במשרד התחבורה ממשיכים בקידום תכנית מערך השאטלים הימיים, שמטרתה לפתור את בעיית הפקקים. כעת, התכנית ביוזמת השרה מירי רגב מתקדמת לשלב המכרז. במשרד הטילו את האחריות לקידום הפרויקט על חברת נתיבי איילון, שתפעיל את המכרז. המטרה: למצוא גוף הפעלה של שירות תחבורה ציבורית ימית בדמות שאטלים, תוך ניצול המרחב הימי ובאופן שיפחית את השימוש ברכב פרטי.
בדרישות הסף לגופים המציעים את עצמם במסגרת המכרז, נדרשת הפעלה של ארבעה כלי שיט לפחות בכל שנה בין השנים 2017 ל-2019, בתדירות של פעם בשבוע ולמרחק של אלף ק"מ בשנה לפחות. הגדרות ההפעלה כוללות העברת נוסעים, מטען או ביצוע פעולות חילוץ ימי (אלו לא פורטו או הוגדרו במכרז הראשוני) בכלי שיט שמשקלו יותר מאלף טון או באורך של יותר מ-30 מטרים.
תנאי חלופי הוא הענקת שירות ימי על ידי החברה עצמה או באמצעות קבלן משנה, לעשרה כלי שיט באורך של לפחות 30 מטרים בכל שנה. בנוסף, שירותים הכוללים הפעלה לוגיסטית של כלי השיט, כשהיקף ההעסקה המינימלי של החברה יעמוד על עשרה עובדים במשרה מלאה. תקופת ההתקשרות הראשונית תעמוד על שנתיים, כשלחברה תהיה אפשרות להאריך את ההתקשרות בעוד שלוש שנים (בפרקי זמן של שנה בכל פעם).
אל תפספס
במסגרת המכרז, המציעים יצטרכו להציג תיאור מפורט של כלי השיט, של המערך התפעולי, מערך התחזוקה, אומדן עלויות, ניסיון קודם והיקף הפעילות. באופן מיוחד נדרשת גם התייחסות לחסמים וסיכונים בהפעלת המערך, דרישה הנובעת ככל הנראה מהניסיון המועט שקיים בשוק לסוג הפעלה של תחבורה ציבורית מסוג זה.
לאחרונה התבטאה רגב בעניין יוזמת שירות הסעת ההמונים דרך הים, שלדבריה יצא לתל אביב מחדרה ונתניה מצפון ומאשדוד מדרום. "השאטל הימי ירחיב את מערך התחבורה הציבורית בארץ ויהיה נגיש לכל האזרחים", אמרה רגב. "בהרבה מקומות בעולם נהנים כבר היום משאטלים ימיים בתור עוד אמצעי תחבורה, ואני חושבת שגם לאזרחי ישראל מגיע ליהנות מחיסכון בזמן, נסיעה ללא זיהום אוויר, והגעה רגועה ונעימה לעבודה".
לדברי השרה, "לישראל יש משאבים ימיים שאינם דורשים תשתיות מורכבות ומשרד התחבורה נדרש לגלות חשיבה חדשנית ופורצת דרך כדי להקל על בעיית הפקקים בישראל. השאטל הימי הוא אחד ממגוון הפתרונות אותם ביקשתי לבחון ולקדם".
עם זאת, למרות דבריה של רגב, במכרז הראשוני כלל לא מפורטים היבטים הנוגעים לנקודות העגינה של קווי השיט. נכון להיום, בנתניה וחדרה אין כל נמל או אפשרות להעלאת נוסעים לכלי שיט. אם תכנית השאטלים הימיים אכן תצא לפועל, היא תדרוש גם את המעטפת הלוגיסטית התומכת בהגעה אל ומהמעגן לערים על מנת להוות חלופה אטרקטיבית.
במסמך פנימי שהגישו בנתיבי איילון למשרד התחבורה לפני כחודש וחצי, נכתב כי משך ההפלגה בין חדרה לתל אביב אורך 30 דקות, מנתניה לתל אביב 20 דקות ומאשדוד לתל אביב 25 דקות.
אך את המספרים הללו ניתן לקחת בחשבון רק אם מתקיימים שני תנאים: הראשון הוא שהשאטל יפליג במהירות מרבית של 80 קמ"ש, בדומה ל"דבורה 3" - ספינת סיור חדישה של חיל הים. זאת, כשבמונחי הפלגה מדובר בשיט לא נעים, למעט אם יש ים שקט. השני הוא שהערכת זמן השיט על פי מהירות זו אינה כוללת יציאה ממעגן או כניסה אליו, והאטה במקרה הצורך.
בתנאי זה גם לא חושבו סוגיות העלייה, ההגעה והירידה מהסירה וכן שטח העגינה המיועד הנגזר ממבנה הספינה (לספינה בעלת פתח עלייה מהדופן נדרש רציף ארוך לעומת קצר משמעותית לכזו המאפשרת עלייה וירידה מהחזית).
הרעיון החדשני כבר נבחן בעבר
רעיון השאטל הימי אינו חדש. כבר ב-1996 הזמין משרד התחבורה מחקר מהטכניון בנושא. שלוש שנים לאחר מכן, ב-1999, הוגש הדוח. בעיקרו: לפי משטר הגלים ומזג האוויר מתאפשרת הסעת מאות נוסעים במעבורות מהירות ב-90% מימות השנה, רמת הבטיחות גבוהה יותר מאשר בכביש, אינה גוזלת קרקע, חוסכת זיהום אוויר במרכזי אוכלוסייה ותצמצם נוכחות אוטובוסים בקווים הבין עירוניים.
האפשרות נבחנה בעבר גם על ידי עיריית תל אביב. בשנת 2014 תמכה ברעיון סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה, מיטל להבי. אז כללה ההצעה שירות אוטובוס ימי עם תחנות בנמל הרצליה, תל אביב, יפו, בת ים וראשון לציון. עם זאת, בדוח הטכניון אין התייחסות לעלות הכלכלית, ובו ובתכנית עיריית תל אביב הדוגמאות המובאות לא עסקו בתנאי שיט הזהים לאלו של חופי הים התיכון, אלא התייחסו לתעלות בצפון איטליה, באמסטרדם, וונציה והתמזה בלונדון.
עד לאחרונה הופעל קו השיט ה"סדיר" היחיד בישראל בין עכו לחיפה. הקו היה פרי יוזמה של משרד התיירות ועיריות חיפה ועכו, כך שלא היה קו שיט בעל אופי של תחבורה ציבורית, אלא הופעל כאטרקציה. את המרחק בין נמל חיפה לנמל העיר העתיקה בעכו, כ-13 ק"מ, עשתה הספינה בכ-40 דקות ובעלות של 30 שקלים לכיוון ו-55 שקלים הלוך ושוב.