"הטלפון לא מפסיק לצלצל, זה הפך לסיוט": מגיפת הצינתוקים במגזר החרדי

"הצינתוק", מלשון צלצול-ניתוק, הפך לתופעה מטרידה מצד שלל גופים מסחריים הפונים למשתמשי טלפון כשר. פניותיהן החוזרות ונשנות של ספקיות תוכן במגזר פגעו בשגרתם של אזרחים, שיצאו למאבק בניסיון לחסום את השיטה, וקיבלו את תמיכתו של שר התקשורת. "הם מעירים אותך בבהלה"

  • חברות סלולריות
צילום: ערוץ כנסת, עריכה: ניר חן

הטלפון של יהודה קופרברג לא הפסיק לצלצל. מידי יום הוא היה מקבל למכשיר הטלפון האישי שלו לפחות ארבעה צינתוקים, בימים חריגים זה היה מגיע לעשרה, לרבות בשעות הלילה והעבודה. בכל פעם כשהיה מחזיר שיחה למספר ממנו חייגו אליו, הוא היה מגלה מחדש שרצו למכור לו מוצר חדש. מחדשות ואקטואליה, התרמות, רכילויות, הרצאות, הודעות על הפגנות, מחאות ועד בדיחות.

כשההטרדות והצינתוקים השתלטו על סדר היום שלו, פגעו בשעות השינה בלילה והפריעו לו לשגרה, הוא החליט שלא עוד. קופרברג תיעד הכל ופנה לבית המשפט. בידו הייתה רשימה מתועדת של לפחות 80 צינתוקים, אותה הוא צירף כמסמך מרכזי בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בירושלים. את התביעה הוא הפנה נגד חברת ימות המשיח, ספקית תוכן במגזר החרדי, אותה הוא מכנה בתביעתו "מלכת הצינתוקים וההטרדות הטלפוניות", ומבקש לקבל פיצוי בסך כ-30 אלף שקלים על הנזק שנגרם לו.

בכתב ההגנה לתביעתו של קופרברג, טענה ימות המשיח כי אין עילה לתביעה נגדה היות והיא "רק יצרנית וספקית של מערכת טכנולוגית ואינה שולחת הודעות וכמובן שאינה אחראית לתוכנן", ובדיוק כפי שאי אפשר לתבוע את סמסונג או אפל למרות שדברי פרסומות נשלחים באמצעות טלפונים שלהן, כך לא ניתן לבוא בטענות אליה. אלא שקופרברג מתעקש שבסוגיית הצינתוקים הסיפור שונה, היות והחברה עצמה מרוויחה כסף מהצינתוקים.

"בשישי באמצע הלילה קיבלתי צינתוק". גבר חרדי משוחח בנייד (צילום: ShutterStock)

אבל קופרברג לא לבד. "צינתוק", מלשון צליל-ניתוק, הפך בשנים האחרונות לתופעה פופולרית ומטרידה מצד שלל גופים מסחריים. הנייד שלכם מצלצל ומיד מפסיק. אין הודעה קולית, אין SMS, ואתם מתים לדעת מי חיפש אתכם. מה עושים? רובם מתקשרים חזרה, ובמקום שבקו השני תמצאו את החבר שחשבתם שחיפש אתכם ממספר הטלפון החדש שלו, מחכה לכם פרסומת. ספקיות התוכן מרוויחות את דמי הקישורית, וכך הן גורפות מיליוני שקלים בשנה.

מי שסופג את הצינתוקים יותר מכל אחד אחר - הם בעלי המנויים הכשרים בחברות הסלולר, לרוב בני המגזר החרדי. בהיעדר אינטרנט והודעות טקסט, שיחות הטלפון הפכו לצינור המשמעותי להעברת מסרים שיווקיים או גרירה של צרכנים להאזנה לקווי תוכן. המקרה של ד', בן 47 מאשדוד, היה יוצא דופן אבל הוא משקף את מציאות ההטרדות יותר מכל.

"בשישי באמצע הלילה קיבלתי צינתוק", הוא סיפר. "זה היה בערך בשעה 02:00 בלילה. התעוררתי בבהלה. יש לי ילד בפנימייה, יש לי הורים מבוגרים שחלו באותה תקופה בקורונה, חשבתי שקרה משהו. מי מחייג אלינו בשעה כה מאוחרת? חזרתי ושמעתי הפנייה לקו תוכן. זה היה סך הכל דקה של בהלה אבל דקה שבה חשבתי שהנורא מכל קרה".

עוד בוואלה!

תעשיית מיליונים מול הרבנים: הקרב על קווי החדשות החרדיים מגיע להנדל

לכתבה המלאה
"זה היה בערך בשעה 02:00. התעוררתי בבהלה". פלאפון כשר (צילום: פלאש 90, נתי שוחט)

ד' ניסה לשוחח על כך עם משרד התקשורת, אך לא קיבל כל מענה. "כל אחד זרק אותי מאחד לשני, כולם הסירו את האחריות מעצמם".

אברהם, חרדי מבני-ברק, הפסיק להתרגש ממטרד הצינתוקים. "למדתי לזהות קידומת של קווי תוכן ואני פשוט מתעלם", הוא סיפר. "לפני מספר שבועות ראיתי על הצג קידומת מספר שהיתה מוכרת לי כקידומת של צינתוקים ולא התייחסתי. בפעם החמישית נשברתי ועניתי, מסתבר שבפעוטון של הילדה החליפו מספר טלפון והקידומת היתה כמו של קווי תוכן. הילדה לא הרגישה טוב באותו יום. כמובן שאלמלא הצינתוקים הייתי עונה כבר בצלצול הראשון". לדבריו, "מתקשרים כל יום, זה כבר הפך סיוט".

הנדל: אתערב בתופעת הצלצול-ניתוק בקווים הכשרים

ב-2018 אישרה הכנסת את החוק שאוסר משלוח פרסומות בשיחות ספאם, מסרים באמצעות מערכת חיוג אוטומטי וביצוע "צינתוק" אבל מאז, כאילו דבר לא השתנה. עשרות עדויות מלמדות כי ספקיות התוכן עושות שימוש בניגוד לחוק ב"צינתוק", ולאחרונה אף משרד התקשורת קיבל אינספור פניות בטענה כי החברות והגופים מפרים את החוק "ברגל גסה".

מי שעוד מנהלת מאבק בצינתוקים היא דווקא ועדת הרבנים לעניני תקשורת - גוף פיקוח על "הקומה הכשרה" בחברות הסלולר. כאשר הוועדה מזהה מספר שמצנתק היא חוסמת אותו באופן שאי אפשר לחזור אליו וממילא הוא מפסיק לצנתק. הסיבה שהוועדה נאבקת בצינתוקים היא רצון להגן על משתמשי הטלפונים הכשרים מפני המטרד, ובמקביל למנוע את הגישה לקווי התוכן - שזהו עיקר המנדט שלשמו נרכשים המספרים הכשרים.

חברות התוכן הנפגעות מהחסימה נאבקות חזרה בוועדת הרבנים אך דווקא בשבת, הודיע שר התקשורת יועז הנדל, שהוא קיבל החלטה להתערב ב"תופעת הצלצול-ניתוק בקווים הכשרים של הציבור החרדי". למרות זאת, גורמים המעורבים בשוק התקשורת החרדי מטילים ספק ביכולת של השר לשנות את "רוע הגזירה", כלשונם. לדבריהם, "החוק לא עזר, מה יעזור פה? צריך פה פטיש חמש קילו כדי שמשהו יזוז".

במגזר מטילים ספק ביכולתו לשנות את "רוע הגזירה". הנדל (צילום: אתר רשמי, עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

כיום, בתקופה בה לכל לקוח סלולרי יש חבילת דקות ידועה מראש, והצרכן משלם את אותו סכום בכל מקרה, אין הגיון בהמשך גביית הקישוריות שמהן גורפות ספקיות התוכן מיליוני שקלים בשנה. גורמים במשרד התקשורת מעריכים כי אם הקישוריות יבוטלו, גם תופעת הצינתוקים תחלוף מן העולם.

אך לא רק זאת, חברת בזק וחברות הסלולר הקטנות שנאלצות לשלם למתחרותיהן סכומי עתק בגין דמי הקישורית מוצאות עצמן נפגעות מהשיטה, ומומחים בענף סבורים כי ביטול דמי הקישורית יביא להוזלה נוספת במחיר חבילות הסלולר, כך שמי שמפסיד כרגע הם הצרכנים. "אנו מקווים שהשר יפעל במישור הזה, יש תכניות עבודה מסודרות במשרד התקשורת כבר שנים" אבל עד אז, הם אומרים, "יעברו הרבה מים בירדן".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully