שר החינוך יואב גלנט תקף היום (ראשון) את משרד האוצר בשל התנגדותו לחידוש הלימודים בכיתות הנמוכות בקפסולות, לקראת ישיבת קבינט הקורונה, שבה צפויים השרים להכריע בנושא. במהלך דיון עם ראשי רשויות בנושא, האשים גלנט כי האוצר מסרב לתקצב את פתיחת כיתות א'-ב' במתכונת הזאת, וטען שבמצב כזה "נלך לתרחיש ביניים שיהיה קשה יותר".
בבסיס הוויכוח בין משרדי הממשלה עומדת דרישת משרד הבריאות לפתוח את כיתות א'-ב' במתווה של קפסולות, ומשרד החינוך תומך בכך. אולם, הדבר מצריך לטענת האוצר תוספת תקציבית של מיליארדים, ושם מתנגדים לתקצב זאת, לאחר שבעבר טענו במשרד הבריאות כי אין צורך בקפסולות.
במרכז לשלטון מקומי הציעו בשבוע שעבר להעביר אליהם את הסמכויות לפתוח את כיתות א'-ב' באופן מידי ללא תקצוב נוסף. עד כה התעלם גלנט מהצעה זאת, והניח על השולחן הצעה לפתיחת מערכת החינוך בחצאי כיתות במתכונת של שבוע-שבוע.
היום קיים גלנט פגישה עם כמה ראשי רשויות בזום בנושא לקראת הדיון בקבינט, בניסיון להרגיע את ראשי הערים לקראת ההחלטה שצפויה להתקבל. ראשי ערים רבים לא זומנו לשיחה, ואפילו יו"ר המרכז לשלטון מקומי חיים ביבס לא הוזמן אליה, כפי שאומרים בלשכתו. בין ראשי הערים שלא הוזמנו, אמיר כוכבי מהוד השרון, רן קוניק מגבעתיים ובני ביטון מדימונה.
גלנט אמר בשיחה כי ישנו ויכוח בין האוצר לבריאות על אופן פתיחת מערכת החינוך וכיתות א'-ב', ואילו משרד החינוך כפוף להנחיות משרד הבריאות. לדבריו, הוא מתכוון להוביל היום לאישור מתווה של לימודים בשטח הפתוח עד תשעה תלמידים - כפי שהוכרז ביום שישי האחרון. אולם, ראשי רשויות אמרו בשיחה כי ההצעה לא ישימה באמת. "אפילו הפארק הלאומי לא יספיק לכיתות ברמת גן", אמר לגלנט ראש העירייה, כרמל שאמה הכהן.
"אנחנו פותחים את מערכת החינוך, אחרי תכנית חינוך שנסגרה", אמר גלנט לראשי הרשויות בפגישה, "האחריות לא אצלי, והאחריות התקציבית נמצאת אצל משרד האוצר. מה שעומד על הפרק הם בתי הספר היסודיים, כי לכיתות ג'-ד' יש לנו פתרון, ואני מקווה שנמצא דרך לפתוח את כיתות א'-ב'".
לדבריו, "בישראל יש רק שני גופים שיודעים לבצע דברים, בלי דיבורים, רק מעשים. זה צה"ל והרשויות המקומיות. העסק פשוט, זה לחימה וכל אחד לוחם בגזרתו עם מה שנותנים לו. אנחנו מבינים שלא הכל מושלם, אני לא יודע לתת תקציב שאין לי, לא יודע לקבוע הוראות שלא בסמכותי. אני נאבק על הדברים".
לטענתו של גלנט, העדיפות של משרד האוצר נמצאת במקומות אחרים ולא בחינוך. "כמו שאני חווה את הדיונים בשבוע האחרון, באוצר לא מוכנים לשלם יותר כסף ובמשרד החינוך לא מוכנים לרדת מהדרישה של ה-18 תלמידים בכיתה. אני מניח שיתנו לנו אפשרות של פתיחה מלאה בהמשך. אני רואה איך הדברים מתנהלים כרגע. בדרך כלל כשלא רוצים לשלם כסף ולחרוג מההוראה, אז הולכים לתרחיש ביניים, והוא לא יהיה תרחיש קל - אלא קשה".
לאחר השיחה שקיים גלנט, גם כץ שוחח בזום עם ראשי רשויות. כץ אמר כי הוא לא מתכוון לתת שקל נוסף לקפסולות לכיתות א' וב'. "ראש הממשלה ביקש ממני לבחון את נושא מערכת החנוך והמוכנות. היה סגר ועכשיו יש ניסיון לשנות בכיתות א' וב' את הכללים שנקבעו. זה חישוב של עוד כמה מיליארדי שקלים לגיוס כוח אדם ולקפסולות וגם זה לא מסתיים לפי דבריי שר חינוך כי צריך לשבת עם ארגוני המורים".
"העמדה שלי היא שאני לא נותן שקל תוספת לנושא של כיתות א' ב'. קבעו כללים וצריך לעמוד בהם, אני לא ראיתי מחקר רציני על ההבדלים (בהדבקה בגילאים) בין 0 עד 6 ו-6 עד 10 בכל העולם. תפתחו את כיתות א' וב' בהתאם לעקרונות שנקבעו קודם לכן", הוסיף.
כץ אמר לראשי הרשויות כי הוא תומך במתן הסמכות לניהול המהלך. "אני בעד לתת לכם את הסמכויות. אני אגיד משהו ששר האוצר לא אמור להגיד, אם הרשויות צריכות סיוע למלא את תפקידן - נהיה מוכנים לעזור לרשויות, נהיה מוכנים לסייע לעיריות כדי שיהיה להם עוצמה ויכולת לארגן את א' וב' בהתאם לכללים שנקבעו בלי תוספת כוח אדם".
בהתייעצות שרים לקראת ישיבת הקבינט בנושא כץ קרא לאשר חזרה מידית של כיתות א'-ב' ללימודים, בהתאם למתווה שנקבע לקראת פתיחת שנת הלימודים - ולא להציג מתכונת חדשה. "משרד הבריאות חייב לאשר את חזרתם בהתאם לכללים שהוא עצמו קבע לקראת פתיחת שנת הלימודים בספטמבר, בדומה לילדי הגן", אמר. "כל ניסיון לשנות כעת את כללי פתיחת כיתות א'-ב' לפעילות בקפסולות, כרוך בתוספת עלות של שישה מיליארד שקלים, להתקנת קפסולות, לתוספת הוראה ולהסעות, ובדחייה של חודשים לצורך הערכות, והמשמעות היא שהילדים לא יחזרו השנה ללימודים, על כל המשמעות הנילווית לכך".
"מאחורי החמרת הקנסות - אובססיה אנטי-חרדית"
במקביל, במגזר החרדי מוחים על הכוונה להחמיר את הענישה, במיוחד ביחס לפתיחת מוסדות חינוך, ובכירים בסיעות החרדיות ידרשו מראש הממשלה בנימין נתניהו להפחית את הקנסות כך שלא יגיעו עד ל-25,000 שקלים במקרה של פתיחת מוסד חינוכי בניגוד לחוק.
"זה לא יעבור ככה. אם עד היום, שילמו 5,000 שקל על כל הפרה, למה שכעת יהיו פערים משמעותיים על פתיחת עסק או קיום אירוע לבין פתיחת מוסד?", תהה גורם חרדי. כוונת הממשלה המקורית היא להחמיר את הענישה על הפרות הקורונה, כך שהקנס על פתיחת עסק או הפעלת מקום ציבורי בניגוד לחוק יהיה 10,000 שקלים, הקנס על עריכת אירועים ומסיבות בניגוד לתקנות יעלה ל-15,000 שקלים והפרה של פתיחת מוסד חינוך תוביל לקנס בגובה 25,000 שקלים.
סגן השר מאיר פרוש (יהדות התורה) האשים כי מאחורי החמרת הענישה באופן הזה עומדת עמדה אנטי-חרדית. "שיטת הקנסות, וההתנהלות המרוככת לעסקים ואירועים מול היד הקשה על מוסדות החינוך מגלה פעילות אובסיסיבית אנטי חרדית. הגישה הזו תתנקם באלה שפוגעים בנו", אמר פרוש.
המתיחות בין הגורמים השונים בממשלה מגיעה לקראת כינוס קבינט הקורונה היום, שבו ידונו השרים בשלב הבא באסטרטגיית היציאה מהסגר, הכולל הקלות בתחום המסחר וחידוש הלימודים בכיתות א'-ד'. בשבוע החולף התמהמה הקבינט עם גיבוש החלטה בנושא פתיחת מערכת החינוך, ברקע חשש משרד הבריאות מהפצת תחלואה מהירה בקרב ילדים בגילים אלה.
נכון לעכשיו, ההצעה שתעלה להצבעה בקבינט הקורונה היא פתיחת כיתות א'-ב' במתכונת של חצאי כיתות, שבוע-שבוע או חצי שבוע-חצי שבוע, וכיתות ג'-ד' בקפסולות. באשר למסחר, שר האוצר יביא לקבינט מתווה לפתיחת חנויות רחוב מקבלות קהל, מכוני יופי ומספרות. ההצעה גובשה בתום פגישת נציגי משרדי האוצר החינוך והבריאות אמש.