המצב הכלכלי הקשה שהביאה עמה הקורונה לא פסח גם על המגזר הערבי, שם עלה החשש מגבייה אלימה של הלוואות שנלקחו בזמן המשבר. "בעת הזו של מגיפת הקורונה, אנחנו מודאגים במיוחד כי משפחות במצוקה כלכלית לוקחות הלוואות ובחברה הערבית מתקשים לקבל הלוואות בנקאיות", כך אמר יו"ר הוועדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית, ח"כ מנסור עבאס מהרשימה המשותפת.
לדברי ח"כ עבאס, "הלוואות שוק אפור זמינות בכל פינה ברחוב הערבי ואף 'עד הבית' ואת ההלוואות האלה יצטרכו להחזיר. זה מדאיג אותנו מאוד. הגבייה תבוא כרגיל עם סחיטות באיומים, הצתות, ירי ודקירות ואם לא נעשה מעשה כעת, נצטער עליו בגל פשיעה שלא ידענו כמותו בעוד מספר חדשים ונשלם מחיר כבד בנפש".
גם יור סיעת הרשימה המשותפת בכנסת, ח"כ אחמד טיבי, הביע דאגה וחשש מהמצב. "הלוואות השוק האפור ודמי החסות הן תופעות מוכרות בתחום הפשיעה בחברה הערביתף שעלתה לאחרונה עוד יותר בגלל המצוקה הכלכלית בצל הקורונה ומשבר האשראי", אמר בשיחה עם וואלה! NEWS.
אל תפספס
ח"כ טיבי ביקש להדגיש את מרכזיות השוק האפור בקרב ארגוני הפשיעה בחברה הערבית. "ארגוני השוק האפור פועלים בגלוי ביישובים הערביים עם שירות 'משלוחים לבית' ויוזמים פניות לאנשים במצוקה, ואז חיי הלווה הופכים לגיהינום". לדבריו, "אם ממגרים שוק זה - ממגרים חלק גדול מהפשיעה בחברה הערבית".
מנתונים שריכז מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון עולה כי ביישובים במגזר הערבי האשראי הבנקאי הממוצע לתושב הוא כ-56.3 אלף שקל, כשליש מהאשראי הממוצע לתושב ישראל. האשראי חושב לפי מספר התושבים שגילם יותר מ-20 ביישובים הערבים: טמרה, יפיע, ירכא, כפר כנא, נצרת, סכנין, עראבה, ריינה וכפר קאסם. בעוד ממוצע האשראי לתושב במחוז תל אביב הוא 470 אלף שקל, הרי שבמחוז הצפון הוא עומד על 74.5 אלף שקל, כמחצית מהממוצע לתושב ישראל והנמוך ביותר מכל מחוזות המדינה.
מסקנת מרכז המחקר והמידע של הכנסת היא שבהתחשב בכך ש-53.7% מתושבי מחוז צפון הם ערבים, אפשר להסיק כי האשראי הבנקאי הממוצע לתושב במגזר הערבי נמוך מהאשראי לתושב בממוצע הארצי.
בנוסף לאשראי עסקי, על פי נתוני בנק ישראל, משקל המשכנתאות שניתנו ללקוחות מהמגזר הערבי היה 1.8%, נמוך משמעותית ביחס לשיעורם באוכלוסייה 21.4%. כמו כן, הריבית על המשכנתאות עבור לקוחות מהמגזר הערבי הייתה גבוהה בכ-0.3 נקודות האחוז בהשוואה ללקוחות מהמגזר היהודי. על פי בנק ישראל, הסברים אפשריים לפערים אלו הם קשיים ברישום הנכסים והעמדתם כבטוחה, קושי של הבנק לממש את הנכסים במקרה של חדלות פירעון וכן תחרות מצומצמת בין הבנקים בשוק האשראי לדיור במגזר הערבי. על פי נתוני מרכז המחקר והמידע, 51% מהעסקים בבעלות ערבים דיווחו על קושי בהשגת אשראי בנקאי.
"מחסור באשראי בנקאי עשוי להוביל לכך שמלווים יפנו לקחת אשראי בהלוואות חוץ-בנקאיות", מציינים במרכז המחקר. "בדרך כלל הריביות על הלוואות חוץ-בנקאיות גבוהות מהריביות על האשראי הבנקאי. הלוואות חוץ-בנקאיות ניתנות על ידי גורמים שונים, ובהם חברות בע"מ ונותני שירותי מטבע. בקרב גופים אלו פועלים גם ארגוני פשיעה וגורמים עבריינים העושים שימוש בשירותים אלו, לקידום פעילות עבריינית, הלבנת הון והעלמת מס. לפי הערכות המשטרה בעבר, בכל תיק של ארגון פשע מופיע גם נותן שירותי מטבע המשרת את הפעילות הכלכלית של הארגון".
עבאס אמר כי "ארגוני הפשע ביישובים הערביים הם אתגר גם לחברה הערבית וגם לרשויות אכיפת החוק ברחבי המדינה. ארגונים אלה שולחים גרורות ליישובים שונים והם פועלים גם בתחום הפלילי וגם בתחום הכלכלי ומקיימים שוק שחור ואפור ולצידם מערכת שלמה של גביית הלוואות וגביית דמי חסות. הכול תוך ניסיון להשתלט על עסקים ועל הרשויות המקומיות בישובים הערבים. לכן הגיע הזמן שהממשלה תתעשת ותקיים את ההחלטות שהיא עצמה קיבלה".
עבאס מתכוון במיוחד להחלטת ממשלה 4618 מ-2006 בנושא המאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת בה הורתה על הקמת וועדה מתמדת שבראשה ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל ואשר תתכנס מדי 60 יום. יו"ר הוועדה ייכנס את הוועדה בתדירות קבועה לפחות אחת ל-60 יום.
"לפרק את הארגונים הפועלים בחברה הערבית"
הממשלה הורתה גם כי "באגף החקירות והמודיעין של המשטרה יוקם, במסגרת המחלקה לתפקידים מיוחדים, צוות מודיעין משולב, אשר יורכב מנציגים מקצועיים ברמה גבוהה של משטרת ישראל, רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון. נציגים אלה יושאלו מגופי האכיפה והמודיעין השונים ויוצבו למטרה זו דרך קבע ויהיה זה עיסוקם היחיד".
"ראשי אכיפת החוק צריכים לשקוד על האתגר הזה ולתת פתרונות ולפרק את הארגונים האלה הפועלים בחברה הערבית כפי שעשו בעשור הקודם למשפחות הפשע בחברה היהודית", אמר עבאס, "אנחנו פועלים להביא לשולחן אחד את כל הגורמים ומקווים להביא לתוכנית ישימה למיגור התופעה הזו". הוא דרש מפרקליטות המדינה מסלול בו ניתן להבטיח חיסיון לאזרח הפונה להתלונן.
בארגון יוזמות אברהם קוראים ל"מלחמת חורמה של המשטרה בארגוני הפשע" אבל במקביל גם לשורה של צעדים בהם הנגשת שירותי בנקאות והלוואות ביישובים הערביים. "אזרח ערבי הזקוק להלוואה יפנה לקבלת הלוואה בשוק האפור", הם מציינים, "הלוואות אלה, על אף שאינן מהוות עבירה על החוק, משדכות את נוטל ההלוואה עם ארגוני פשיעה אשר מתעשרים הודות לריבית שהם גובים בגין ההלוואה. בנוסף, במקרים רבים נוטלי ההלוואה לא מצליחים להחזיר אותה וסובלים מאיומים עליהם ועל בני משפחותיהם מצד המלווים".
הם מציינים גם את גביית דמי חסות ביישובים הערביים ("פרוטקשן", או "חאווה" בסלנג בערבית) שבמסגרתה ארגוני "שמירה" כביכול מעניקים את חסותם לבעלי עסקים תמורת תשלום, דמי חסות. בעל עסק שמסרב לשלם עבור שירותיהם - ייפגע.
"חרב דמי החסות המתנדנדת מעל לראשם של בעלי העסקים מרתיעה רבים מבחירה במסלול זה ובכך מקטינה את היצע העסקים הקטנים והבינוניים ביישובים הערביים ומונעת את פיתוחם הכלכלי", אומרים ביוזמות אברהם. בעמותה מזהירים כי ארגוני פשיעה לוטשים עיניהם לתקציבי הרשויות המקומיות והתוצאה היא שככל שיותר כסף זורם לרשות המקומית, למשל בעקבות החלטות ממשלה כגון 922, כך התקציבים אטרקטיביים יותר בעיני ארגוני הפשיעה הפועלים באין מפריע בחברה הערבית.
"ההשתלטות על התקציבים הללו מגדילה את כוחם של ארגוני הפשיעה ומאפשרת להם המשך השתלטות על מכרזים ומשרות וחוזר חלילה". בעמותה מזכירים כי כך, לדוגמא, בעיר רהט בנגב התרחש בשנת 2019 ניסיון חיסול של פקיד בכיר בעירייה על רקע סכסוך אשר נבע מהשתלטות על קרקעות. מספר חודשים אחרי אותו ניסיון החיסול, ארע רצח על אותו רקע בעיר.