פוליטיקת השנאה בארה"ב מסכנת את כלל הדמוקרטיות בעולם

הבחירות לנשיאות ארצות הברית נוגעות לא רק עיסוק בשאלת מי יישב בבית הלבן מינואר 2021, אלא מה יעלה בגורלה של השיטה שנחשבה עד לא מכבר, לחלופה הרעה פחות

ליאור חורב
בווידאו: טראמפ וביידן ערכו עצרות בפנסליבניה ומישיגן (צילום: רויטרס)

הבחירות בארצות הברית מזקקות את אחת התופעות המרתקות בדמוקרטיות המודרניות והיא הפוליטיקה של הקטבים. תהליך מתמשך ומואץ של הקצנה עובר על חלקים נרחבים בקרב החברות הדמוקרטיות, תופעה המרדדת לחלוטין את השיח ומשפיעה על העתיד של כל אחת ואחד מאיתנו. בארצות הברית חזינו בתאוצה של מגמות המאיימות על נשמת אפה של השיטה.

הזרקור המופנה אל הבחירות בארצות הברית יאיר מן הסתם גם את מה שמתרחש אצלנו בישראל. ביום שלישי יכריעו האמריקנים מי יהיה הנשיא הבא שלהם, אבל ההכרעה המבנית לגבי עתידה של הדמוקרטיה, כפי שאנחנו מכירים אותה, עוד רחוקה מהכרעה.

מאז 1994 נמדדה הקצנה מתמשכת בזירה הפוליטית בארצות הברית. המצביעים הדמוקרטים נעו "שמאלה" והפכו ליותר ליברלים בהגדרת העצמית. המצביעים הרפובליקנים נעו "ימינה", כשהם מגדירים את עצמם שמרניים יותר. התנועה הזו הביאה להשפעה פנים מפלגתית מקבילה, להתחזקות השמאל הכלכלי סוציאליסטי במפלגה הדמוקרטית וקבוצות לאומניות בדלניות במפלגה הרפובליקנית.

המודל המזוקק של המנהיגות בעידן הדו-קוטביות. טראמפ (צילום: רויטרס)

בסדרת מחקרים שביצע מכון פיו (PEW RESEARCH CENTER) נמצאו עדויות לשינוי מבני בשיח האמריקני. השיח היום מתפלג בכל הנושאים על פי העדפה מפלגתית והשתייכות פוליטית.

כך למשל, נבחן לאחרונה יחסם של האמריקנים לעטיית מסכות מגן. 19% מקרב המצביעים הרפובליקנים ציינו את המילה "מסיכה" באופן שלילי לעומת 10% בלבד מקרב המצביעים הדמוקרטים. עוד נמצא במחקר, שרוב הציבור האמריקני, ללא קשר להשתייכותו המפלגתית, חש שהציבור מפוצל היום יותר מאי פעם.

הפיצול המעמדי, הדתי, והאתני לא חדש בסוציולוגיה פוליטית. אולם, השימוש המודע, המכוון והיזום במרכיבי השוני כביטוי למדיניות ההנהגה וכלי לבידול הבייס, הרחבת מחלוקת וצמצום המכנה הלאומי המשותף במשטרים דמוקרטים הגיע לשלב מכונן.

ארצות הברית היא הסמן המוביל לתהליך האבולוציוני שעובר על הרבה מאוד דמוקרטיות ומסכן את המשך קיומן ככאלה. טראמפ הוא המודל המזוקק של המנהיגות בעידן הדו-קוטביות. לא עוד מנהיגות ממלכתית, מלכדת המחפשת מכנה משותף, אלא מנהיגות לעומתית, מתבדלת, מקדשת מחלוקת כשיטה, מייצרת תמריץ שלילי לפשרות והסכמות ומבוססת על הצורך "להכניע" את היריב הפוליטי בכל מחיר כמעט.

עוד בוואלה! NEWS

10 עצרות ב-48 שעות: טראמפ יוצא לבליץ אחרון לפני הבחירות

לכתבה המלאה
הפיצול המעמדי, הדתי, והאתני לא חדש. משתתפים בהצבעה מוקדמת בליוויסטון שבמיין (צילום: AP, אי-פי)

כשאנחנו מדברים על קוטביות פוליטית, יש שלושה מבחנים מעידים:

א. ריבוי הולך וגדל של המחלוקות הפוליטיות והגדלת המרחק בין העמדות ותפיסות העולם.
ב. מידת ההומוגניות הרעיונית בתוך המפלגות השונות.
ג. בממד הרגשי: מידת השלילה והדה לגיטימציה של תומכי המפלגה היריבה.

התופעות הללו מייצגות מאוד את שמתרחש בפוליטיקה האמריקנית - ולא רק בה. שם הרכיב הרגשי הוא המשמעותי ביותר, ומידת השלילה כלפי יריבים פוליטיים הוא הגבוה ביותר זה 25 שנה. הפוליטיקה הטראמפית הפכה את העוינות למפלגה היריבה, לכל מה שהיא מייצגת ואנשים התומכים בה לסימן ההיכר של שלטונו.

החלוקה הדיכוטומית הזו נשענת על שינוי דרמטי בהרגלי הצריכה של מידע וחדשות. צריכת מידע וחדשות בארצות הברית נעשית באופן מוחלט בהתאמה להעדפה הפוליטית. יש זירת צריכה חדשותית המותאמת להעדפות הפוליטיות של הקהל.

מרצון מוצהר ואסטרטגי לסינרגיה בתוך חברת המהגרים האמריקנית, יש היום מגמה של סגרגציה ובדלנות. יצירת תיבות תהודה נפרדות, לא רק מייצרת בידול, אלא מקטינה את נקודות החיכוך והדיאלוג, משנה את השיח לחד-ממדי ומחזקת את הזהות הפוליטית הנפרדת.

אובדן אמון אדיר במוסדות השלטון ובמנגנונים הפדרליים. ג'ו ביידן בעצרת בחירות במישיגן (צילום: AP)

השיוך המפלגתי הופך למגדיר כל כך חזק בארצות הברית, עד שכמעט לא ניתן להבחין עוד בחופש הצבעה ובגמישות פוליטית בבית הנבחרים ובסנאט. בחינת ההצבעות בבית הנבחרים האמריקני מצביעה על משמעת מפלגתית כמעט מוחלטת.

קיומה של פוליטיקה דו-קוטבית לאורך זמן מהווה סכנה קיומית לעקרונות יסוד של השיטה הדמוקרטית. בינואר 2019 הסתיימה בארצות הברית התקופה הארוכה ביותר של השבתת מגן בממשל (government shutdown). זה היה הביטוי החד ביותר לחוסר יכולת ההידברות בין הקטבים. הפוליטיקה הדו-קוטבית הביאה לעלייה דרמטית בהיקף השיח הנגטיבי, שימוש והפצה של מידע כוזב, שלילת הלגיטימיות של היריבים, אה את אלה.

למרות מגיפת הקורונה, נמשכת הירידה בסולידריות ובאמפטיה בארצות הברית. פסיכולוגים ומומחים לבריאות הנפש מודדים עליה במתח האישי וגידול בתחלואה. לצד אלה יש אובדן אמון אדיר במוסדות השלטון ובמנגנונים הפדרליים, עד כדי פגיעה אנושה ביכולתם לתפקד. ברצף הנסיבות הזה, בעוצמת התסכול שנוצרה, הגלישה לאלימות היא רק עניין של זמן.

הבחירות לנשיאות ארצות הברית נוגעות לא רק עיסוק בשאלת מי יישב בבית הלבן החל מינואר 2021, אלא מה יעלה בגורלה של השיטה שנחשבה עד לא מכבר, לחלופה הרעה פחות.

ליאור חורב הוא יועץ אסטרטגי בינלאומי ומומחה לתודעה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully