רשימת המועמדים נסגרה: ועדת איתור פרקליט המדינה תתכנס בשבוע הבא

רשימת המועמדים שנסגרה הלילה כוללת בכירים בפרקליטות, שופטים ועורכי דין מהמגזר הפרטי. ועדת האיתור, שבראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה, צפויה לדון בשמות לראשונה ולהחליט את מי מהם להזמין לראיונות

בווידאו: שר המשפטים והיועמ"ש מציגים את הרפורמה במח"ש (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, עריכה: ניר חן)

שלב הגשת המועמדויות לתפקיד פרקליט המדינה הסתיים אמש (ראשון) בחצות. על פי נציבות שירות המדינה הוגשו 13 מועמדויות, כאשר לחלק מהמועמדים ניתנו חמישה ימים להגיש את המסמכים הדרושים. רשימת המועמדים כוללת לפחות שלושה בכירים בפרקליטות, שני שופטים וארבעה עורכי דין מהמגזר הפרטי. בשבוע הבא צפויה ועדת האיתור להתכנס לראשונה - ולהתחיל את עבודתה.

מתוך הפרקליטות המועמדים הם המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, שלמה למברגר, פרקליט מחוז חיפה (פלילי), עמית אייסמן, וסגן מנהל מח"ש, משה סעדה - כאשר השניים הראשונים נחשבים למועמדים המובילים.

למברגר היה המועמד המועדף על מנדלבליט לתפקיד ממלא-מקום פרקליט המדינה. בשלב מסוים הוא אף הציב אותו בתור המועמד היחיד בפני שר המשפטים דאז אמיר אוחנה, וטען כי בחירה "לעומתית" של השר אינה סבירה ולא תעבור בבג"ץ. מאז חודש מאי אין באופן רשמי ממלא מקום לפרקליט המדינה, אך לדברי גורמים בפרקליטות מי שממלא בפועל את הריק הוא למברגר.

מועמד מוביל. למברגר (צילום: אתר רשמי, דוברות משרד המשפטים)

המועמד המוביל הנוסף, אייסמן, כיהן כשנתיים במינוי בפועל כמשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים ומוערך מאוד במשרד המשפטים. מה שעשוי להקשות על מינויו הוא פרשה מלפני כמה שנים, במסגרתה נחקר בחשד להטרדה מינית בגין התבטאויות לא הולמות. בסופו של דבר הוטל על אייסמן עונש של התראה ממנכ"לית משרד המשפטי דאז, אמי פלמור.

מוערך מאוד במשרד המשפטים. אייסמן (צילום: יואב איתיאל)
נחשב "אופוזיציונר" למנדלבליט. סגן מנהל מח"ש, סעדה (צילום: אתר רשמי, עמיחי בנעט)

המועמד השלישי מתוך הפרקליטות הוא סגן מנהל מח"ש, סעדה, שנחשב "אופוזיציונר" למנדלבליט - שעומד בראש הוועדה. סיכוייו נחשבים נמוכים מאוד בשל כך, ואתמול אף היו גורמים במשרד המשפטים שראו בעצם הגשת המועמדות על ידו פעולה מתריסה נגד היועמ"ש. במסגרת תביעה של חוקר במח"ש נגד המחלקה, הגיש לאחרונה סעדה תצהיר בה טען כי בשנתיים האחרונות המחלקה כמעט משותקת והפסיקה ליזום חקירות, בפרט נגד שוטרים בכירים.

מי שלא הצטרפה בסופו של דבר למירוץ היא המשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים, ליאת בן ארי. חרף ההערכות המוקדמות כי תגיש את מועמדותה, במוצאי שבת הודיעה בן ארי למנדלבליט שהחליטה לא לעשות זאת. בן ארי עומדת בראש צוות התביעה בתיקי נתניהו, ונראה שהחליטה כי היא לא יכולה לעזוב את הצוות כעת, ערב תחילת שלב ההוכחות במשפט.

המועמדים המפתיעים

שני שופטים שהגישו מועמדות הם מיכל אגמון-גונן וירון לוי, שניהם מבית המשפט המחוזי בתל אביב. לוי יושב כיום כשופט יחיד בפרשת ישראל ביתנו, שם הוא צפוי להכריע בקרוב לגבי סגנית השר לשעבר, פאינה קירשנבאום. בנוסף, מאז 2018 הוא מכהן כיו"ר נציגות השופטים הארצית.

דן בתיקה של פאינה קירשנבאום. השופט לוי (צילום: אתר רשמי, דוברות בתי משפט)

אגמון-גונן יושבת בשנים האחרונות בתיק השוחד הנרחב ומרובה הנאשמים בחברת "מי אביבים", אך עיקר עיסוקה אינו בפלילים. היא נחשבת שופטת אמיצה, שגם בבית המשפט המחוזי לא מהססת להוציא תחת ידה פסיקות בעלות אופי "בג"צי". כך, למשל, במסגרת פרשת מי אביבים קבעה כי על הפרקליטות לתעד כל ראיון ושיחת רענון שהיא עורכת עם עדים. ההחלטה זעזעה את הפרקליטות עד כדי כך שבאופן נדיר היא הגישה נגדה בג"ץ - שאכן ביטל אותה.

נחשבת לשופטת אמיצה. השופטת אגמון-גונן (צילום: אתר רשמי, אתר בתי המשפט)

בשנה שעברה היא קבעה כי מבקש מקלט מסודן יוכל לקבל מעמד קבע בשל זוגיות עם ישראלית, אף שאין לו את כל המסמכים הנדרשים, ולמרות התנגדות תקיפה של רשות האוכלוסין. בפסק הדין נוסף באותה שנה פסקה כי נשים שמקבלות קצבת מזונות יוכלו להיות זכאיות לדיור ציבורי, וביטלה נוהל של משרד השיכון שהעניק את הזכות הזו רק לנשים שקיבלו הבטחת הכנסה.

עוד בוואלה!

מנדלבליט לנתניהו: אין הצדקה לעיכוב מינויים בכירים, אתקשה להגן על הממשלה

לכתבה המלאה

מבין עורכי הדין הפרטיים שהגישו את מועמדותם, השם הבולט ביותר הוא עופר ברטל, שייצג בעבר את שולה זקן וכן את ערן מלכה - קצין המשטרה שהורשע בשוחד בפרשת רונאל פישר. חוץ מברטל, הגישו מועמדות גם עו"ד אייל בסרגליק, שייצג בעבר את אלאור אזריה, ועורכות הדין יעל תותחני וטלי גוטליב.

האחרונים נחשבים מזוהים עם הימין ועם ההתנגדות ליועמ"ש, ושתי האחרונות אף נאמו בשבוע שעבר בהפגנת ימין שנערכה סמוך לביתו. הפעם האחרונה בה התמנה פרקליט מדינה שלא הגיע מתוך הפרקליטות הייתה ב-1962.

בוועדה האיתור חמישה חברים - היועמ"ש אביחי מנדלבליט הוא יו"ר הוועדה והחברים האחרים הם נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, מ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, סיגל יעקבי, נציג דיקאני הפקולטות למשפטים, פרופ' אורן גזל-אייל, ונציגת ציבור שנבחרה על ידי מנדלבליט - עו"ד רחל תורן. משימתה הראשונה של הוועדה תהיה לקבוע אילו מבין המועמדים יוזמנו לראיונות.

ועדת האיתור אמורה להמליץ לשר המשפטים על מועמד, שיצטרך לקבל גם את אישור הממשלה. נכון להיום זו נראית משוכה גבוהה במיוחד, שכן כחול לבן והליכוד לא מסכימות כלל על מינויים ולא מעלות אותם לאישור. בהסכם הקואליציוני בין המפלגות הוסכם להקים ועדה שתבחן את נושא המינויים הבכירים, אך זו לא הוקמה, וכרגע כחול לבן מתנגדת להקימה.

לפני כשבועיים התבטא שר המשפטים אבי ניסנקורן בנושא ואמר: "אני הבנתי שהוועדה שרוצים להקים היא ועדה לפוליטיזציה של המערכת, ואנחנו לא התכוונו לכזה דבר. לא התכוונו להכשיר פוליטיזציה של תפקידים שצריכים להיות עצמאיים, ולכן לדעתי אין מקום לוועדה כזו וצריך לחזור לשיטת המינויים הקיימת".

הפתרון למשבר עשוי להגיע דווקא מהשדה המשפטי. ביום חמישי השבוע ידון בג"ץ בשורת עתירות שדורשות, בין היתר, לקדם מינויי בכירים. מנדלבליט פנה בשבוע שעבר לראש הממשלה נתניהו וכתב לו כי עיכוב המינויים ללא הצדקה, מלבד הקושי הפוליטי, מעורר קשיים משפטיים והוא יתקשה להגן על התנהלות זו בבג"ץ.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully