שיר לכת

האיש עם ידי הזהב שהפך לאחד מחלוצי הטיס בישראל: "לא היה זקן אפילו ליום"

זאב מסינגר, ממקימי הזרוע האווירית של הפלמ"ח, עלה עם משפחתו מרומניה לכרמל. לאחר שהשתתף במאבק להקמת המדינה ובמלחמת העצמאות, היה מראשוני קיבוץ חוקוק. הוא התגאה מאוד בילדיו, בהם מיס עולם לשנת 1976 רינה מור-מסינגר. לפני כשבועיים הלך לעולמו בגיל 93

ניחן בחוש טכני יוצא דופן ובתבונת כפיים. זאב מסינגר (צילום: באדיבות המשפחה)

זאב מסינגר, אחד מקבוצה קטנה שהרכיבה את הזרוע האווירית של הפלמ"ח לפני מלחמת העצמאות, הלך לפני כשבועיים לעולמו בקריית טבעון והוא בן 93. מסינגר נולד להוריו אהרון ושרה ביאסי שברומניה ב-17 בנובמבר 1927, צעיר משתי אחיות גדולות ממנו ומבוגר מאחות קטנה. בשנת 1934 עלו בני המשפחה לארץ ישראל והתיישבו על הכרמל, בשכונת אחוזה בחיפה. בתחילה התגוררו באוהל באזור שבו נמצא כיום מרכז חורב, אחר כך בנו צריף ולבסוף עברו לדירה.

הילד זאב נשלח לבית הספר היסודי "עממי א'" ובתיכון למד בבית הספר בסמ"ת. תקופה זו הייתה תקופה משמעותית בחייו, ככזו שעיצבה את דרכו המקצועית. בסמ"ת הוקם ליד הטכניון כבית ספר לחינוך מדעי וטכנולוגי. בוגריו היו אמורים להוות את בסיסה של התעשייה העברית הצומחת.

הוא ניחן בחוש טכני יוצא דופן ובתבונת כפיים, שיחד עם הידע והניסיון שצבר במהלך החיים, הפכו אותו ל"איש טכני ברמה גבוהה מאוד", כפי שסיפר בנו עוזי. "מנועים היו אז קדמת הטכנולוגיה, ההייטק של אותה תקופה", הסביר הבן. "אבא ידע לפרק ולהרכיב מנועים במיומנות וברמה גבוהה".

זאב מסינגר (משמאל) יחד עם חברו אברהם בלטיטה בקורס טיס בפלמ"ח (צילום: אתר מוזיאון הפלמ"ח)

בנעוריו נמשך גם לתחום הטיס ונרשם לקלוב התעופה בחיפה, שם רכש את יסודות הטיסה. בגיל 18 התגייס לפלמ"ח ובזכות הכשרתו לטייס, שובץ במחלקת הטיס של הפלמ"ח. המחלקה פעלה קרוב לחמש שנים, בין השנים 1943-1947, והייתה חלק מפלוגה ז' - פלוגת המטה של הפלמ"ח, שכללה את המחלקות המיוחדות: הגרמנית, הבלקנית, הערבית, וכן המחלקה הימית. בסוף 1947 הפכה מחלקת הטיס לשירות האוויר, שקדם לחיל האוויר.

עוד בוואלה! NEWS

ממבקר אמנות לסוכן מוסד: ניצול השואה שסייע להעלאת יהודי ארצות האסלאם

לכתבה המלאה

אימוני הטייסים נעשו במקביל להיותם לוחמי חי"ר. הם הוצבו בהכשרת נען שקיבוץ נען, ואימוני הטיסה שלהם נערכו בקלוב התעופה ברמלה. מסינגר היה בין מסיימי קורס הטיס השישי של מחלקת הטיס של הפלמ"ח ב-1946, בין הבודדים שהיו איתו בקורס היו גם סטף ורטהיימר ומתי סוקניק. סוקניק, בנו של הארכיאולוג הפרופסור אליעזר-ליפא סוקניק ואחיו של הרמטכ"ל השני, יגאל ידין, נהרג במלחמת העצמאות, כשהפציץ עם מטוסו אניות קרב מצריות שתקפו את תל אביב.

במסגרת פעילותו בפלמ"ח, השתתף מסינגר בהורדת מעפילים לחופי ארץ ישראל, ובליל הגשרים ב-16 ביוני 1946, השתתף בפיצוץ הגשר מעל נחל הבשור. לאחר מכן, נסוג הכוח במסע של כ-40 ק"מ לקיבוצים רוחמה ודורות, בהם נטמעו לוחמי הפלמ"ח במקומות העבודה במשק.

הבריטים ערכו בקיבוצים חיפושים אגריסיביים, אך הוא וחבריו חמקו ממעצר. אחרי פחות משבועיים נעצר מסינגר בקיבוץ יגור, במהלך אירועי "השבת השחורה", והיה במחנה מעצר במשך כמה שבועות.

זאב מסינגר עם משפחתו, מקבל תעודת "לוחם תש"ח" בשנת ה-70 למדינה (צילום: באדיבות המשפחה)

כטייס, עסק מסינגר בצילום ובסיור אווירי לצורך איסוף מודיעין, ובהשלכת אספקה לישובים מבודדים באזור ירושלים ובדרום. במלחמת העצמאות נפצע מסינגר באורח קשה ברגלו מירי של צלף באזור החמאם בטבריה ב-14 באפריל 1948. פציעה זו מנעה ממנו להמשיך לטוס וגרמה לו כאבים חזקים במהלך השנים.

באותה עת כבר היה חבר קיבוץ חוקוק, אליו הצטרף ב-1946 עם חברים נוספים מהכשרת נען. הקיבוץ קם שנה קודם לכן על ידי אנשי הפלמ"ח בנקודה מבודדות מצפון לכנרת, בין טבריה לצפת.

באחד הימים, כשנסע מסינגר עם משאית לקיבוץ דפנה שבאצבע הגליל, פגש את אפרת, בחורה צעירה ויפה שיחד עם אחיה התאום נשלחו לארץ ישראל על ידי הוריהם ערב השואה. "הם התאהבו מיד", סיפר הבן עוזי. "הוא ראה בחורה יפה והיא ראתה גבר בלונדי ויפה, שעבורה היה דמות הצבר".

"עיקר הגאווה של הורינו היו בנו - הילדים"

היא עברה לחוקוק ושם הם נישאו. כעבור כמה שנים עברו למושב ציפורי ואחר כך למושב בית שערים. "אימא הייתה בהיריון והחליטה שהתינוק שלה לא יגדל בבית ילדים", הסביר בנם את החלטת הוריו לעזוב את הקיבוץ. בציפורי נולדו רינה ורן. בתם הבכורה רינה, תהיה למיס תבל כעבור 20 שנה, ב-1976.

זכייתה בתואר הנכסף עוררה אז התלהבות גדולה במדינת ישראל. כמה ימים קודם לכן כוח צה"ל יצא למבצע המזהיר באנטבה, וכעת צעירה ישראלית נבחרה לאישה היפה בעולם. המדינה יצאה מגדרה.

עם שובה של רינה מור-מסינגר לביתה, גייסה המועצה המקומית כרכרה שהוליכה תיירים בנהריה, ומלכת היופי ובני משפחתה הובלו ברחובות קריית טבעון בתהלוכה שמחה שזכורה עד היום. "אבא ואימא היו גאים מאוד ברינה", אמר הבן עוזי. "אבל עיקר גאוות הורינו היה בכך ששלושתנו יצאנו ללימודים גבוהים ועשינו קריירה בדרך שבה בחרנו ושהקמנו משפחות".

זאב מסינגר בגבו למצלמה עם בתו ואשתו (צילום: מתוך עיתון דבר, 28 ביולי 1976)

אחרי בית שערים עברה המשפחה לקריית טבעון, שם נולד בנם עוזי. את כישוריו הטכניים והיכולות המכניות הביא מסינגר לידי ביטוי בעבודותיו לאורך השנים: תחילה במועצה האזורית קישון, אחר כך כמנהל מחלקת הרכבה במפעל תעשיות רכב נצרת ולאחר מכן ברפא"ל.

אחרי שיצא לפנסיה מרפא"ל המשיך לעבוד, בתחילה כנהג אמבולנס ולאחר מכן באבטחה בבית ספר בקריית טבעון, שם הפך לידידם של כל התלמידים. "אבא אמר שכל עוד בן אדם יכול לעבוד, עליו לעבוד, להיות חיוני ופעיל", אמר בנו. "הוא ראה במנוחה בזבוז זמן".

רישיון הטיס של זאב מסינגר (צילום: באדיבות המשפחה)

במשך השנים, מסינגר דאג גם להישאר מעודכן ולא לפגר אחרי התקדמות הטכנולוגיה, ועד לאחרונה השתמש במחשב. "אבא היה אדם מבוגר, אבל לא היה זקן אפילו יום אחד", אמר בנו. "הוא היה מלא חיוניות, דעתן, עם עוצמה, התעניין במתרחש במדינה והיה לו אכפת מה קורה בה. הוא אהב את המדינה", הוסיף.

לפני שבע שנים הלך לעולמו בנו רן, ולפני שנה מתה אשתו אפרת. שתי הפרידות האלו היו לו קשות, ואחרי מות אשתו אמר שקשה לו להתגבר ושהוא מתגעגע אליה. לאחרונה הורע מצבו הבריאותי ולפני כשבועיים הלך לעולמו. הוא נקבר בבית העלמין של קריית טבעון. הותיר בת ובן, שבעה נכדים ונינה. על המצבה שתונח על קברו ביקש שיכתב: "טייס בזרוע האוויר של הפלמ"ח".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully