בחום הכבד, על הברכיים, הם מאושרים לשמר את אתרי המורשת של ישראל

אסנת אביטן טבלה את הספוג בדלי מלא טיט ומרחה שכבה דקה מהעיסה החומה על קיר לבנים מסיבי, מטר וחצי עוביו. רוח קלה הפכה את החום של בית שאן לקצת יותר נסבל והקלה במעט על עבודתם של אביטן ושלושת חבריה, שטייחו באותה עת את הקירות המשוחזרים של בית המושל המצרי, על תל שמשקיף על הגן הלאומי בית שאן.

הארבעה הם עובדי הגן הלאומי, עם ותק שנע בין שבע שנים ל-31 שנים. הם תושבי בית שאן שנולדו וגדלו בעיר, בעלי משפחות והורים לילדים. משבר הקורונה היווה סכנה מוחשית להמשך עבודתם באתר שמספר המבקרים בו צנח בצורה דרמטית בחצי השנה האחרונה, מאז פרוץ משבר הקורונה.

כדי למנוע את הוצאתם לחל"ת, עברו הארבעה הסבה לתחום השימור. כמוהם עברו הסבה דומה עוד 46 עובדי רשות הטבע והגנים מאתרים ברחבי ישראל. מדובר בגנים לאומיים ושמורות טבע שהחלק הארי של המבקרים בהם היו תיירים מחו"ל וכעת הם רגועים והתנועה בהם דלילה, דוגמת ציפורי, קיסריה, בית שאן ועוד.

לגן הלאומי בית שאן, לדוגמא, מגיעים מדי שנה כרבע מיליון מבקרים, כשיותר מ-160 אלף מתוכם הם תיירים מחו"ל. מנהל האתר, נסים בדוס, סיפר בהתלהבות על גל מבקרים גדול של ישראלים באוגוסט האחרון, שמספרם עלה על חודשי אוגוסט בשנים קודמות. ובכל זאת, זה לא מפצה על היעדרן של קבוצות התיירים מחו"ל. בבוקר יום רביעי השבוע, חנו במגרש החניה של האתר שתי מכוניות מהן יצאו ארבעה מבקרים. "בשנה שעברה היית רואה עכשיו תיירים שיוצאים בבת אחת משמונה אוטובוסים", אמר בדוס.

ברשות הטבע ביקשו לנצל את המציאות החדשה שנכפתה על אותם אתרים ולהגדיל את היקף עבודות השימור בהם. כדי לעמוד בהיקף העבודות, הוחלט כי לצוותי המשמרים יצטרפו עובדי שמורות טבע וגנים לאומיים שיוכשרו לכך. מימון הפרויקט הגיע ממשרד האוצר.

אביטן, לדוגמא, אם חד-הורית לילדה אחת. היא החלה לעבוד בגן הלאומי בית-שאן לפני שלושים שנה בעבודות ניקיון ותחזוקה. "גדלתי כאן, האתר הוא הבית השני שלי. זה מקום עבודה ומקור פרנסה, ובנוסף - זה מקום שאני כבר קשורה אליו, אוהבת אותו ומתעניינת בו. כשבאים ארכיאולוגים ואנשי שימור, אני מתעניינת במה שהם עושים, אבל לא חשבתי שיום אחד גם אני אעשה את העבודות האלה", אמרה.

יגאל בוזנח, תושב העיר, עובד באתר כבר 31 שנים. הוא גרוש ואב לארבעה. הוא סיפר כי בנו הבכור השתחרר לאחרונה משירות בחטיבת גולני ולא מצליח למצוא עבודה נוכח המצב הקשה במשק. "טוב שיש לי את העבודה הזאת. נכון, זאת עבודה קשה בחום ובשמש, אבל אי אפשר להתפנק עכשיו, מה עוד שיחד עם הקושי יש בעבודה גם עניין ולמדתי דברים מעניינים", אמר.

לדברי נסים בדוס, מנהל האתר, "אלו עובדים שהם כבר חלק מחיי המקום, הם חיים אותו ומעורבים בו. ההזדמנות שניתנה לי לנייד אותם לעבודות שימור, היא הזדמנות נפלאה. זה נותן דחיפה גדולה לפעולות שימור שלא היינו מבצעים באותה אינטנסיביות שמבוצעת עכשיו. בנוסף, זה גם פתרון תעסוקתי מעולה למציאות שהייתה נכפית על העובדים - הם בוודאי היו נאלצים עכשיו לשבת בבית ולהתקיים מדמי חל"ת. כשאני יודע שעכשיו יושבים בבית מאות אלפי אנשים, זה בהחלט דבר מטריד. אני שמח שהעובדים שלנו לא נפגעו ואפילו נמצאה להם עבודה שמוסיפה להם עניין וסיפוק".

אלי מויאל, תושב בית שאן, עובד בגן הלאומי בית שאן כבר 26 שנה בתור איש אחזקה. למויאל יש כבר ניסיון בשימור ובחפירות ארכיאולוגיות ובשל אותו ניסיון הוא ראש הקבוצה. הוא מכין מדי יום את הטיח, על פי הרכב זהה לטיח המקורי ששימש את הבנאים של בית המושל המצרי לפני 3,200 שנה. בדוס שב ומציין את חשיבות הסיד שמושרה זמן ממושך במים לאיכות התערובת. "יש לנו מה ללמוד מאותם בנאים מהתקופות הקדומות. הם הצליחו לזהות את חומרי הבניה שיבטיחו חוזק ועמידות. זה בהחלט מרשים", אמר.

מויאל אמר כי הוא שמח על כך שמקור הפרנסה שלו ושל חבריו נשמר, אבל מודה שהחשש מפני יציאה לחל"ת עדיין מטרידה אותם כל הזמן. לדבריו העבודה לשימור המבנה ההיסטורי ממש מרגשת אותו. "כשאני עובד פה אני לומד להעריך ולכבד את האנשים שבנו את המבנה הזה. לחשוב שהמבנה העצום הזה הוקם לפני יותר מ-3,000 שנה, זה בהחלט דבר מרשים מאוד. אני ממש גאה שאני היום משמר את זה. הפרויקט הזה ממש החיה אותי. העבודה היום-יומית התחילה להיות שוחקת, והשינוי הזה ממש עורר אותי ונתן לי מוטיבציה".

לדברי שאול גולדשטיין מנכ"ל רשות הטבע והגנים, "הקורונה הביאה בכנפיה איומים לצד הזדמנויות. החלטנו לנצל את התקופה למרות הבעייתיות. במקום לפטר עובדים החלטנו להציע להם ניוד לעבודות נדרשות שאין אחרת הזדמנות לבצע. בתקופה הזו העובדים הנפלאים האלה ביצעו שימור ארכיאולוגי שימנע הרס ברעידת אדמה, ביצעו תחזוקה למען רווחת המבקרים, שיפצו ושדרגו את האתרים. עבודתם חסכה לרשות כסף אבל בעיקר נתנה משמעות יומיומית לאותם עובדים".

בגן הלאומי בית שאן עברו שישה עובדים את ההסבה לעבודת שימור. מדובר בהכשרה שארכה כחודש וחצי ואותה העבירו דרוד בן-יוסף, ארכיאולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים ואילן פחימה, איש רשות העתיקות שמנהל את פרויקט שימור גן לאומי בית שאן .

פחימה ציין כי "באתר יש צוות שימור קבוע, אבל הצטרפות עובדי המקום היא תוספת משמעותית. מדובר בעזרה גדולה שלא ציפינו לה". ההכשרה שעברו כללה לימודים עיוניים על תחום השימור, משמעותו וחשיבותו וכן התנסות מעשית שכללה את הכנת החומרים הנחוצים לעבודה, ייצור טיח ולימוד עבודת הטיוח. "זו לא עבודה פשוטה בכלל. זה דורש התנסות ועבודה סבלנית שדורשת טיוח של כמה שכבות", ציין בדוס.

בית המושל המצרי נבנה במאה ה-12 לפני הספירה, בתקופה בה השלטון המצרי בארץ ישראל היה בשיא עוצמתו. המבנה הוקם בראש התל המקראי שניצב מעל האתר המוכר יותר - עתיקות העיר בית שאן בשיא תפארתה, בתקופות הרומית והביזנטית.

חלקו התחתון של בית המושל הוא בעצם שיחזור נאמן למקור. קירות המבנה עשויים לבנים שנוצרו כמו שנוצרו בתקופה הקדומה. מלבנים אלו נבנו קירות הבית המסיביים. בדוס מסביר שמעבר לכך שהקירות העבים הגנו על יושבי הבית, הרי שהם גם יצרו קרירות בתוך המבנה ואפשרו לשרוד את תקופת הקיץ הלוהטת של בית שאן. את המבנה יש לטייח כמעט מדי שנה, אחרי שהגשם שוחק אותו.

בדוס ציין כי הגדלת צוות השימור אפשרה לעבוד באתר בצורה יסודית יותר מאשר בשנים קודמות. כך, לדוגמא, נעקרו עשבים רבים שצומחים בין האבנים ושורשיהם פוגעים בעתיקות. בנוסף, המרחצאות הקדומים נוקו בצורה יסודית והוסרה שכבת לשלשת שהותירו היונים. "גם תעלות הניקוז העתיקות זכו השנה לניקוי יסודי שכמוהו לא עשינו אף פעם", אמר בדוס. כמו שנאמר במקורות: "שלא לשמה, בא לשמה".

גולדשטיין אמר כי בעקבות הצלחת המיזם הוא פנה למקבלי ההחלטות עם הצעה להעסיק אלפי מובטלים בשיפור פני הארץ. לדבריו "לאחרונה קיבלנו אישור להעסיק כ-500 אנשים שכרגע לא עובדים. נצא לגיוס בימים הקרובים ויחד ננקה ונשמר את נופי הארץ האהובה שלנו. לנושא הניקיון אנחנו מכינים מבצע ניקיון ענק יחד עם תהליכי שינוי תודעה וחינוך. המבצע יערך יחד עם המשרד להגנת הסביבה והשלטון המקומי ובסיוע החברה להגנת הטבע".