תעשיית מיליונים מול הרבנים: הקרב על קווי החדשות החרדיים מגיע להנדל

שר התקשורת יועז הנדל, שנכנס לאחרונה לתפקידו, עשוי להתמודד בקרוב עם אחד המאבקים הכי יצריים בעולם התקשורת החרדי. במרכזו: גוף פיקוח בראשו עומדים גדולי הרבנים החרדים, כ-500 אלף מנויים ב"קומות הכשרות" בחברות הסלולרי ומולם אינטרסים כלכליים של מיליוני שקלים בשנה.

במגזר החרדי, שבו לרבים אין אינטרנט, טלוויזיה, מחשב, רדיו ועיתונים, קווי החדשות הטלפוניים הפכו למוצר פופולרי. בתקופה האחרונה, שבה רוב אזרחי ישראל שהו בבתיהם בשל התפשטות נגיף הקורונה, עלתה צריכת ההאזנה לקווים אלה לשיא חדש שנע סביב עשרות מיליוני דקות האזנה בחודש. מדוע הקווים האלה כה שימושיים? בתקופה זו, למשל, הם סיפקו עדכונים על התפשטות נגיף הקורונה, והיוו פלטפורמה יחידה של מוסדות חינוך ללמידה מרחוק, כמו גם אמצעי להעברת מידע קהילתי.

השימוש האינטנסיבי העלה מחדש את המאבק בין מפעילי הקווים ויצרני התוכן, המתוגמלים על כל דקת שיחה באמצעות דמי הקישוריות, לבין ועדת הרבנים לענייני תקשורת - גוף רבני חרדי האחראי על פיקוח התכנים המגיעים לסלולריים כשרים נטולי אינטרנט, אפליקציות או מסרונים. במסגרת הפיקוח, הוועדה חוסמת למשל קווים בעלי תוכן מיני, פנאי ורכילות.

ועדת הרבנים פועלת זה 15 שנה, ואחראית על הקווים הכשרים במגזר החרדי. ההערכה היא כי קיימים כחצי מיליון קווי טלפון השייכים לקומות הכשרות - מספרים יחודיים שהוקצו לציבור החרדי שאין אפשרות להשתמש בהם במכשירים חכמים, אלא רק במכשירים ייעודיים שבהם אין מסרונים או אפשרות גלישה. הוועדה מפעילה צוותים טכניים המאתרים קווי טלפון בעלי תכנים אסורים, וחוסמת אותם. לדוגמה, ניסיון לחייג מהמכשיר הכשר למספר טלפון של שיחות ארוטיות, בידור או חדשות ייתקל בהודעה כי המספר חסום.

בשנים האחרונות התפתחה תופעה של קווי תוכן שבהם שודרו שיעורים ותכנים תורניים. הוועדה אפשרה את ההאזנה להם גם באמצעות חיוג מהטלפונים הכשרים. אולם, התגובה לא איחרה לבוא: חצרות חסידיות החלו לדווח לצד שיעורי התורה על עדכונים מהמתרחש בחצר, ומכאן ועד להקמתם של קווי אקטואליה ובידור על ידי חברות תוכן פרטיות הדרך הייתה קצרה. תחת מכבש לחצים של עסקנים וגורמים במגזר החרדי עמדה ועדת הרבנים על עיקרון-העל שלה לפיו טלפון נועד לשיחות - ולפיכך היא לא מאפשרת קווי תוכן בידוריים.

הנפגעים העיקריים היו "קווי הנייעס". אלה נחשבים למקור מידע חדשותי עבור רבים מהמגזר החרדי, אבל הוועדה, בהוראת הרבנים, לא אפשרה לצרכנים להאזין להם. בתגובה התפתחה ביניהם מלחמה כוללת, במסגרתה הפעילו יצרניות התוכן משרדי יח"צ ולובינג, ושיגרו מטר תלונות למשרד התקשורת, רשות התחרות ורשם העמותות כדי שאלה יסייעו להם במאבק על המשך הפעלת מכרה הזהב המשגשג.

אחת ממובילות המאבק הבולטות היא חברת "ימות המשיח", המספקת שירותי תוכן במגזר החרדי. החברה היא פלטפורמה לאלפי קווי תוכן, ועל כל דקת האזנה היא וחברות נוספות כמותה גורפות אחוזי רווח, בסכומים המוערכים בכמאות אלפי שקלים בשנה.

הקרב בין הצדדים התנהל תקופה ארוכה מאחורי הקלעים, אבל בשנתיים האחרונות ניסו החברות, בהן "ימות המשיח", לקעקע את הלגיטימיות הציבורית של ועדת הרבנים. בין היתר, הן פנו להליכים משפטיים מול כל חברות הסלולר בניסיון לבטל את ההסדר הקיים כיום בקומות הכשרות.

לאחרונה, לקראת תום כהונתו, החל שר התקשורת לשעבר דודי אמסלם לעסוק בסוגייה. אמסלם קיבל שורה של טענות נגד ועדת הרבנים לענייני תקשורת בעיקר סביב סוגיית החסימות, ומנכ"ל המשרד דאז נתי כהן נפגש עם נציגי הוועדה, שטענו בפניו כי המאבק נגדם נובע מ"מניעים כלכליים בלבד". כעת, שני הצדדים מנסים להשפיע על השר הנדל כדי שיסדיר את הנושא.

מפעילות הקווים פצחו בתגובה בקמפיין שהאשים את הוועדה בחסימות שרירותיות ובשחיתות, אך למרות הטענות לא הצליחו לגייס אפילו גורם אחד שטען כי נדרש לשלם לוועדה עבור פתיחת קו. מול טענות אלה, בוועדת הרבנים סבורים כי מאות אלפי לקוחות הסלולר הכשר "הם ההוכחה לצורך בפיקוח וסינון התכנים, זאת כפי שהורו הרבנים", ולדבריהם, "אף גוף כלכלי שמטרתו התעשרות מדמי קישוריות לא יפגע בצרכנים החרדים". לצד זאת, גורמים בענף התקשורת טוענים כי לו יאמץ השר הנדל את הגישה הרווחת בעולם ויבטל את דמי הקישוריות, יצרני התוכן "יחדלו מהמאבק במי שמבקשים לשרת את האינטרס של הציבור החרדי".