ניצול מהפיגוע ב"שרלי הבדו": המחבלים אמרו אללה אכבר - וירו בי

עובד במשרדי המגזין הסאטירי "שרלי הבדו" בפריז סיפר היום (רביעי) בבית המשפט כיצד פרצו המחבלים למקום, וטבחו ב-12 איש לפני חמש שנים וחצי. סימון פישי היה האדם הראשון שבו נתקלו שני המחבלים בעת כניסתם למקום בינואר 2015. הם צעקו "אללה אכבר", ירו בו עם רובי הקלצ'ניקוב שלהם, ואז הוא איבד את הכרתו. משם הם המשיכו לפגוע במטרות אחרות.

"זה קרה מאוד מהר עבורי", אמר פישי בן ה-36, שצלע לדוכן העדים כשהוא נעזר בקביים. פישי, שהיה אחראי על מחלקת הדיגיטל של העיתון, סירב להצעה לשבת בזמן עדותו, ואמר כי הוא מעדיף לומר את דבריו כשהוא עומד.

"אני זוכר שהדלת נפתחה באלימות, ויריות. אני זוכר שמישהו אמר 'אללה אכבר', ואז "אנחנו לא הורגים נשים", סיפר. "איבדתי את ההכרה, וזה ללא ספק הציל את חיי". כדור אחד פגע בצווארו וגרם נזק לעמוד השדרה שלו. הוא נותר בכאבים מאז והוא סובל מנכות.

פישי אמר את הדברים במהלך השבוע השני של המשפט שבו עומדים לדין 14 סייענים למחבלים שתקפו את משרדי המגזין ב-7 בינואר 2015 ואת המרכול הכשר יומיים לאחר מכן. בסך הכול, נרצחו 17 בני אדם בשלושת ימי טרור שהחלו גל של פיגועים ברחבי המדינה. המחבלים עצמם נהרגו על ידי המשטרה.

משרדי העיתון הותקפו על ידי האחים קוואשי, בעקבות פרסום קריקטורות של הנביא מוחמד. המגזין פרסם בשבוע שעבר את האיורים פעם נוספת.

כשפישי חזר להכרה, הטבח כבר הסתיים ורבים מחבריו היו שרועים ללא רוח חיים או פצועים. זמן קצר לאחר מכן סופר לו מה קרה לעמיתיו לעבודה. "התמונה שנחקקה לי היא של שביל דם במסדרון המוביל לדסק", הוא אמר בבית המשפט. "באותו רגע לא באמת הבנתי מה קרה".

אתמול העידה ניצולה אחרת, המאיירת קורין ריי, שנזכרה בדמעות ברגע שבו המחבלים הכריחו אותה לפתוח את הדלת למשרדי המגזין, תוך שהם מאיימים על חייה.

היא סיפרה כי עזבה את הישיבה השבועית של עורכי המגזין כדי לעשן, אז ראתה את המחבלים שקראו לה בכינוי שלה, "קוקו" ואמרו "אנחנו רוצים את שרלי הבדו". תוך כדי איומים לרצוח אותה, היא נאלצה לפתוח להם את הדלת והיא ליוותה אותם למשרדים שבקומה השנייה. "אתם העלבתם את הנביא, אנחנו אל-קאעדה בתימן", הם אמרו לה, לדבריה.

הם הכריחו אותה להכניס את קוד הכניסה למשרדים, בזמן שכיוונו לעברה את כלי הנשק שלהם. "הייתי במצוקה, לא יכולתי לחשוב יותר", אמרה ריי בת ה-38. "הייתי גמורה, כאילו שלא הייתי בשליטה יותר, לא יכולתי לעשות שום דבר יותר. הרגשתי שהטרוריסטים מתקרבים למטרה שלהם, הרגשתי איך הם הולכים ונרגשים לידי".

אחרי שהמחבלים ירו בפישי, ריי התחבאה מתחת לשולחן. "אחרי היריות היה שקט, שקט של מוות. חשבתי שהם הולכים לסיים את העבודה עם כל אלו שהם לא הרגו", תיארה. בתוך פחות משתי דקות, הם עזבו את המקום והותירו, לדבריה, מחזה "אימה".

"זה משהו שאחיה איתו לשארית חיי. הרגשתי כל כך חסרת אונים, כל כך אשמה", הוסיפה ריי.