היא צלחה משבר פיננסי ואת אסון התאומים, ואז הגיעה הקורונה: "ניו יורק מתה לנצח"

מעט יותר מחמישה חודשים עברו מאז הוגדרה העיר ניו יורק כמוקד התפרצות משמעותי של נגיף הקורונה. המרכז התרבותי-כלכלי העולמי בו נערמו מאות גופות ביממה חווה קריסה של בתי חולים, בידודים המוניים, סגירת עסקים והעיר על פי התיאורים שינתה את פניה המוכרות. כעת, בקרב תושבים רבים בעיר יש שסבורים כי המטרופולין שהתגבר בעבר על משברים כלכליים קשים, גלי פשיעה מדממים וטראומה לאומית בדמות פיגוע הטרור במגדלי התאומים - מתה, והפעם לתמיד.

אחד הקולות הבולטים שמחזיקים בתזה זו הוא ג'יימס אלטושר, יזם ניו יורקי ואיש שוק ההון, שלאחר המשבר הפיננסי ב-2008 הפך לסופר, בלוגר מוצלח ובעל פודקאסט. בפוסט שפרסם בחשבון הלינקדאין שלו בחודש שעבר תחת הכותרת "ניו יורק מתה לנצח. זאת הסיבה", הוא פרס את משנתו המנומקת לגבי עתידה של העיר, שלטענתו המגיפה העולמית הכתה בה בעוצמה כה רבה, עד כדי כך שהיא לא תצליח להתרומם חזרה. הטור שכתב גרר תגובות רבות וזכה לתהודה רבתי באמצעי התקשורת האמריקניים.

את הפוסט פותח אלטושר, תושב מנהטן לשעבר שהקים תחת ידיו 20 חברות, בהתרפקות על המרכז הפיננסי, התיירותי והתרבותי הגדול בעולם, בו לדבריו התאהב ממבט ראשון. "אך עכשיו זה לגמרי מת", הוא פוסק, ומשיב בדבריו לסיסמאות שגורות על אופיה של עיר: "'אבל ניו יורק תמיד תמיד חוזרת לעצמה'. לא, לא הפעם. 'ניו יורק היא מרכז היקום הפיננסי, וההזדמנויות תמיד יצוצו כאן שוב'. לא בפעם הזו. 'ניו יורק חוותה גרוע יותר'. לא היא לא", קובע אלטושר.

לדבריו ישנן שלוש סיבות עיקריות שמצדיקות את המגורים בניו יורק, אלה שמושכות את ההמונים לעבור אליה: הזדמנויות עסקיות, תרבות ומזון. בהסבר קולח הוא מפרט תחת כל אחד מנושאים אלה מדוע הוא סבור כי ניו יורק הגיעה לנקודת שפל מבחינה כלכלית, נדל"נית ותרבותית, ממנה כבר לא תצליח להשתקם.

אלטושר מתאר כי העיר חוותה שני גלי עזיבה משמעותיים. הגל הראשון הגיע במרץ, אז תושבים רבים חשו כי מעבר לתקופה קצרה מחוץ לעיר ישאיר אותם רחוקים מן הווירוס. רובם לא היו צריכים יותר להגיע למקום העבודה, ומסעדות ומקומות בילוי נסגרו.

גל נוסף של הגירה שלילית, מאותן סיבות, הגיע בחודש יוני, כשבין היורדים היה אלטושר עצמו, שהתמקם עם משפחתו בפלורידה השמשית לתקופת זמן לא ידועה. רק שהפעם היה טריגר נוסף: אירועי ההפגנות על מותו של הגבר השחור ג'ורג' פלויד שנחנק למוות בידי שוטר חודש קודם לכן במיניאפוליס. ההפגנות כללו בחלקן התפרעויות קשות ומסעות ביזה, מה שהביא תושבים רבים לחשוב שזה זמן טוב לעזוב. ולאחר שני גלים אלו, גם בימים אלו תושבים ממשיכים לעזוב את העיר, במה שמסתמן כגל שלישי.

העיר החלה להתרוקן אט אט, ובתעשיית הנדל"ן שלה - גורם בר השפעה בכלכלת העיר בה מתגוררים כ-8.5 מיליון בני אדם - נשבר שיא במספר הנכסים הפנויים, לאחר נטישתם של רבים מהתושבים. כך למשל, בחודשים יולי ואוגוסט נרשמה עלייה של 122% בנכסים פנויים לעומת השנה שעברה, ומבחינת דיור למגורים - בעיר נרשמו 13,117 יחידות פנויות. בנוסף, בחודש יולי, דמי השכירות ברובע מנהטן צנחו לרמה הנמוכה ביותר זה תשע שנים, עם ירידה של 10% בשכר הדירה החציוני.

"המחיה מאוד יקרה אז אתה גר בדירה קטנה, וכשאתה צריך לעבוד מהבית, ואין לך הרבה מקום, זה לא כל כך נחמד", אומר אדם ליפשיץ, איש הייטק ותושב העיר. "רוב ההכנסות והכסף במנהטן מקורם בנדל"ן של חברות גדולות שמשכירות משרדים גדולים, כמו החברה שאני עובד בה. כעת, כבר תקופה שאנו עובדים מהבית, החברות לא משתמשות באותם משרדים ולכן הן מפסידות כסף ומוותרות על המשרדים שלהן", מסביר ליפשיץ.

דרור גולדברג, סמנכ"ל ניהול מוצר בחברת סטארט-אפ של מציאות מדומה (The Glimpse Group), סבור כי הקורונה למעשה חשפה פער מוחרש ההולך ומתפתח בין החיים בניו יורק לבין ערים אחרות. "אני חושב שניו יורק הייתה צריכה ניעור כזה כבר הרבה זמן, כי קמו מולה ערים מתחרות בעולם שמציעות עושר חברתי, תרבותי ועסקי עם קרבה לטבע, איכות חיים גבוהה ויוקר מחיה נמוך מניו יורק. למשל, ערים מרכזיות באירופה, אזור לוס אנג'לס, אוסטין, מיאמי ועוד. ניו יורק, לדעתי, לא התחרתה בהצלחה באלטרנטיבות עירוניות אחרות, והמגיפה הציפה את מערומיה של העיר. זה לא בהכרח דבר רע, כי זה יביא לתיקון מתבקש".

כך, הנטישה ההמונית של העיר שבאה בעקבות המגיפה הותירה את גורדי השחקים של מרכז מנהטן כמעט ריקים מאדם. אלטושר מציין כי למרות שלפי ההנחיות החברות יכלו להחזיר את עובדיהן למשרד, עסקים הבינו כי אינם חייבים לעשות זאת, וכי אלה יוכלו להמשיך לעבוד מהבתים. "בנייני משרדים מפורסמים עדיין ריקים ב-90%. למעשה, הם מבינים שהם אפילו יותר פרודוקטיביים בלי שכולם חזרו למשרד. בניין 'טיים לייף' יכול לאכלס 8,000 עובדים. עכשיו מגיעים אליו רק 500", כתב.

ובעיר בסדר גודל של ניו יורק לכל תנודה דמוגרפית קלה יש השלכות גם על תחומי חיים אחרים. ואם מרכז העיר דולל באופן משמעותי מאדם, העסקים הקטנים באזור ייפגעו, ובכלל זה תחום המסעדנות. כך למשל, מסקר שערך איגוד המסעדות במדינת ניו יורק עולה כי כמעט שני שליש מהמסעדות בעיר עלולות להיסגר עד ינואר. זאת, אם לא יקבלו סיוע ממשלתי נוסף. מנתוני סקר שערך האיגוד בקרב 1,000 מסעדנים עולה כי כמעט 64% מבעלי המסעדות אמרו כי הם צפויים להיסגר עד סוף השנה וכ-55% מאלו שעשויים להיסגר אמרו כי הם מצפים להיסגר לפני נובמבר.

עם הזמן ירדה התחלואה בעיר ממאות מתים ביממה בשיא ההתפרצות, למקרי מוות בודדים. אך במקביל, התגלו ההשלכות של הנגיף: אבטלה גדולה, הסתגרות בבתים וחוסר ודאות כלכלית - ואלה יצרו קרקע פוריה לפשיעה עירונית שרק הולכת וגואה. במשטרת ניו יורק דיווחו על עלייה של 4% במקרי השוד - עם 1,276 מקרים לעומת 1,226 בשנה שעברה. בנוסף, מספר הפריצות השנה בעיר, שבה נרשמו יותר ממיליון מובטלים, עלה ל-1,310 לעומת 1,076 אשתקד - זינוק של יותר מ-22%.

אך גל הפשיעה הגובר אינו בא לידי ביטוי רק במקרי שוד ופריצה, ולפעמים נדמה כי המציאות בניו יורק בזמן הקורונה חוזרת להזכיר את "ימי הזוהר" של שנות ה-70 וה-80, אז נשלטו רחובות התפוח הגדול בידי ארגוני פשיעה. לפי נתונים סטטיסטיים של המשטרה, בחודש אוגוסט בלבד חלה עלייה של 166% במספר אירועי הירי, כמעט בכל רובעי העיר, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (242 אירועים השנה מול 91 באוגוסט 2019). באותו החודש מספר הנרצחים ברחבי העיר גדל ל-53 איש לעומת 36 (עלייה של כ-47%), בהשוואה לאוגוסט 2019.

ברם, נצא מנקודת הנחה שניו יורק תצלח את אותם גלי פשיעה וטלטלות כלכליות, כפי שעשתה זאת בעבר. ועדיין, טוען אלטושר, במשבר הקורונה ישנה סיבה עיקרית אחת לכך שהלב הפיננסי של העולם כבר לא יחזור לקדמותו: האינטרנט. להבדיל ממשברים שחוותה העיר בעבר, מהירות הרשת כיום גבוהה פי ארבעה מאשר לפני עשור, ואם במשבר הכלכלי ב-2008 האינטרנט היה כה חלש שלא יכול היה להחזיק שיחת וידאו רציפה, היום יש לנו את זום - מוצר איכותי לניהול פגישות וידאו המאפשר למשתמשים לעשות עסקים, לעבוד וללמוד באופן מקוון.

ובשל כך, אין יותר חובה להחזיר את האנשים למשרדים ברבי הקומות. המהלך משתלם כלכלית לחברות, שכבר לא רואות צורך בשכירות היקרה של מרכז העיר, וכך גם אצל העובדים עצמם. לפי הערכות, בין 30%-50% מהמסעדות בעיר כבר נסגרו, השדרות החמישית והשישית במנהטן, צירים מרכזיים הומי אדם בשגרה, נראים ריקים בשעות ארוחת הצהריים, והעיר משנה את פניה.

לפי אלטושר, בעתיד, תיאטראות, אולמות תרבות ומתחמי יוקרה יעברו לערים פחות יקרות במדינה, מאחר שלא יוכלו להמשיך להתקיים תחת שכר הדירה של ניו יורק עם תפוסה דלילה של כ-25% תחת מגבלות הקורונה. "כאשר החורף יגיע זה יהיה קשה יותר מכיוון שאינך יכול לעשות את אותם הדברים והבילויים בחוץ שאנחנו עושים עכשיו", אומר ליפשיץ. "ואם פעילויות בחללים סגורים כמו אירועים, הופעות בברודווי, ברים ועוד לא יוכלו להיפתח כמו שצריך - הכלכלה תמשיך להיפגע והמצב יחמיר".

הפוסט של אלטושר משך תשומת לב רבה, וכלי תקשורת רבים שפרסמו כתבות בנושא הפכו את הטקסט האישי לאייטם תקשורתי. בין התגובות המתוקשרות לפוסט צופן השחורות הייתה עמדתו בנושא של הקומיקאי היהודי ג'רי סיינפלד, יליד ניו יורק. סיינפלד תקף את אלטושר, שהוא גם בעלים שותף בשני מועדוני קומדיה בעיר, והכריז: "לעולם לא אנטוש את ניו יורק".

בטור דעה שכתב ל"ניו יורק טיימס" הוא כינה אותו "פוץ מהלינקדאין", ואמר כי בסופו של דבר הנגיף ירים ידיים, בדיוק כמו שאלטושר הרים. "זו אחת התקופות הקשות ביותר שעברנו מזה זמן. אבל דבר אחד אני יודע בוודאות: הדבר האחרון שאנחנו צריכים בתוך כל האתגרים הללו, הוא איזה פוץ בלינקדאין שמתבכיין ומייבב 'כולם נעלמו! אני רוצה את 2019 בחזרה'".

סיינפלד, שבטוח כי ניו יורק תחזור בדיוק למה שהייתה לפני המגיפה העולמית, סיכם: "הווירוס המטופש הזה יוותר בסופו של דבר, באותה הדרך שאתה בחרת. אנחנו נמשיך עם ניו יורק אם זה בסדר מבחינתך, ולעזאזל היא עוד תחזור. באמצעות כל הניו יורקים האמיתיים והקשוחים, שבניגוד אליך, אהבו אותה והבינו אותה, נשארו ובנו אותה מחדש. נתראה במועדון", חתם.

בתגובה לטור של סיינפלד, עקץ אלטושר בטוויטר: "אני שמח שג'רי סיינפלד לקח זמן במתחם המגורים שלו בהמפטונס כדי לכתוב עליי טקסט, מבלי להתייחס לאף אחת מהבעיות עמן ניו יורק מתמודדת. פוץ כלשהו מהלינקדאין".

גולדברג, בן 50 המתגורר בעיר ב-13 שנים האחרונות, צופה כי המשבר הנוכחי יביא בסופו של דבר לצמיחה. "אני משוכנע שבמקרה של ניו יורק הטכנולוגיה שמאפשרת עבודה מרחוק, ואפילו חיי חברה מרחוק, תשפיע מהותית על העתיד של העיר. ניו יורק תצטרך, וכבר התחילה, להמציא את עצמה מחדש בהרבה תחומים - מה שיכול להיות די מרתק ולהביא ליצירתיות פרגמטית שניו-יורקרים והעירייה די טובים בה", אמר.

"המגיפה עוררה ניו-יורקרים לחשוב מחדש האם אורח החיים שהעיר מציעה הוא אכן אטרקטיבי. לפני המגיפה, ניו יורק סיפקה עושר תרבותי וקרבה חברתית שהונעו על ידי אנשים מרתקים, יצירתיים ושאפתנים מכל העולם וממגוון תחומים. זאת לצד תחזוקה וניהול בעייתיים של תשתיות העיר, פערים חברתיים גדלים, צפיפות גוברת, דירות קטנות ויוקר מחיה מאוד גבוה. המגיפה, בסיוע הטכנולוגיה, היא זרז מדהים לתיקון. אנשים עוברים לערים קטנות מחוץ לניו יורק, או אזורים אחרים בארצות הברית ובעולם, ומגלים את היתרונות באוויר פתוח, קצב חיים יותר איטי, ושטח מגורים גדול יותר בעלות יותר נמוכה".

בינתיים, לקראת סוף השבוע הודיעו הרשויות על פתיחה חוזרת של ישיבה בתוך מסעדות, תחת תנאים מגבילים, החל מסוף ספטמבר. וגם ליפשיץ, כמו הקומיקאי המולטי מיליונר, סבור כי העיר לא תישאר ריקה לנצח. "היא סובלת עכשיו, אבל בכנות, היה לי כאן קיץ טוב יותר ממה שהיה לי בעבר. הרבה אנשים מבלים פשוט בחוץ, בפארקים ובפיקניקים, במראות שמזכירים את אירופה. אני חושב שניו יורק תחזור, זה יהיה בצורה שונה, וכנראה אפילו יהיה יותר זול לחיות בה, אבל היא בהחלט לא הולכת למות. זאת פאקינג ניו יורק".