מנהלי המחלקות הפנימיות: העומסים נמנעים ע"י "שחרור מואץ" של חולים

מנהלי המחלקות הפנימיות בבתי החולים ברחבי הארץ מתחו ביקורת הערב (רביעי) במהלך מסיבת עיתונאים שכינסו על אופן ניהול משבר הקורונה בידי הממשלה, והלינו על מחסור כבד בכוח אדם. הם ציינו כי היעדר העומס במחלקות לכאורה, נמנע על ידי שחרור מוקדם של חולים שבעבר אושפזו לזמן ממושך יותר.

ד"ר איילת רז, מנהלת מחלקה פנימית "שגרתית" ברמב"ם, ששימשה בעבר כמנהלת מחלקה פנימית כתר קורונה, סיפרה כי בבית החולים שלה פועלים בשיטה אותה כינתה "שחרור מואץ" של חולים. "בשבועות האחרונים יש תחושה שונה. מתקבל הרושם שאם היה פה איזה חוצן שמגיע לביקור, שהכל היה נראה סך הכל בסדר. לכאורה אין עומסים, לכאורה המחלקות לא מלאות. אז מה קרה פה? יש לנו פטנט שנקרא שחרורים מואצים מהמחלקות. אנחנו חיים בפשרה. כלומר, אנחנו שולחים חולים שבעבר השארנו באשפוז יותר ממושך כדי לסיים בירור שראינו שבקהילה הוא לא מתבצע כמו שצריך. זאת, כדי לשחרר חולים יציבים יותר כדי שלא יחזרו אחרי יום שוב לבתי החולים", הסבירה.

"המשמעות היא פגיעה בחולי השגרה, שכוללים אנשים עם סכרת, סרטן ועוד. אבל אין ברירה, עם היקפי אשפוז כאלה אי אפשר היום לפעול תחת הקורונה, ולאחר שירדנו בהיקף מיטות של כ-40% ובהיקף הצוותים המטפלים. כי מעבר למחלקות הקורונה שולחים צוות לחיזוק במחלקות אחרות וחלק מהם גם נכנסים לבידוד או חולים", הוסיפה.

ד"ר רז הוסיפה כי "אם מסתכלים ברזולוציות מאוד גדולות, אנחנו לא בקריסה, אבל אם מסתכלים על האדם האחד, זו תחילת קריסה".

פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית ומנהל מחלקה פנימית בבלינסון, הזהיר מקושי הולך וגובר של המערכת לטפל בחולי "השגרתי". "ההתעסקות במספר החולים הקשים והנפטרים משקפת תמונה חלקית בלבד של המצב, ואינה ההסבר לצורך הדרמטי בצמצום ההידבקות ובהיקף התחלואה", אמר אליס בפתח דבריו.

"מה שמוסתר מעיני הציבור ומקבלי ההחלטות זו הירידה הדרסטית של בתי החולים לטפל בחולים השגרתיים. אין לנו מספיק רופאים פנימיים במחלקות, אחיות וכוחות עזר. אין לנו די מיטות אשפוז, ואין לנו די מחלקות. רופאים ומחלקות פנימיות זו התמחות ולא רשימות כוח אדם וציוד שיש למלא ולהשלים", הוסיף.

לדבריו, "קשה להאמין ששבעה חודשים בתוך אירוע הקורונה אנחנו צריכים לכנס מסיבת עיתונאים כדי לחזור ולהרים דגל אדום. אנחנו הקצינים והחיילים במלחמה הזו כנגד הנגיף, איננו שותפים לתהליכי קבלת ההחלטות, ואיננו מקבלים מענים לצרכים במחלקות".

"אנחנו חשים נתק ובורות מכל עבר וצריכים עדיין להתחנן לתנאים שיאפשרו לנו להתמודד עם מלחמת ההישרדות שאנחנו בעיצומה ולא רואים את האופק שלה. קשה להאמין שממשלת ישראל עדיין לא התפנתה לקיים דיונים בשאלות הקריטיות בעת הזו - האם הכל מתקתק ועובד כראוי במחלקות הפנימיות ומה עוד ניתן לעשות כדי לסייע. לציבור: זו אזעקת אמת. אנחנו מתוך המחלקות מספרים שהמצב רע. שהפגיעה של הקורונה מקיפה גם את חולי הקורונה ומשפחותיהם, אך גם מעגלים של חולים אחרים שהטיפול שלהם נפגע".

פרופ' אליס התייחס לאפשרות סגירת מחלקות פנימיות לצורך חולי קורונה, ואמר: "מתוך 111 מחלקות פנימיות, כ-40% הפכו להיות כאלה שמטפלות בחולי קורונה. המספר ילך ויגדל עד שנגיע למצב שהמספר יהיה מחלקה או שתיים בכל בית חולים. אפשר תמיד להגיע לזה או ליותר".

פרופ' אבישי אליס רמז כי בחודשי החורף המצב עשוי אף להחמיר. "לא צריך דמיון מאוד מפותח להבין שכשיש שפעת, בתחלואת חורף, יש פחות מחלקות פנימיות, ופחות צוותים שיכולים לטפל. אני חושב שהתמונה מאוד ברורה".

הוא קרא לציבור להישמע להנחיות ולהיצמד לריחוק החברתי. "הווירוס לא מבדיל בין עשירים, לעניים, דתיים חילוניים, ערבים ויהודים ואורתודוקסים. הווירוס קיים ובעיקר מתפשט בהתקהלויות", אמר פרופ' אליס. בעניין מקבלי ההחלטות הוא אמר כי עליהם לשתף "אותנו בדיונים, בשיקולים בהחלטות. אנחנו אנשי השטח. יושבים כאן שלושה אנשים שטיפלו ומטפלים בחולי קורונה. יש להם את הידע, את הנסיון, שתפו אותנו בדיונים. קולנו לא נשמע בתוך הדיונים. אנחנו, מנהלי המחלקות הפנימיות, ממודרים מתוך הדיונים וההחלטות ולכן חלק מהן בהחלט לא נכונות או מוטעות".

פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה פנימית מורחבת בהדסה עין כרם שבירושלים, הכוללת גם חולים שגרתיים וגם חולי קורונה, אמר כי בגל התחלואה הנוכחי גיל החולים יותר צעיר בלפחות 20 שנה. "50% מהמאושפזים הם מתחת לגיל 60. נכון שיש תמותה יותר גבוהה בקרב גיל 70 ומעלה, אבל יש תחלואה משמעותית ולעתים אשפוזים ממושכים אצל אנשים צעירים".

לדבריו, חוסר האמון בהנהגה בזמן ניהול משבר הקורונה נובע בין היתר מחוסר התכנון הקיים בבתי החולים. "אנחנו לא מזכירים עוד את המרפאות פוסט-קורונה שנדרשים לטפל, כי חלק מהחולים מפתחים סימפטומים יותר ממושכים לאחר המחלה הקשה. חיסון העדר - מושג שאומרים לציבור כאילו מדובר בשעשוע אינטלקטואלי ולא במגיפה עם קורבנות. מושג שמשמש הרבה מאוד אנשים בכל הציבור, גם דתיים וגם חילונים כסוג של תירוץ לא לעטות מסיכות, לא לשמור על ריחוק פיזי ולהמשיך באורח חיים רגיל. לצערי כולנו יודעים שכיום המצב בציבור הוא ללא יחסי אמון כלפי האנשים שמוליכים אותנו ומראים לנו את הדרך, אבל גם ביחס לרפואה רואים את זה באותה מידה. אין עדיין תכנון במחלקות הפנימיות לעיבוי המערך וזה גם מצטרף לחוסר אמון ביחסים", אמר.

ד"ר חגית יונת, מנהלת מחלקה פנימית בשיבא תל השומר, ומאתמול, שותפה בניהול טיפול נמרץ קורונה בשיבא, אמרה כי במחלקה שלה הצוותים נדרשים לטפל גם בחולים מאומתים שאושפזו וגם בחולים רגילים. "מרבית חולי הקורונה המאושפזים מטופלים על ידי פנימאים, במקביל לטיפול בחולים פנימאים מורכבים רגילים. מספרינו כמובן אינו מספיק לעלייה במספרי החולים כעת", אמרה.

היא הלינה על שיטת עבודה לפיה כדי לעמוד בעומסים יש מעבר של רופאים מתמחים והלינה על לחצים וחוסר סדר בעניין מספר התקנים במחלקות. "נשמח לקלוט מתמחים אבל הבעיה שהתנאים שבהם מוצגים לנו התקנים הנוכחיים אינם הוגנים. זאת בנוסף לאיומי משרד הבריאות והאוצר שאם לא נקלוט באופן מידי התקנים יילקחו. עד לפני חודשיים לא ידענו שיהיו לנו תקנים בקרוב, ובשנה האחרונה נאלצנו להשיב בשלילה לפניות של מתמחים בהיעדר תקנים. מאיימים עלינו שהתקנים יינתנו עד סוף הקורונה, אנשים איכותיים לא יתחילו התמחות בתנאים הללו. אם הוחלט ובצדק רב שיש צורך בעוד תקנים - שיתנו אותם להתמחות מלאה, ויראו שמדובר בשינוי אמיתי. הגיעה העת, להגדיר בצורה ברורה מה היקף הצוות הרפואי, הסיעודי ומיטות האשפוז שאנחנו רוצים לאזרחי מדינת ישראל", אמרה ד"ר יונת.

חרף הסגר שהחל ביום שישי לפני כשבוע וחצי, התחלואה במדינת ישראל נותרת גבוהה. משרד הבריאות עדכן הבוקר כי 4,949 בני אדם אובחנו בקורונה ביממה החולפת. בכך עלה מספר הנדבקים המאומתים בישראל ל-239,222. אתמול התקבלו תוצאות עבור 32,319 בדיקות, כשאחוז החיוביים לנגיף הוא 15%. נתוני הבדיקות ותוצאותיהן אינם סופיים ועשויים להשתנות בעדכוני משרד הבריאות הבאים.

כמו כן, מספר החולים הפעילים בארץ הוא 64,608. בבתי החולים מאושפזים 1,528 חולים, מתוכם 203 מונשמים ו-779 חולים קשה. נכון להיום מתו 1,528 בני אדם מנגיף הקורונה בישראל. אתמול אובחנו 1,121 בני אדם בקורונה. מספר הבדיקות היה 7,682, מתוכן 15% חיוביות לנגיף.