יומיים נותרו לפתיחת שנת הלימודים, ושורה של איומים עומדים לפתחו של 1 בספטמבר. בין שלל החששות נמצאת המלצת פרויקטור הקורונה רוני גמזו לסגור את מערכת החינוך ב"ערים האדומות". כך גם איום הסתדרות המורים להשבית את מערכת החינוך בשל העובדה כי המדינה מחייבת את עובדי הוראה בסיכון לעבוד בתקופת הקורונה ללא מציאת פתרון. גם בהנהגת ההורים הארצית מבקשים להשבית את מערכת החינוך בשל אי מוכנות המתווה לפתיחת שנת הלימודים, לדבריהם. המדינה הוציאה בקשה לבית הדין לעבודה להוציא צווי מניעה ודיון בעניין יתקיים מחר.
מבחינת שר החינוך יואב גלנט, יש לפתוח את מערכת החינוך לפי המתווה אותו הציג. גלנט הדגיש זאת כמה פעמים, ואמר כי עמדתו נשארת פתוחה ואם יש לסגור את מערכת החינוך בערים אדומות, אז הדבר יקרה רק בכיתות הגבוהות. הדבר מנוגד לעמדתו של פרופ' גמזו ,שטוען כי צריך לסגור את כל מערכת החינוך בערים האדומות ולעבור ללמידה מרחוק. הרשימה עדיין לא נסגרה, אך היישובים הבולטים הם מהחברה הערבית והחרדית כמו בני ברק, חריש, טירה, כפר קאסם וגם תל מונד.
גלנט מסר לקראת הדיון היום בקבינט הקורונה כי "כפי שעשיתי כל חיי אשמע את המומחים, אלמד את הנתונים ולאחר שיוצגו, אשאל את השאלות ולבסוף אקבל החלטות".
בבני ברק אומרים כי סיווג העיר כאדומה אינו צריך להוות משקל למניעת פתיחת שנת הלימודים אלא להיפך. ראש עיריית בני ברק אברהם רובינשטיין אמר לוואלה! NEWS כי "לבני ברק יש שכנות בטווח נגיעה: גבעת שמואל, רמת גן ופתח תקווה. לא ראינו שם עלייה בתחלואה בשל תושבי בני ברק. התחלואה בעיר היא תוצאת בסיס של תנאי מחייה בתא שטח מהצפופים בישראל. מערכת הלימודים תוציא עוד תלמידים מהבית ותוריד את רמת הצפיפות בבתים".
לדברי רובינשטיין, "הנגיף כאן ככל הנראה עוד זמן ארוך, לא נוכל להתנהל כך במגננה ובחניקה אישית אלא להיפך: לסגל לעצמנו כולל במערכת החינוך - סגנון חיים עם מקדמי זהירות בצל הנגיף. זו הדרך היחידה. הסתגרות לא תמנע את הישארות הנגיף, את זה עושים יחד עם מערכת החינוך ובתוכה. אנו נערכים עם מערכי שיעור ייחודיים לעיר הכוללים חינוך מהגיל הרך ועד לחינוך העל יסודי בהטמעה ערכית ותודעתית של כללי הזהירות בהקפדה כפולה. מהבית ובהסתגרות, לא נשיג את המטרה הזו". רובינשטיין הדגיש כי "זה יהיה פלסטר לאומי ולא טיפול אמיתי, המגיע אך ורק בחינוך, הידברות ומשמעת. בשלושתן בני ברק יודעת להוכיח את עצמה".
מנגד, בדיר עאדל, ראש עיריית כפר קאסם, אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי במצב הנוכחי של העיר שלו, הוא ימליץ לגמזו שלא לפתוח את שנת הלימודים בתחום השיפוט שלו. "יש לנו היום כמעט שישים נדבקים ליום, זה קצב די גדול יחסית. אנחנו התחלנו לעבוד על תכנית הרמזור יחד עם הצוות של גמזו לפני שבוע בערך, ואנחנו נחכה כדי שהתכנית שלו תניב תוצאות. אנחנו ממליצים שלא לפתוח את מערכת החינוך בערים אדומות באופן כללי ובכלל בכפר קאסם בתקופה הזאת. אני מאמין שייקח לנו שבועיים עד שהדברים יירגעו ונוכל להוריד את קצב ההדבקה, ולאחר מכן נפתח את מערכת החינוך".
במועצת תל מונד, שגם היא מסווגת ברשימת היישובים האדומים, טוען ראש המועצה עו"ד שמואל סיסו, כי יש לעשות הפרדה בין ערים גדולות לבין מועצות קטנות כשמתייחסים אליהם כעיר אדומה. "אצלנו ביישוב מדובר בבעיה נקודתית. אפשר לפתוח את שנת הלימודים בלי סכנה, עם נקיטת האמצעים המתבקשים: הקפסולות, המיפוי וחיטוי וכדומה".
לדברי סיסו, "צריך לייצר קנה מידה אחר לערים אדומות ויישובים קטנים באשר לסיווגם ברמזור. מהר מאוד הפכו אותנו לעיר אדומה כשבמציאות המצב לא כל כך גרוע. אנחנו נקטנו בכל אמצעי הזהירות, אני מאמין שאנחנו נעצור את העלייה בתחלואה. אני בהחלט בעד לפתוח את שנת הלימודים, הלכנו לפי מתווה משרד החינוך ונערכנו לפתיחת שנת הלימודים. רק לאחר מכן נכנס הסיפור של שיטת הרמזור, אני מקווה שנשכנע את הגורמים המעורבים בדבר שאין צורך לנקוט בהליכים דרסטיים".
על ההחלטה לסגור את מערכת החינוך בערים אדומות שלושה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים, הוא אומר כי "זו לא פעם ראשונה שהכול קורה מהרגע להרגע. עכשיו יחסית נתנו לנו התראה מוקדמת של שלושה ימים. המועצה מצידה מוכנה להשקיע הרבה כסף גם באמצעי זהירות נוספים ובעוד קפסולות ובעוד אמצעים כדי לאפשר את הלימודים עם הרבה יותר בטחון. שגם ההורים יהיו יותר בטוחים עם יותר קפסולות ויותר כיתות".
היום (ראשון) יתקיים דיון בבית הדין האזורי בתל אביב בבקשת המדינה להוציא צווי מניעה להסתדרות המורים, וזאת לאחר שהסתדרות המורים הכריזה על השבתת מערכת החינוך אם לא ימצא פתרון למורים שנמצאים בקבוצות סיכון ולא יכולים לעבוד. המחלוקת העיקרית היא סביב 1,500 גננות שנמצאות בקבוצת סיכון. בהסתדרות המורים דורשים שכר מלא לעובדי הוראה שלא יכולים לעבוד בתקופת הקורונה, מנגד במשרד האוצר מציעים להוציא את עובדי ההוראה לחל"ת או להגדיל את מכסות הפרישה.
הסתדרות המורים הביע התנגדות למתווה החל"ת, והציעה שתי חלופות: לאפשר לעובדי ההוראה ללמד מרחוק ילדים בסיכון שלא מגיעים למוסדות, או לאפשר לרופאים להנפיק אישורי מחלה ושהעובדים יהיו בבית על חשבון ימי המחלה שלהם.
עירית אהרונוביץ', גננת במשרד החינוך שנמצאת בקבוצת סיכון ולא יכולה לעבוד, ביקשה לצאת לפרישה מוקדמת אך בקשתה נדחתה. "אני בחמש קבוצות סיכון, ועוד מגיע 1 בספטמבר ונגמרו לי ימי המחלה. אני לא עובדת, קראתי שיש איזה רצון של האוצר להוציא אותנו לחל"ת - זה ממש יהיה נורא. אנשים כמוני לא יקבלו דמי אבטלה. ביקשתי אפשרות לפרישה מוקדמת, האוצר לא מאפשר השנה".
לטענת אהרונוביץ', "יש הבדל בין מורים לגננות. הרי הילדים מגיעים לגן בלי מסכות, 35 ילדים, גננת וסייעת - אין אפשרות לשמור על מרחק. ילדים בגיל הזה צריכים סיוע כל היום. אני כבר לא מדברת על תמיכה רגשית אלא סיוע בשירותים ולהראות להם איך לשחק. פשוט אין שום אפשרות לשמירה על ההנחיות בגן ילדים. לאף אחד לא אכפת מאתנו, התחושה היא שמתייחסים אלנו כמו לבייביסיטר, אנחנו פשוט שקופים".