מסמך סודי: ידיעת הזהב על פתיחת מלחמת יום כיפור עוכבה במשך שעות

המסמך שהתריע כי "בכוונת סוריה ומצרים לצאת למלחמה" הועבר לרמטכ"ל שעות ספורות בלבד לפני המתקפה בצהריי 6 באוקטובר. ממסמכי משרד הביטחון עולה כי באמ"ן הוטל ספק באמינות הדיווח על סיבת פינוי הרוסים ממצרים ומסוריה. ראש אמ"ן זעירא הורה לעכב את פרסום המידע הקריטי

בווידאו: מלחמת יום הכיפורים (צילום: ארכיון צה"ל - משרד הביטחון, עריכה: טל רזניק)

47 שנים למלחמת יום כיפור מפרסם ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את צילום "ידיעת הזהב" המודיעינית יום לפני המלחמה, ובה ההסבר לו ייחלו אז באגף המודיעין של צה"ל ל"סיבות לפינוי המומחים ומשפחות הדיפלומטים מסוריה לברית המועצות".

מדובר היה במידע שעבור בכירים באגף המודיעין הבהיר חד-משמעית כי פניהן של סוריה ומצרים למלחמה נגד ישראל. אל"מ יואל בן-פורת, מפקד יחידת 8200 שהשיגה את אותו מידע יקר ערך, היה משוכנע שדי במידע זה כדי להתחיל בגיוס מילואים רב היקף. אך הוא נכזב.

רק בבוקר שלאחר מכן, כ-15 שעות אחרי יירוט אותו מידע קריטי, הובאו הדברים לידיעת ראשת הממשלה גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל דוד אלעזר.

גלגולה של ידיעת הזהב, שלב אחר שלב

  • 5 באוקטובר 1973
  • 15:00: ביחידה 8200 נקלט מברק מוצפן ששלחה שגרירות עיראק במוסקבה
  • 16:15: מפקד 8200 מקריא את המברק לראש אמ"ן ואומר כי יש לגייס מילואים, אך לא נענה
  • 23:00: ראש אמ"ן מורה לא להפיץ את לקט דיווחי המודיעין הכולל את המברק
  • 6 באוקטובר 1973
  • 06:35: מופץ לקט המודיעין הכולל את המברק
  • 07:05: לקט דיווחי המודיעין מועבר לרמטכ"ל
  • 14:05: המלחמה נפתחת
"ההערכה של אמ"ן שהסבירות למלחמה היא מאוד נמוכה" (צילום: עוזי קרן, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון)

פרשה זו מוכרת כ"פרשת יחמור", על פי שם הקוד של שגרירות עיראק במוסקבה. הפרשה התרחשה בימים שקדמו ליום כיפור 1973. במשך כמה ימים הגיע לאגף המודיעין של צה"ל מידע שהצביע על תכונה יוצאת דופן בצבאות מצרים וסוריה. על סמך ניתוח אותם פריטי מידע קבעו באמ"ן: "סבירות נמוכה למלחמה".

כך היה גם לגבי המידע שהחל להגיע מערב 4 באוקטובר. המידע שקלטה יחידה 8200 העלה כי משפחות הקצינים והיועצים הרוסיים בסוריה ובמצרים עומדות להתפנות, וכי מטוסי תובלה כבר הגיעו לצורך פינויים.

מידע זה עובד ונכלל בלקט מודיעין סודי ביותר שהופץ למחרת, 5 באוקטובר בשעה 13:15. בדוח צוין כי לסוריה הגיעו בלילה מברית המועצות "באופן בלתי שגרתי" חמישה מטוסי איל-18 (איליושין), מטוסי נוסעים סובייטים, שהקיבולת שלהם מגיעה לכדי 600 איש.

בנוסף, התקבל באמ"ן מידע שמרבית כלי השיט הסובייטים עזבו את אלכסנדריה שבמצרים. "גם זה דבר מאוד מאוד נדיר", אמר ראש אמ"ן, אלוף אלי זעירא, בישיבת מטכ"ל בצהרי 5 באוקטובר, יממה לפני שהחלה המלחמה.

הבהירה כי פניהן של סוריה ומצרים למלחמה נגד ישראל. ידיעת הזהב (צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

אולם ניתוח אגף המודיעין קבע כי "בשלב זה אין בידינו כל ידיעות העשויות להצביע על תחילת פינויים בפועל. נראה כי בקרב המומחים עצמם שוררת אי בהירות לגבי עתידם ואפשר כי החלטה בעניין עומדת להתקבל בדרג הגבוה בשעות לפני הצהריים המוקדמות".

למרות שנכתב בלקט המודיעין כי ההכנות לפינוי משפחות המומחים הסובייטים מדמשק הן "התפתחות חריגה", נותרה ההערכה כי הפעולה "אינה נובעת ממתיחות בין הסורים לסובייטים, אלא מחששות סובייטים שצפויה יוזמה צבאית מצרית-סורית נגד ישראל". עוד נכתב כי "אנו מעריכים סבירות של פעולה יזומה כזו כנמוכה".

זעירא אמר באותה ישיבת מטכ"ל: "כל הדברים לא משנים את ההערכה הבסיסית של אמ"ן שהסבירות למלחמה ביוזמת מצרים וסוריה היא עדיין מאוד נמוכה... ואני אומר את זה שזה בסבירות נמוכה ואפילו נמוכה מנמוכה".

צוות תותחנים בסיני. מלחמת יום הכיפורים (צילום: אברהם ורד, ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון)

אלא שממש באותו זמן, צהריי יום שישי, 5 באוקטובר בשעה 15:00, כמה שעות לפני כניסת יום כיפור, קלטה יחידה 8200 מברק מוצפן ששוגר משגרירות עיראק במוסקבה.

במסמך שכתב תא"ל בדימוס עמוס גלבוע על אודות אותה פרשה, עבור המרכז למורשת המודיעין, הוא מתאר את אותם רגעים דרמטיים: "סא"ל ראובן ירדור פענח אותו ונכנס בריצה לחדרו של אל"מ יואל בן פורת, מפקד היחידה. בחדר היה גם סא"ל אריה בנטוב: 'הנה המברק על המלחמה', התרגש ירדור. יואל עיין בידיעה שהייתה כתובה עדיין בערבית, ומיד שלח ידו לטלפון 'הלבן' (המאובטח) ללשכת ראש אמ"ן".

היחידה של בן-פורת כבר סיפקה מידע חשוב במשך כמה ימים, אך אזהרותיו, כמו סימנים נוספים שהצטברו, נדחו.

"ביצוע המתקפה אינו סביר". עיקרי דוח המודיעין מ-2 באוקטובר (צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

כך, למשל, במסמכים שמפרסם היום ארכיון צה"ל במשרד הביטחון מוצגת "סקירת מודיעין מיוחדת - תכנית סורית לכיבוש רמת הגולן - הערכה" של אגף המודיעין. סקירה זו סווגה כסודית ביותר והופצה ב-2 באוקטובר, ארבעה ימים לפני פרוץ המלחמה. הסקירה נפתחת בהתרעה הבאה: "בידינו ידיעה כי מסוף ספטמבר 1973 צפויה מתקפה רבתי סורית לכיבוש רמת הגולן. המתקפה נראית לנו כמשקפת תכנית-אב מבצעית סורית שהסורים אף התאמנו לפיה במשך השנה. אולם, ביצועה עתה ובטווח הקרוב אינו סביר להערכתנו".

הדוח המודיעיני סוקר בפירוט את הכנות הצבא הסורי ואולם קובע כי "הם (הסורים, א"א) רחוקים מלהעריך כי ביכולתם לבצע לבדם בהצלחה מתקפה ברמת הגולן, בגלל חולשתם הבסיסית ובעיקר באוויר". עוד קבע הדוח כי "אין סימן כי מצרים מוכנה בשלב זה לחדש הלחימה, דבר הנחשב כאמור בעיני הסורים תנאי להשגת הצלחה צבאית משמעותית מצידם".

דוח המודיעין, ארבעה ימים לפרוץ המלחמה (צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
"לא נותר לסורים כוח משוריין". דוח המודיעין מ-2 באוקטובר (צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

נוכח המברק העיראקי, הפעם בן-פורת היה בטוח כי הביא את הידיעה שתשכנע את ראש אמ"ן. במברק העיראקי נכתב: "נודע לנו ממקורות סובייטים שברית המועצות החליטה לפנות את המומחים שלה מסוריה, ושמטוסים החלו להעביר אותם מדמשק למוסקבה. אותם מקורות מסרו כי אפילו משפחות הדיפלומטים הסובייטים החלו להגיע מדמשק. אותם מקורות הוסיפו כי הסורים נימקו את הפינוי בכך שבכוונת סוריה ומצרים לצאת למלחמה נגד ישראל".

גלבוע מתאר את אותם רגעים דרמטיים. "יואל סיים לקרוא ודרש מאלי זעירא, ראש אמ"ן, אישור לגיוס מילואים מסיבי, אך לא נענה", כתב. "השעה הייתה 16:15. יואל ועמו ירדור ואריה היו משוכנעים כי היחידה הצליחה להעביר 'ידיעת זהב' מתריעה הנותנת את ההסבר המיוחל לסיבת הפינוי הבהול של משפחות המומחים הרוסים: סוריה ומצרים יוצאות למלחמה. בינתיים תורגמה הידיעה, נבדקה, ונשלחה בשעה 17:00 על ידי סרן פסח מלובני (אז ראש מרכז הדיווח של יחידה 8200) למרכז הדיווח של אמ"ן. הצעד הפורמלי של הדיווח הושלם. הכדור עבר למגרש של מחלקת המחקר וראש אמ"ן. ועתה, מה ייעשה ב'ידיעת הזהב'?".

"לא נראה לנו שבכוונתה של מצרים לפתוח במתקפה". דוח המודיעין מ-2 באוקטובר (צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
"אין נסיבות הדוחפות למתקפה". דוח המודיעין מ-12 באוקטובר (צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

בשעה זו ראש אמ"ן וצמרת מחלקת המחקר כבר היו בבתיהם, מוכנים לכניסת יום כיפור. "בקומה שמתחת למרכז הדיווח של אמ"ן נמצא הרמטכ"ל במשרדו. הוא יהיה שם עד תשע בערב. כשייסע לביתו הוא יחשוב לתומו כי עשה הכול בהתאם לתמונת המודיעין שבידו. אין לו צל של מושג על ידיעת 'יחמור'", המשיך גלבוע.

במכתב לוועדת אגרנט פירט תא"ל שלו, עוזר ראש אמ"ן למחקר, את קורותיו של המברק העיראקי באותו ערב מכריע. על פי שלו הוא נשאר בעבודה עד השעה 18:30, ולפני שיצא הורה לתגבר את מדור דיווח והשאיר קצינים בכירים באגף המחקר.

מכתבו של תא"ל שלו לוועדת אגרנט (צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
"לא ראינו בה ידיעה מהפכנית". מכתבו של תא"ל שלו לוועדת אגרנט (צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

"אני מניח כי, כמקובל עליי, מסרתי את הידיעה לראש אמ"ן כשהיה כבר בביתו, באחת משיחות הטלפון שזכור לי כי קיימתי איתו באותו ערב, לפני שעזבתי את המשרד לביתי", כתב שלו לוועדת החקירה. אלא שבאגף המחקר של אמ"ן המשיכו לדוש בתוכן המברק ויש שהטילו ספק במשקלו. בין השאר משום שנטען כי שגריר עיראק בברית המועצות, ממנה שוגר המברק, איננו מקור אמין.

גלבוע מצביע על כך שאותו שגריר "לא אמין" היה רב-אלוף סאלח מהדי עמאש. לפני מינויו כשגריר במוסקבה הוא שימש כרמטכ"ל, שר ההגנה, שר הפנים וסגן נשיא עיראק.

קצת אחרי 19:00 יצא שלו לבית הכנסת לתפילות יום כיפור, והנחה את מדור הדיווח להיות בקשר עם עוזרו, אל"מ גדעון גרא.

"ראש אמ"ן הורה לעכב את ההפצה". מכתבו של תא"ל שלו לוועדת אגרנט (צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
הלקט הופץ רק בשעות הבוקר. מכתבו של תא"ל שלו לוועדת אגרנט (צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

אחרי מסכת ארוכה של דיונים טלפוניים יצא לבסוף בשעה 23:00 נוסח סופי של לקט מודיעין מידי נוכח המברק משגרירות עיראק. ראש אמ"ן עודכן על אותו לקט, אך הורה שלא להפיץ אותו עדיין. רק בשעה 06:35 בבוקר למחרת, שבת, ניתנה הנחיה להפיצו. כעבור חצי שעה הגיע הלקט לידי הרמטכ"ל אלעזר. לוועדת החקירה בראשות השופט שמעון אגרנט כתב זעירא: "לא זכור לי שעיכבתי לפני חצות ושאישרתי בבוקר הוצאת לקט זה".

רק אחרי המלחמה נודע לדדו על קורותיו של אותו מסמך רב ערך. לדבריו, אם היה מקבל את הידיעה הזאת בזמן היה דורש גיוס מילואים ופורס את הצבא הסדיר למלחמה מידית.

עוד בוואלה! NEWS

"חברים, זה קרב על ארץ ישראל": דיוני המטכ"ל במלחמת יום כיפור

לכתבה המלאה
"התפתחות הטומנת בחובה סכנה חמורה". לקט המודיעין שעוכב והופץ בבוקר יום הכיפורים (צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)
"מאמץ סובייטי חריג". לקט המודיעין שעוכב והופץ בבוקר יום הכיפורים (צילום: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון)

במסמכים שמפרסם היום ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, נמצא גם מכתבו של יו"ר ועדת החקירה ונשיא בית המשפט העליון, השופט שמעון אגרנט, המודיע לראש אמ"ן זעירא מה מייחסת לו ועדת החקירה. "אי הפעלת... (ככל הנראה אמצעים המיוחדים, א"א) ללא ידיעתם של ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל והאלוף ש. גונן (גורודיש); אי גיוס מילואים ביחידה 848 ג'; אי גילוי מלא של כל הידיעות החשובות הנוגעות לפינוי משפחות הרוסים מסוריה ומצרים; ידיעת... (ככל הנראה הסוכן אשרף מרואן, א"א) על כוונת המצרים לפתוח בקרוב באש", נכתב לראש אמ"ן.

על מכתב זה השיב זעירא: "לא התחייבתי לתת התרעה מראש על ידיעת כוונותיו של האויב". לדבריו, "לאור מכלול העובדות שהוצגו בפני הממשלה, הערכת הכוונות של הדרג הפוליטי העליון של מדינות אויבות היא לפחות גם באחריותה. בעשרת הימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים ניתנה לצה"ל ולממשלה התרעה רצינית ביותר, אם כי לא סופית ומוחלטת." בפן האישי הוסיף ראש אמ"ן דאז כי "אכן, אני רואה עצמי שותף לאחריות לטעות בהערכת כוונות האויב, איני מתנער מאחריות זו ומטעויותיי שעמן אחיה כל חיי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully