בסוף כביש מפותל, בלב המדבר הפסטורלי, קם לו גשר לישראל החדשה

שמיים כחולים, אדמה צהבהבה, כביש מפותל ובסופו תקווה. שינוי. התחדשות. "עין טובה" קוראים לזה תושבי הקרוואנים בשיזף, היישוב החדש שהוכרז החודש בישראל. הם עלו על הקרקע לפני כתשע שנים והתיישבו בין קיבוץ משאבי שדה לבין קיבוץ טללים, במרכז הנגב. צמוד למועצה אזורית רמת נגב. "עין טובה" היא בעצם הרצון של התושבים הדתיים והחילונים לחיות ביחד כקהילה חזקה, שמתגברת על הפוליטיקה של הזהויות.

אז, ב-2011, היו מעט משפחות ולאחר מכן הצטרפו עוד ועוד. הנוף הפסטורלי של המדבר הוא לא הסיפור פה, הוא רק תפאורה מרשימה ליישוב שבו ישראלים, דתיים וחילוניים, מנסים להתגבר על הקשיים ביחד, בהבנה. מילים גדולות שקל להגיד וקשה לממש, אבל הנס הקטן הזה קורה שם, במדבר, והוא מתרחש מדי יום. גם הם יודעים שהדרך תהיה קשה, וכבר עכשיו לפני הקמתו של יישוב הקבע ישנם קונפליקטים, אבל בשיזף בטוחים שאם רוצים למצוא דרך משותפת - הם יתגברו על כל המחלוקות.

רוב התושבים הם בעלי משפחות, אנשי חינוך וחקלאות שהגיעו מרחבי הארץ. מחאת יוקר המחיה בקיץ 2011 נתנה את הדחיפה לכמה צעירים שקראו לדתיים ולחילוניים לגבש קבוצה שתיקלט יחד באחד מיישובי הנגב. החזון שלהם פגש את האינטרס של המשרד לפיתוח הנגב והגליל ליישב את מרחבי הדרום.

הוחלט שהעלייה לקרקע תהיה בסמוך לצומת טללית ולמועצה אזורית נגב. לאחר התגברות על התנגדויות מצד החברה להגנת הטבע מטעמים סביבתיים, ועדת שרים לענייני פנים בראשות גדעון סער אישרה את הקמתו ב-2014. שורת המבנים הארעיים נותרה על תילה. ב-18 באוקטובר השר דרעי קיבל את ההמלצה. בשיזף כבר מדמיינים כיצד ישתנה נוף הגבעות הסמוכות ובעוד שלוש שנים יהיו בהם בתים ותושבים חדשים. יש להם סבלנות, כבר כמעט עשור שחלק מהם מחכה לרגע הזה.

• עלייה על הקרקע: 2011
• הכרזה על הכרה ביישוב: 2020
• תושבים: 108 תושבים (25 משפחות), מהם 59 ילדים
• בתכנון: בנייה של 500-250 בתים

נועה נופר היא מדור המייסדים. "כשהגענו היו פה עשר משפחות, חילוניות ודתיות", היא מספרת. כיום היא מתגוררת בו עם בן זוגה ובנותיה. הם אוהבים את המדבר ולא נרתעים מאתגרים. "גדלתי ברעננה והיה לנו ברור שאנחנו רוצים לגור בנגב, אז גרנו שנה בערבה", היא אומרת. "זוג חברים שהיה בגרעין המקים סיפרו לנו וזה קסם לנו, בייחוד עניין הדתיים והחילוניים. נוף ושקט אפשר למצוא בהרבה יישובים במועצה אבל פה מדובר בקהילה".

נועה מדגישה את הייחודיות של שיזף. "פה השילוב האולטימטיבי. זה נגב וקהילה, ניסיון להרחיב את הבועה, לייצר דיאלוג, לפגוש אנשים שלא חושבים כמוני, לנפץ סטיגמות. אני גדלתי ברעננה ושם זה היה מאוד מופרד - חילוניים הסתובבו עם חילוניים ודתיים עם דתיים, לא היה שום מפגש - רק סטיגמות. אצל הבנות שלי זה לא אישיו כבר" .

מפגש בין חילוניים לדתיים יוצר מתח מובנה בין תפיסות עולם. השאלה היא לא רק האם ניתן לגשר על הפערים, אלא האם קיים בכלל רצון שכזה. שיזף הוא למעשה גשר שכזה. יש מחלוקות ויש חוסר הסכמה בין התושבים ביישוב בנושאי הדת, אבל לדברי נועה יש "עין טובה", שתגרום להגיע להסכמות. האמונה, במקרה הזה, היא אמונה בזולת.

"יש מפגשים ויש קונפליקטים ושיח", מסבירה נועה, "למשל, שבת במרחב הציבורי - מה עושים או לא עושים. ביום הכיפורים לדוגמה, מבחינת הדתיים חייבת להיות בהפרדה בבית הכנסת ומבחינתו החילוניים החיבור ליום כיפור הוא המשפחה, אז שאלנו את עצמנו איך אפשר ליצור בית כנסת שכולל חיבור עם הבן זוג שלי? יצרנו בית כנסת ובו שלושה מתחמים. לחלק מהדתיים זה קשה מבחינה הלכתית. אז כן, אחרי תשע שנים אנחנו עדיין שואלים שאלות. זה כרגע בית כנסת ארעי, אבל הוא העלה את השאלה מה יהיה כשנבנה בית כנסת קבע. יהיו עוד קונפליקטים, אבל חד משמעית אנחנו נתגבר עליהם. יש פה משהו מאוד מאוד בריא, בקהילה יש פה 'עין טובה', אין חיכוכים וריבים כמו ביישובים קטנים אחרים".

ערן דורון, ראש המועצה ראש המועצה האזורית רמת נגב, טוען שהיישוב החדש הוא דוגמא חיה לכך שאפשר גם אחרת. "דווקא בימים של שיסוע ופילוג בעם, דווקא כשהשיח בחברה כל כך מפלג הפגנות, התפילות פה בשיזף מראים שאפשר אחרת", הוא אומר. "שיח פוליטיקת הזהויות במרחב הזה הוא אחר. אני לא מזלזל בשיח הזה, אבל פה ברמת נגב הוא לא קיים. אנשים רוצים לחיות יחד. למעלה ממאה משפחות רוצות לחיות עם האחר. נמאס להן לחיות עם אנשים שחושבים כמוהם, שנראים כמוהם. בשיזף קוראים לזה 'תרבות המחלוקת', אפשר לחיות בתרבות כזאת".

תמר הס קליסברג היא אישה דתייה. היא הגיעה ליישוב יחד עם בעלה ושלושת הילדים לפני יותר משלוש שנים. היא מספרת שבתחילת הדרך אמרו להם חברים שגם בעיר חיים דתיים וחילונים ביחד. אז מה הבעיה? "פה יש משהו שמכריח אותנו להיפגש ולהתמודד עם זה. יש דברים שבקהילה יש שיחות ושאלות והחלטות. תפילת יום כיפור זאת אחת הדוגמאות. כל אחד התפשר ונמצא פתרון".

היא עברה לשיזף מכפר אדומים. "עשו הרמת כוסית והחלטנו שאנחנו באים", היא אומרת, "כשמנסים להסתדר אפשר, כשקהילה יש רצון להסתדר - אז זה קורה. יש טענות, אבל פה רוצים להסתדר". לדבריה ישנה ציפייה עצומה לקראת הקמת יישוב הקבע. "אנחנו הרבה זמן על זה, זה כבר קרוב, הילדים שלנו כבר חושבים על זה. יש התרגשות".

אסף ואביה פריד הגיעו לשיזף לפני כחצי שנה מיישוב סמוך במועצה והתאהבו במקום. "עם תחילת הקורונה הגענו לפה. גדלתי בצפון, בעמק יזרעאל", מספר אסף, "הגעתי לאשלים לפני כעשור. די מהר הבנתי שמבחינתי יש פה מרחב יצירה שלא מצאתי במקומות אחרים. גם אביה וגם אני גדלנו בבתים שהקימו יישובים. היום כשההורים מתלוננים על המרחק אנחנו אומרים להם 'זה מכם'. אנחנו הגענו בגל הקליטה האחרון".

לפני שלושה חודשים נולד הבן הבכור של המשפחה. הם חזרו מבית החולים לבית בשיזף ומספרים שאז התגלתה בפניהם כוחה של הקהילה. "משפחה שלא הכרנו הביאה לנו את כל ארוחות השבת. ואחר כך כל המשפחות שלחו. זה הכוח פה - הקהילה. בעיניי המפגש מאוד מחדד את ההבדלים. פה דתיים וחילוניים מסתדרים. חיים יחד. יש קונפליקטים, אבל יש אכפתיות ורצון לחיות יחד. יש הבנה שההבדלים יוצרים את הייחודיות ומאפשרים את הלמידה מכל אחד וזה מה שאנחנו רוצים לייצר בשיזף".

אביה פריד משתמשת גם היא במושג "עין טובה". "זה מה שמגדיר את התושבים", היא אומרת "מציאת מכנה המשותף למרות ההבדלים, אנחנו פה מנסים לייצר טוב. יש פה הזדמנות לעצב חברת ישראלית חדשה. זוהי הזדמנות חד פעמית. תמיד רציתי לגור בישוב מעורב, כולם משנסים מותניים כדי ליצור משהו טוב ביחד. יש מחירים לזה שאנחנו גרים שלוש שעות מההורים שלנו, אבל יש קהילה שהיא כמו משפחה. כל השיח הוא לא אם נצליח, אלא איך נצליח".