"קטיעת שרשראות ההדבקה לא אפקטיבית ללא התערבות המדינה"

גורמים במשרדי הבריאות והביטחון הבהירו כי דרוש שיתוף פעולה מלא של הרשויות המקומיות, כדי שמפקדת אלון בצה"ל תגיע בחורף למוכנות מלאה. נכון להיום רק 60% מהתקנים מאוישים במפקדה שמטרתה העיקרית לקטוע את שרשאות ההדבקה. בצה"ל ביקשו תקציב של 700 מיליון שקל

בווידאו: היערכות לעוצר לילי ביישובים אדומים (צילום: יניר יגנה, עריכה: ניר חן)

מפקדת אלון בצה"ל הוקמה בראשית אוגוסט מתוך מטרה עיקרית לקטוע את שרשראות ההדבקה בקורונה. עד כה הצליחה להשיג התקדמות בכל הקשור לסיוע בחקירות אפידמיולוגיות ותגבור מערך הבדיקות, אולם טרם סיימה לאייש את כלל התקנים שהוקצו לה. ההערכה הנוכחית היא כי המפקדה תהיה בפעילות מלאה רק בעוד כחודשיים.

בשלב זה, כ-60% מהתקנים במפקדה מאוישים. הסיבה לכך היא בין היתר בגלל שפיקוד העורף מגייס רק חיילי מילואים (שמהווים את רוב המפקדה) לשירות של שלושה חודשים, ולא חיילי מילואים שמוכנים לשרת חודש. תהליך ההכשרה גוזל זמן ממושך, ולכן מעדיפים לפתח כוח מקצועי שיישאר במפקדה לאורך זמן.

הנתונים, שנחשפו שלשום במהלך ביקורם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון בני גנץ ושר הבריאות יולי אדלשטיין במטה פיקוד העורף, מעידים על תמונת המצב בהיערכות לבלימת המגיפה ותאריך היעד שהוצב.

לפי גורמי ביטחון ובריאות, מפקדת אלון, בפיקודו של תת-אלוף ניסן דוידי, תציג יכולת ביצוע של 100 אלף בדיקות ביממה עם תחילת החורף. פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, דרש לייצב את מגמת התחלואה עד סוף החודש, ובה בעת הודה כי המערך לקטיעת שרשאות ההדבקה יושלם רק בנובמבר.

השלמת היערכות עד נובמבר. פעילות פיקוד העורף בדליית אל-כרמל (צילום: דובר צה"ל)

לדברי גורמי ביטחון, ההחלטה על חודש נובמבר כתאריך יעד התקבלה כדי להתמודד עם השלכות התחלואה בחורף. המפקדה תאויש במלואה ומערכות השליטה והבקרה יפעלו בה, כולל אפליקציה שתסייע לאזרח להבין לאן מומלץ לו לנוע וכיצד לנהוג במרחב נגוע בקורונה.

קצין בכיר במפקדת אלון המעורה בנושא, הסביר את המוטיבציה להשלים את המיזם לפני שיתחיל החורף. "אם עכשיו מספר האנשים שפונים לבדיקות קורונה הוא גבוה ממה שהיה בראשית חודשי יוני-יולי, ברור לכולם שבחודשי החורף המספרים יעלו בצורה קיצונית ולנתונים האלה נערכים במשרד הבריאות ובמשרד הביטחון", אמר.

גורמי ביטחון הדגישו כי גנץ התעקש עם כניסתו לתפקיד להקים את מפקדת אלון ולהעביר אליה סמכויות במסגרת המערכה נגד הקורונה, בניגוד לעמדת משרד הבריאות וראש הממשלה.

צה"ל דורש 700 מיליון שקל למימון המפקדה

צה"ל, אומרים גורמי ביטחון, הגיש בקשה לתקציב של 700 מיליון שקלים למימון ימי מילואים, הסברה, תשתיות, פיתוח מערכות מידע וציוד, אך עד כה אושרו על ידי משרד האוצר רק 320 מיליון שקלים. ההכרעה בנוגע לתקציב המפקדה אמורה להתקבל ביממה הקרובה.

ממידע שהגיע לוואלה! NEWS עולה כי במשרד הביטחון היו מעדיפים לשכור שירות חברות אזרחיות כדי לצמצם את עלויות הפעילות. צה"ל ביקשו עוד 60 מיליון שקל לתחום הסברה כדי לתמוך את הפעילות בשטח במערכה נגד הקורונה, אולם בשלב הזה הבקשה נדחתה על ידי משרד האוצר מאחר שכבר הועבר תקציב פרסום בנושא הקורונה למשרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות.

עוד בוואלה! NEWS

גורמים בצה"ל: יש משבר אמון עם הציבור, העבירו אלינו את הסברת הקורונה

לכתבה המלאה

לצד התוספת התקציבית, במערכת הביטחון דורשים שיתוף פעולה. גורמים במשרד הבריאות ובמשרד הביטחון הבהירו כי "מפעל קטיעת שרשראות ההדבקה לא יהיה אפקטיבי ויעיל ללא התערבות המדינה". לדבריהם, נדרשת אכיפה מוגברת של המשטרה, לצד הסברה רחבה וממוקדת למגזרים השונים, בניגוד למה שקורה בימים אלו.

בנוסף לכך לפי הגורמים, שיתוף פעולה מלא של הרשויות המקומיות, שבשלב זה חלקם מתנגד למדיניות ההנחיות, נדרש אף הוא. גורמים במשרד הבריאות אף המליצו על אמצעים טכנולוגיים נוספים כדי לסייע באכיפה ולהביא לשינוי בהתנהגות הציבור. המפקדה כיום מפעילה 21 מלוניות, מתוכן ארבע מיועדות לבידוד ו-17 מלוניות לחולים. בסך הכול שוכנים במלוניות 3,096 חולים ו-645 מבודדים.

מתחמי דרייב אין לבדיקות קורונה של מפקדת אלון

  • בית ג'אן
  • כסרא סמייע
  • כרמיאל
  • ריינה
  • ערערה
  • טירה
  • כפר קאסם
  • בני ברק
  • אלעד
  • רהט
שר הביטחון התעקש להקים את המפקדה. גנץ בסיור עם פיקוד העורף (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

בתחום החקירות האפידמיולוגיות הוצגו נתונים לפיהם משרד הבריאות ומפקדת אלון הצליחו להגיע ליעד גיוס של אלף חוקרים. 300 מהם חוקרים אפידמיולוגים של צה"ל (250 עתודאים ו-300 מורות-חיילות), ועוד 700 של משרד הבריאות (רובם סלקטורים בשגרה בנתב"ג). לדברי גורמי המקצוע כרגע מבצעים החוקרים שגויסו כ-2,000 חקירות ביום בממוצע.

עוד נתון שהוצג המהלך הדיון הוא כי איסוף הדגימות של צה"ל, מד"א ועובדי המעבדות צפוי לשבור שיא של 45 אלף דגימות ובדיקות ביממה. מהנתונים שהוצגו עולה כי בערים אדומות הצליחו הכוחות לאסוף כ-8,000 דגימות ביום. כמו כן, מפקדת אלון הצליחה בשבוע האחרון לפתוח במשך יממה להקים 20 מתחמי דרייב-אין לבדיקות קורונה בערים האדומות. עם זאת, עדיין נרשמים כשלים נקודתיים. עיריית כרמיאל הודיעה השבוע לאזרחים לא להגיע למתחם הבדיקות בגלל עומס בכניסה למרכז איסוף הדגימות.

פעילות פיקוד העורף בבני ברק, בסגר הקורונה הראשון (צילום: ראובן קסטרו)

המפקדה מפעילה ארבעה מרכזים עיקריים:

  • מרכז המעבדות - ניהול המעבדות הארצי יעבור להיות תחת אחריות המפקדה
  • מרכז הדיגום והשינוע - לתגבור יכולות הדגימה של משרד הבריאות
  • מרכז החקירות האפידימיולוגיות - לתגבור מערך החקירות
  • מרכז הבידוד - האחראי על ניהול מלוניות ההחלמה והבידוד

תחום נוסף שהאיצה מפקדת אלון הוא מערכות השליטה והבקרה לאזרחים. במשרד הבריאות לא הצליחו לפתח מערכת דיגיטלית שיודעת להעלות את כלל המידע על האזרחים לרשת, למרות ניסיונות רבים שנערכו בששת החודשים מתחילת המגיפה. מדובר על ממצאי החקירה, נתונים רפואיים קריטיים והחיבור בין משרדי הממשלה, קופות החולים ופיקוד העורף.

עם ההחלטה על הקמת מפקדת אלון, הוחלט כי אגף התקשוב, בפיקודו של אלוף ליאור כרמלי, יפעל כדי לפתח מערכת שתפעל באופן בסיסי בסוף חודש ספטמבר, ובסוף חודש אוקטובר תגיע ליכולות משופרות שיסייעו לגורמי הרפואה, החוקרים והבודקים, לדייק את הפעילות.

גורמים במשרד הביטחון אמרו כי "העיכובים הבלתי נסבלים בהעברת המידע, בעיות סנכרון המידע וחוסר דיוק במיקוד הכוחות הם אלו שמונעים עצירה מהירה של שרשראות ההדבקה". עד להשקת המערכת החדשה, ימשיכו החוקרים לנהל חלק גדול מאוד מרישום הממצאים האפידמיולוגים על נייר. האחריות להקמת המערכת עד להקמת מפקדת אלון היתה על משרד הבריאות, ורק בחודש אוגוסט הוחלט להעביר חלק מהאחריות לידי משרד הביטחון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully