הממשלה אישרה את הרחבת תכנית הסיוע הכלכלית ב-10.5 מיליארד שקלים

הממשלה אישרה הלילה (שלישי) את הרחבת תכנית הסיוע הכלכלית ב-10.5 מיליארד שקלים, שנועדה לצמצם את הפגיעה במשק במהלך הסגר. ההרחבה כוללת בין היתר את הורדת רף הפגיעה בעסקת לקבלת מענק ל-25%, תכנית שימור עובדים ודחיית ההפחתה בדמי האבטלה.

בנוסף לכך, בהחלטת הממשלה אושרה הקפאת ההעלאה של שכר חברי הכנסת והשרים וכן הפחתת שכרם הנוכחי ב-10%. במסגרת זאת תידון גם האפשרות של הפחתה בשכרם של שאר נושאי המשרות הבכירים, בהם ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, נשיא המדינה, שופטים, ראשי רשויות ובכירים נוספים. שר האוצר ישראל כץ יציג את עמדתו בנושא קיצוץ בשכר הפקידים הבכירים לאחר הדברות שיקיים עם ההסתדרות.

ההצבעה נערכה בישיבת ממשלה שעסקה בין היתר בצעדים להרחבת התכנית הכלכלית. במסגרת הדיון אושרה התוספת התקציבית לתכנית הכלכלית, המוערכת בכ-10.5 מיליארד שקלים. עד לסגר הנוכחי עמדה התוספת על כ-90 מיליארד שקלים.

הצעדים שאושרו הם מענק ההוצאות הקבועות שיעלה כ-2.4 מיליארד, רשת הביטחון לעצמאים ועובדים בחל"ת שתעלה 2.3 מיליארד, הרחבת החזר הוצאות ארנונה שתעלה כ-1.5 מיליארד, מענקי שימור לעובדים שיעלו כ-800 מליון, הגדלת כלי האשראי ומענקים למסחר מקוון שיעלו כ-2.5 מיליארד ומימון צרכים ישירים למניעת התפרצות התחלואה כ-1 מיליארד שקלים.

על פי הודעת מלשכת ראש הממשלה ומשרד האוצר על אישור התכנית, במהלך ספטמבר ואוקטובר יוענק מענק הסיוע לאלו שנפגעו בגובה 25% במחזור העסקות של בעל העסק ביחס לתקופה המקבילה טרום התפרצות הנגיף. כמו כן, אושרה הרחבת ההקלה, במידת הצורך, גם בחודשים נובמבר-דצמבר, בהתאם לתנאים שנקבעו.

בנוסף לכך, הוחלט לאפשר לבקש מקדמה מידית על חשבון מענק ספטמבר-אוקטובר, בגובה 50% ממענק ההוצאות הקבועות לעסקים הצפויים להיפגע מהסגר. גובה המקדמה יתבסס על סכום המענק ששולם בפעימות קודמות, ויופחת בהמשך מסכום הסכות הסופי שיקבע לחודשים ספטמבר ואוקטובר.

על מנת לאפשר למעסיקים שקלטו עובדים אך נאלצו להוציאם לחל"ת בחודש ספטמבר, שהופסקה פעילותו של בית העסק, נקבע כי לא ינוכו ממצבת העובדים שנבחנת לצורך חישוב המענק, העובדים שהוצאו לחל"ת ובתנאי שעבדו בחודש ספטמבר 15 ימים לפחות. כמו כן, רף השכר בגינו עובד ייחשב כמזכה למענק הורד ל-2,500 שקלים.

• מענק ההוצאות הקבועות: כ-2.4 מיליארד שקלים
• רשת הביטחון לעצמאים ועובדים בחל"ת: כ-2.3 מיליארד שקלים
• הרחבת החזר הוצאות ארנונה: כ-1.5 מיליארד שקלים
• הגדלת כלי האשראי והמענקים למסחר מקוון: כ-2.5 מיליארד שקלים
• מימון צרכים ישירים למניעת התפרצות של תחלואה: כמיליארד שקלים
• תשלום מענקי שימור עובדים למעסיקים: כ-800 מיליון שקלים

במטרה לסייע לעסקים שפעילותם העסקית נפגעה כתוצאה מההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה, הוחלט להעניק מענק חד-פעמי בעד המשך העסקתם של עובדים בחודשים ספטמבר ואוקטובר. עוסק יהיה זכאי למענק אם המחזור שלו לא עולה על 400 מלש"ח ומחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות ירד ב-25% ומעלה מהתקופה אשתקד. עוסק שיהיה זכאי למענק בסכום השווה למכפלה של 5,000 ש"ח במספר העובדים המזכים, כאשר מספר העובדים המזכים תלוי במידת הפגיעה של העסק, ככל שהעסק נפגע יותר, מידת זכאותו עולה.

כחלק מהתכנית הוחלט גם על פטור מלא מתשלום הארנונה, במימון המדינה, שיתאפשר כבר מירידה של 25% במחזורי העסקאות. זאת, לחודשים ספטמבר-אוקטובר. כמו כן, הוחלט על תקצוב תוכנית מענקים נוספת לעידוד מסחר מקוון ופעילות דיגיטלית עבור עסקים קטנים ובינוניים.

במהלך הישיבה נפתח ויכוח סביב סוגיית קיצוץ בשכרם של בכירי מערכת המשפט. השרים אמיר אוחנה, מירי רגב ואופיר אקוניס אמרו כי יש להפחית גם משכרם של הפקידים הבכירים. "אני בעד הפחתת שכר השרים והח"כים. זאת דוגמה אישית מתבקשת. חברי הרשות המבצעת - תורמים את חלקם, חברי הרשות המחוקקת - תורמים את חלקם, מדוע חברי הרשות השופטת הוחרגו מההצעה?", תהה השר אקוניס. "אני מציע לכלול גם אותם ואת כל מי ששכרו במגזר הציבורי מעל 40 אלף שקלים בהצעה להפחתת השכר".

שר המשפטים, אבי ניסנקורן, לא הביע התנגדות להצעה. "כרגע אנחנו מקבלים החלטה על עצמנו. לגבי מגזרים אחרים - צריך לפעול בצורה מסודרת. שר האוצר צריך לפנות לכל המגזרים האחרים, וגם אם אין הסכמה, צריך לשמוע אותם ולקבל החלטה מסודרת על בסיס הצעה מסודרת", אמר.

שר הביטחון, בני גנץ, יצא נגד ההצעה לקצץ בשכר השופטים. "אנחנו צריכים לתת דוגמה אישית. אני מציע לא לעשות עליהום, לא לרדוף אחרי גופים אחרים, לקחנו על עצמנו גזירה וטוב שאנחנו עושים את הדבר הזה ואפשר ליצור חבילה נפרדת למגזר הציבורי. לא לשפוך את התינוק עם המים עם הצעה כזאת או אחרת", אמר.

השרה מירב כהן תמכה בעמדתו של גנץ. "הקיצוץ בשכר הבכירים הוא מאוד חשוב ומתבקש וגם עשינו את זה באופן מיידי. אני מסכימה עם השר דרעי שאומר ש-10% זה נמוך מדי. הייתי ממליצה ללכת על שיעור יותר גבוה וגם באופן יותר רחב. מקובל עליי שתיעשה עבודה בראשותו של שר האוצר עם כל המשרדים. גם אם יהיו משרדים שלא יאהבו את זה.שאלה לאוצר - האם מישהו עשה תחשיבים מה התועלת לקופה הציבורית רק מנבחרי הציבור, ומה התועלת בתרחיש רחב יותר? כי מעבר לעניין הייצוגי והסולידריות הייתי רוצה להבין את סדרי הגודל של החיסכון לקופת המדינה".

מנגד, שר התקשורת יועז הנדל (דרך ארץ), תמך בקיצוץ של שכר בכירים, אך צידד בקיצוץ עמוק יותר לשרים. "אנחנו צריכים לעסוק בדוגמא אישית, ברגעי משבר יודעים לעזור ולהתכנס, זה האתוס המכונן שלנו, כולנו מכירים את בחוזקה שלנו ברגעים האלו", אמר "צריך לקצץ משכורות בצורה רוחבית, ולפוליטיקאים 5% יותר מלמי שאינו נבחר ציבור".

בהודעתו על הכוונה לקצץ בשכר כחלק מהתכנית, השר כץ נימק את המהלך ככזה שנועד להפגין דוגמה אישית וערבות הדדית כלפי רבים שעתידים להיפגע מההשלכות הכלכליות של הסגר שהחל בשישי.

במסיבת עיתונאים שכינס השר בחמישי עם ראש הממשלה לקראת הסגר, הוא הכריז כי סף קבלת המענקים לעצמאים ירד מ-40% פגיעה במחזור ההכנסות השנתי ל-25%. בנוסף, בעלי עסקים יקבלו הקלות בתשלום ארנונה ועסקים שישמרו עובדים יקבלו מענקים בעבור כל עובד שלא יפוטר.

כץ הוסיף כי לממשלה יובאו החלטות נוספות כדי להקל על מי שייפגע בשל הסגר. בין היתר, סוכם על דחיית חידוש רישוי עסקים ליוני 2021, הורדת רף הזכאות להקלות בתשלום ארנונה והכפלת הביטוח לאשראי ספקים. התכנית כוללת גם מתווה ליציאה ממשבר האבטלה ולעידוד התעסוקה במשק עם תום הסגר וכן קידום חקיקה של רפורמות כלכליות לעידוד הצמיחה.

• הרחבת מענק ההוצאות הקבועות: הורדת רף הפגיעה הנדרש לקבלת המענק מ-40% ל-25% בלבד בחודשים ספטמבר-אוקטובר ובצו של שר האוצר, הרחבת ההקלה גם לחודשים נובמבר-דצמבר.
• מקדמה מיידית על חשבון מענק ספטמבר אוקטובר: מקדמה בגובה 50% ממענק ההוצאות הקבועות תועבר לעסקים הצפויים להיפגע מהסגר. גובה המקדמה יתבסס על היקף הנזק של העסק בפעימות קודמות (בחודשים מרץ-אפריל, ולמי שלא היה זכאי למרץ-אפריל, יחושב לפי מאי-יוני).
• שחרור החזרים: מהלך ממוקד ומרוכז במסגרתו יועברו החזרי מס הכנסה ומע"מ לעסקים בימים הקרובים.
• פריסת תשלומים: יינתן מענה נקודתי באמצעות פריסת תשלומי החובה של העסקים על פני מספר חודשים.
• סיוע בארנונה: הורדת רף הפגיעה הנדרש לקבלת החזר הוצאות ארנונה ל-25% בלבד בחודשים ספטמבר-אוקטובר, עם אפשרות להארכה גם עבור החודשים נובמבר-דצמבר.
• עידוד מסחר מקוון: מתן מענקים לעידוד מסחר מקוון ופעילות דיגיטלית עבור עסקים קטנים ובינוניים.
• הרחבת קרן ההלוואות בערבות המדינה: הגדלת הקרן להלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים ב-18 מיליארד שקלים נוספים, כך שתגדל מ-22 מיליארד שקלים ל-40 מיליארד שקלים.
• הכפלת סכום ביטוח האשראי: הגדלת ערבות המדינה לביטוח אשראי לספקים בכ-2.6 מיליארד שקלים נוספים.

נתניהו אמר במהלך הישיבה כי קבינט הקורונה ייתכנס לדון בהחמרת המגבלות, במסגרת המאמצים לעצור את התפשטות התחלואה. הוא מתח ביקורת על נבחרי ציבור שפועלים להקל במגבלות, ואמר כי "כל מי שזלזל בהנחיות, או יותר גרוע מזה, שדילל אותן בכנסת, שלא ישאל איך התחלואה עלתה ושלא יבוא בטענות. הסיבה לתחלואה זה התקהלויות ואי עטיית מסיכה".

נתניהו התייצב בזמן הישיבה להגנת יועצו טופז לוק, שהפר את הבידוד כשהגיע לאזור ההפגנות אתמול בבלפור. "אני חושב שכולם צריכים ללמוד את ההנחיות של משרד הבריאות ולהקפיד עליהם ולאכוף אותם בצורה שויונית. רואים את זה בהנחיות על אכיפת ההפגנות. עכשיו פתאום כולם מתעוררים מול אדם אחד, כל מי שהפר בידוד צריך לשלם קנס אבל אסור שתהיה אכיפה בררנית, יהודים ערבים ושמאל ימין", אמר. בתוך כך, לוק אמר בשיחות סגורות כי "ההנחיות שקיבלתי השתנו מספר פעמים אבל עם זאת הייתי צריך להקפיד יותר. אני מתנצל שהפכו אותי לכלי ניגוח בראש הממשלה ובכל מקרה אשלם מיוזמתי את הקנס".

גנץ, עמד על חשיבות קיומן של ההפגנות, גם תחת הסגר. "זכות ההפגנה היא זכות יסוד וזכות התפילה היא זכות יסוד. ראוי שההפגנות בבלפור יתקיימו", הבהיר, אך לצד זאת, סייג כי "מי שעושה מסיבה על החוף זה לא במקום". בנוסף לכך, גנץ ביקש להרגיע את האווירה המתוחה בדיון. "התכנסנו היום כדי לדבר על צעדים כלכליים וצריך להכנס לפרופורציות", אמר.

ראש הממשלה אמר את הדברים בתגובה לביקורת שהשמיעה השרה אורית פרקש-הכהן. "אני מודאגת מהדוגמה האישית שאנחנו צריכים לתת לציבור על ההנחיות שאנחנו מעבירים על עצמנו על היועצים שלנו", אמרה פרקש-הכהן בישיבה. "כשאני קוראת אייטמים וידיעות על יועצים כאלה ואחרים שמפרים בידוד זה לא נכון לנו כממשלה וגם לא נותן דוגמה אישית בסדר הזה ופוגע באמון הציבור".

בזמן הישיבה התעורר ויכוח בין השרים באשר לאכיפת תקנות הקורונה בהפגנות ההמוניות נגד ראש הממשלה בירושלים ובקיסריה. השרה רגב תהתה "למה לא אוכפים את מתווה הקפסולות של 20 איש בהפגנות. זה בגלל מערכת המשפט?. השר ניסנקורן השיב לה כי אין שום בעיה מצד מערכת המשפט. "זו החלטה של המשטרה", אמר.

עם זאת, השר לביטחון פנים אוחנה אמר כי "ממלא מקום המפכ"ל אמר לי שאין יכולת לאכוף את הקפסולות בהפגנות לפני שזה יעבור בממשלה ובכנסת".

השר הנדל ביקש מחברי הממשלה לצאת מהפוזיציה. "עכשיו אנחנו מתפוררים. דווקא עכשיו. והאצבע המאשימה היא רק כלפינו", אמר. "לא יכול להיות שכל אחד מסתכל רק מהפוזיציה. לא הגיוני שהשרה רגב והשר אוחנה עסוקים רק במפגינים בבלפור, שדרעי מבקש הקלה בכותל, ושמשמאל מתעסקים רק בחופש ההפגנה. כל מי שמפר הוא עבריין, גם אם הוא יועץ של ראש הממשלה. בין אם הוא מתפלל במקום שאסור ובין אם הוא מפגין כשאסור".