זו הייתה השנה בה ארבעת ענקיות הטכנולוגיה: גוגל, אפל, פייסבוק ואמזון "ניצלו על הגריל", כפי שמכנים זאת בארצות הברית. בתום חקירה מתוקשרת של 16 חודשים בה נחקרו עובדיהם הבכירים ועובדים לשעבר של החברות, בה הם נשאלו את השאלות הקשות ביותר לגבי התנהלתם - השבוע הגיש הקונגרס דוח חריף ובו המלצות נגד החברות הנחשדות בחיסול התחרות בשוק.
החקירה החלה את דרכה כלא גלויה, ונפתחה לאחר שהחברות היו על כוונת רשות ההגבלים העסקיים. אחד מרגעי השיא של החקירה היה ביולי האחרון, אז הוזמנו מנכ"לי ארבעת החברות לעדות וירטואלית אל מול חברי הקונגרס. כעת, חודשיים לאחר מכן, פורסם הדוח הגורלי בן 449 העמודים, שלמעשה משמש כסיכום החקירה בבית הנבחרים.
הדוח חובר והוגש על ידי חברי תת הוועדה הדמוקרטים, כשהחברים הרפובליקנים כלל לא חתומים על הדוח - מה שמראה שיש הסכמה על הבעיה, אך לא על דרך הפתרון שהציעו בדוח. בשיחה עם וואלה! NEWS, מומחים לטכנולוגיה ומשפט מפרטים על השלכות המסמך התקיף על חברות הענק, שהפך לאחת מהצרות הגדולות ביותר שלהן.
ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, מומחית למשפט וטכנולוגיה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, סבורה כי מסמך סיכום החקירה בבית הנבחרים נעשה בצורה מקצועית. "הדוח עצמו מאוד ענייני, וחולק בצורה טובה שזה חשוב. הוא מאוד מקיף ומקצועי", אמרה. תת הוועדה להגבלים עסקיים של בית הנבחרים מורכבת גם מרפובליקנים ודמוקרטים, ולאורך כל דרכה של החקירה הם שיתפו פעולה ביניהם, וכולם הלכו על הדבר הזה ביחד", הוסיפה.
"אבל בסוף על הדוח חתומים רק דמוקרטים, ויש שני סנאטורים רפובליקנים שכל אחד הוציא מעין דעת מיעוט. בעצם נראה כי יש הסכמה של הדמוקרטים והרפובליקנים על הבעיה - אבל יש מחלוקת על הפתרונות. עם זאת, מה שכן מכניס את הרפובליקנים, זה כנראה בגלל שהדוח יצא סמוך לבחירות והם טוענים: 'למה לא דיברתם מספיק על ההטיה האנטי רפובליקנית שיש בפייסבוק, ולמה לא צירפתם גם את טוויטר לדוח?'. יש כל הזמן את הניסיון לערבב בין החברות שיש להן תוכן, לבין השאלות המקצועיות שהן יותר מהעולם של פרטיות ותחרות", הוסיפה.
לדבריה של ד"ר שוורץ-אלטשולר, מסקנות הדוח נערכו באופן תקיף ויוצא דופן כלפי החברות, המואשמות בניצול כוחן לרעה. "הרטוריקה של הדוח מאוד חריפה. אני לא ראיתי אף דוח ממשלתי, בטח לא בארצות הברית, שבא ממקום כל כך קיצוני. מה שהם אומרים: הארבע האלה - החברות הכי מצליחות של אמריקה - הם בריונים שמנצלים את הכוח לרעה", אמרה.
"כועסים עליהן יותר ממה שכעסו על הבנקים וברוני הנפט. יש להן כוח עצום, הן מנצלות אותו לרעה, הן גובות תשלומים טורפניים (בין היתר 30% עמלה בחנות האפליקציות של אפל), יש להן תנאים מקפחים בחוזי התקשרות כמו אמזון ומה שהיא דורשת מהסוחרים במרקט-פלייס. למעשה בקונגרס מתכוונים לזה שחלק מהחוזים כוללים התניות שאסור לפנות לבתי משפט אלא רק לבוררות", אמרה ד"ר שוורץ-אלטשולר.
הבעיה: זיהום מקורות המידע. האשמות: גוגל ופייסבוק
ד"ר שוורץ-אלטשולר מסבירה כי הדוח עוסק בשני שווקים: שוק הפרסום ושוק הדאטה. במסגרת זו, הוא למעשה מנסה לאסור את הקשירה והקידום ההדדי כמו שאמזון נהנית ממנו כשהיא מוכרת את המוצרים שלה בחנות, או לחלופין שגוגל מקדמת אפליקציות משלה במערכת ההפעלה אנדרואיד ועוד. בדוח מציינים גם שגוגל ופייסבוק גרמו לפגיעה מאוד גדולה במקורות מידע מהימנים ואיכותיים. "הם מנסים להגיד שגוגל ופייסבוק יצרו מונופול פרסום שפגע בעיתונות הממוסדת, וזה גרם לזה שבעצם יש פגיעה או זיהום חמור של מקורות המידע האיכותיים", אמרה ד"ר אלטשולר-שוורץ.
היא פירטה על ממצאי הדוח בעניין מאגרי הנתונים בהם שולטות ענקיות הטכנולוגיה, וכיצד הגישה לנתונים אלה מביאה עמה עוצמה אדירה שעשויה להיות שלילית. "עוד ציינו כי הן אשמות בזה שהכלכלה הדיגיטלית הפכה להיות כזאת שדאטה שווה יותר כשהוא מתערבב עם עוד דאטה. מי שיש לו שליטה בהרבה דאטה, הופך להיות בעל כוח. זה יכול להיות נדל"ן, מנועי חיפוש או ביטוחים. בעצם מה שארבעת החברות יצרו, זה שבכל שוק כלכלי, מתקיים שוק צדדי ואטרקטיבי. בשוק הזה מדובר בקניה ומכירה של דאטה. הם בעצם מדברים על הצורך למנוע הקמת אימפריות דאטה", הסבירה אלטשולר-שוורץ.
ה"ניו דיל" של המאה ה-21
לדבריה, יש להשוות בין המלצות הדוח ומטרת השפעתן על הכלכלה האמריקנית לבין ה"ניו דיל" ההיסטורי של הנשיא א פרנקלין דלאנו רוזוולט - סדרת התוכניות הכלכליות שנועדו לשקם את הכלכלה במדינה בשנות ה-40 של המאה ה-20.
"הם מציעים 'ניו דיל' לשוק הטכנולוגיה. כמו הניו 'דיל' של תחילת המאה ה-20, כשניסו לפרק את השליטה שהייתה לחברות הענק ששלטו במסילות הברזל, וגם בסחורות. למעשה, הם גם שלטו בתשתית וגם מה שעבר ברכבות, וזה מה שהפך אותן לעם המון כוח", הסבירה. "מה שעשה רוזוולט בשנות ה-30, היה לפרק את המונופולים האלו, ולא לאפשר את השליטה על כל מיני מקטעים של ייצור. להפעיל מחדש את דיני התחרות. הדוח הזה, הוא בעצם ה'ניו דיל' של שוק הטכנולוגיה. הוא אומר שצריך לכתוב מחדש את שוק התחרות, צריך להניח שכל רכישה של פייסבוק או חברה, היא מנוגדת לתחרות עד שפייסבוק תוכיח אחרת. הם רוצים להפוך את זה: להגיד שכל רכישה שתעשה, היא תצטרך להוכיח אחרת. זה צעד מאוד קיצוני", הוסיפה.
"סיכוי מצוין שהממשל יפרק את החברות"
מרגע החקירה, עלתה השאלה הגדולה ביותר: האם הממשל האמריקני יפרק את ענקיות הטכנולוגיה או יגביל אותן בצורה שבאמת תפתח את השוק לתחרות. כדי להבין את הבעיה, צריך לקחת לדוגמה את אמזון. במהלך הדיונים, אמזון הואשמה בכך שבאמצעות חנות מקוונת, היא צפתה בכל המתחרים, גילתה פוטנציאל, החלה לשווק מוצר דומה תחת המותג שלה, וכך חיסלה את המתחרים.
צבי מרום, יו"ר מועצת המנהלים של איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, סבור כי "יש סיכוי מצוין שהממשל האמריקני יפרק את החברות". לדבריו, "אמזון בעצם משמידה את הריטייל. אתה יודע מי הלקוחות, מה העלויות, והם יודעים ומבינים את הביזנס. זה עסק אחד שמשתלט על עסקים אחרים. הוא יודע להרוס את כל העסקים האחרים, זה מנוגד למנטליות האמריקנית. והם הופכים למונופול טורפני לחלוטין".
אך ארצות הברית נמצאת לפני בחירות דרמטיות לנשיאות, וזהות המועמד המנצח עשויה להשפיע על עתידן של ענקיות הטכנולוגיה. "כרגע יהיה צריך לחכות עד אחרי הבחירות: אם הדמוקרטים ינצחו, זה יכול להיות מאוד משמעותי. ברור שתהיה מלחמת גוג ומגוג. החברות הגדולות לא ייכנעו בקלות, וגם עכשיו הן כבר הגיבו לדוח ותקפו אותו", מסכמת ד"ר אלטשולר-שוורץ.
"פייסבוק כבר הכחישה את הטענות נגדה, וגוגל אמרה שמדובר בהאשמות מופרכות ושכל ההמלצות יגרמו להמון נזק לצרכנים וכלכלת ארצות הברית. אבל הדוח מאוד קיצוני, ובאווירה של אנטי חברות. ההסכמה בין נציגי שתי המפלגות יכולה להביא לכך שבהמשך נראה פתרונות קיצוניים. אנחנו בפירוש נראה שינוי מגמה משמעותי ביחס לחברות הטכנולוגיה. הסיפור הזה שראו בהם את פסגת החדשנות האמריקנית - נגמר", חתמה.