ רק 7% מהסטודנטים החרדים למדו לימודי הנדסה ואדריכלות.
הכשרות מקצועיות לחברה החרדית
מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה אמון בין היתר על הכשרות מקצועיות לחברה החרדית. מינהל תעסוקת אוכלוסיות מפעיל גם תכניות הכשרה טכנולוגית לנשים חרדיות, בעיקר במסגרת הסמינרים החרדיים. לפי נתוני המינהל, בשנים 2018-2019 השתתפו בהכשרות אלה כ-6,000 תלמידות. תחום הלימוד העיקרי במסגרת זו היה הנדסת תוכנה, כ-3,800 תלמידות חרדיות הוכשרו בתחום זה.
למרות ההיקף הנרחב של התלמידות החרדיות שהשתתפו בהכשרות אלו, המינהל הצביע על כך כי הרמה עצמה היא נמוכה. לפי הדוח, ההכשרות לא תמיד עונות על צרכי שוק העבודה, בעיקר בהיעדר תואר אקדמי.
עוד עולה מהדוח כי למינהל אין מסד נתונים מרוכז באשר להשמה של בוגרי הכשרות במסלולים השונים. בהיעדר נתונים אלה יש קושי להעריך את טיבן של ההכשרות ואת שיעור שילוב הנשים החרדיות שעברו הכשרות אלו בשוק העבודה.
בנוסף, מינהל תעסוקת אוכלוסיות העלה בפני מחברי הדוח את סוגיית היעדר התקציב. "אנו פועלים בהתאם ליעדי הממשלה לשנים 2020-2010", מסרו. "היות ויעדי התעסוקה בכל הנוגע לנשים חרדיות כבר הושגו, התקציב המיועד לשילובן בתעסוקה נמוך מזה המיועד לגברים".
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), אמר כי יש לפעול להשלמת הפערים בין נשים חרדיות ללא-חרדיות. "לצערי, למרות שאנו רואים עלייה רציפה של מספר הנשים החרדיות היוצאות לשוק העבודה, עדיין ישנם חסמים שגורמים לפער גדול בשכר העובדות ובאפשרויות הקבלה למקומות עבודה מסויימים, הנובעים בין היתר בגלל רמת ההשכלה", מסר. "חייבים לפעול להשלמת הפערים באמצעות הרחבת ההכשרות המקצועיות".
ח"כ פורר הוסיף: "שמחתי לגלות שכ-60% מהחרדים מוכנים ללמוד במוסדות ללא הפרדה. עובדה שטופחת על פניהם של כל חברי הכנסת מהסיעות החרדיות, המקדשים את ההפרדה ומסמלים אותה כאחד החסמים הגדולים לשילוב חרדים בשוק התעסוקה".