בחריין סומנה כפייבוריטית הברורה ללכת אחרי איחוד האמירויות ולעשות נורמליזציה עם ישראל. הנסיכות הקטנה במפרץ הפרסי, שנשלטת על ידי שושלת סונית בעוד שרוב אזרחיה הם שיעים, התבטאה בעד ישראל פעמים רבות בשנים האחרונות בכל הנוגע למאבק שלה באיראן ובבעלות בריתה.
היא אירחה בשנה שעברה את הפסגה הכלכלית למען הפלסטינים, כחלק מיוזמת השלום של ממשל טראמפ, אף שהיא הוחרמה על ידי הרשות הפלסטינית. בשבועות האחרונים ביקרו בה שר החוץ האמריקני מייק פומפאו וחתנו של הנשיא ג'ארד קושנר, ואלו נפגשו עם המלך ועם יורש העצר וביקשו מהם להודיע על נורמליזציה עוד לפני טקס החתימה בבית הלבן של ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות, שצפוי בשלישי בערב.
עוד בנושא
הנסיכות נשענת על ההגנה האמריקנית, ובשטחה שוכן הבסיס של הצי החמישי, שאחראי על הפעילות הימית באזור המפרץ הפרסי האסטרטגי. בחריין, שפירוש שמה בעברית הוא "שני הימים", רואה באיראן איום קיומי ומאשימה אותה באחריות לסדרת פיגועים שהתרחשו בשטחה בשנים האחרונות. הנסיכות עצרה פעילי אופוזיציה רבים בשנים האחרונות, כחלק מדיכוי מתנגדי השלטון שהגיע לשיאו ב-2011 אחרי מחאות עממיות נרחבות במהלך "האביב הערבי" מצד הרוב השיעי שחש מופלה.
בחריין, שבה חיים רק כמיליון וחצי איש, לא הייתה מצליחה לדכא את ההפגנות ללא הסיוע של שכנותיה הסוניות במפרץ, ששלחו כוחות דרך הגשר המחבר בין ערב הסעודית למדינה. בחריין הצטרפה לערב הסעודית ולאיחוד האמירויות גם בהטלת החרם על קטאר ב-2017, שנמשך עד היום. לכן, קשה להניח שיורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן לא נתן אור ירוק לבחריין להוציא את יחסיה עם ישראל לאור. היא כבר הסכימה להצטרף לערב הסעודית ולפתוח את המרחב האווירי שלה לטיסות מישראל.
איראן, שהביעה זעם על הנורמליזציה בין האמירויות לישראל והזהירה את אבו דאבי מפני מתן דריסת רגל במפרץ, צפויה להגיב בצורה דומה גם להסכם מול בחריין.
לנורמליזציה בין המדינות קדמה התקרבות בשנים האחרונות. מלך בחריין, חמד בן עיסא אל-חליפה, שיושב על הכס מאז 1999, מינה כשליח מיוחד את הרב האמריקני מארק שנייר, שהצהיר כי אין מנהיג באזור שעסוק יותר בביסוס היחסים עם ישראל וברתימת מדינות האזור ליוזמה. לדבריו, המלך אמר לו ב-2016: "התקווה היחידה שלנו לקול ערבי מתון וחזק במפרץ היא ישראל חזקה".
מלך בחריין גם שלח משלחת בין-דתית לירושלים, לא הרבה זמן אחרי שטראמפ הכיר בה כבירת ישראל וקיבע בה את שגרירות ארצות הברית. הביקור ההוא זכה לביקורות בקרב חלקים מהעולם הערבי וכן גם מצד קולות מסוימים בבחריין, אף שכלי התקשורת שם נשלטים בהדיקות בידי בית המלוכה.
לפי ארגוני זכויות אדם, בחריין נהנית גם ממוצר ישראלי מפוקפק שהגיע לידי מדינות רודניות שונות בעולם בשנים האחרונות: תוכנת הריגול "פגסוס" של חברת NSO, המסייעת לעקוב אחרי מתנגדי משטר ופעילים. כמה פעילים הוצאו להורג בשנים האחרונות אחרי שהורשעו בעבירות טרור, למרות ביקורת חריפה מצד ארגוני זכויות אדם בינלאומיים וארגוני אופוזיציה מקומיים.