הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח (יש עתיד) קיימה היום (שני) דיון בנושא מוכנות המדינה לשעת משבר. זאת, כשנתיים לאחר פרסום דוח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה הקודם, השופט בדימוס יוסף שפירא, בנושא מוכנות המדינה לרעידות אדמה - תשתיות לאומיות ומבנים.
"זה אחד המקרים הקשים, אותו דיון כמו שלפני שנתיים ואותן מסקנות ושום דבר לא משתנה כי זה כנראה לא דחוף", סיכם שלח את הישיבה, במהלכה אמר גם כי "הדברים מעציבים אך ברורים". לאחר שעה ארוכה בה כל אחד מהמוזמנים תיאר מה טרם נעשה הוא החליט: "אעצור את הדיון כיוון שרמת הדכדוך בחדר 8-9 בכל סולם שהוא, ריכטר או דיכטר".
בדיון הסתבר כי ועדת השרים הרלוונטית לא התכנסה בארבע או שש השנים האחרונות. עוד עלה כי אף לא עשירית מחמישה מיליארד שקלים מומשו לטובת תכנית "מגן הצפון" - שבעה מיליון שקלים בלבד הועברו לתקצוב תכנית של משרד השיכון בקריית שמונה.
עוד בוואלה!
"התחזיות של המכון הגיאולוגי ושל גיאולוגים מומחים נופלות על אוזן ערלה. כמעט לא קרה כלום לא רק מאז הדוח האחרון אלא הרבה שנים קודם לכן", המשיך שלח. "אני לא יודע איזה נזק ואיזה תרחיש יתממש, אבל זה יהיה יותר מקורונה, וכמה זה קורונה אנחנו יודעים. זה שזה מיליארדים וחיים של בני אדם ונזק שייקח חודשים ושנים לשקם אותו זה ברור לכולנו".
יו"ר הוועדה טען כי אין בידיו את הכלים לפתרון הסוגיה. "אני לא יודע מה יכולה לעשות הוועדה לביקורת המדינה. אולי צריך לגייס את הכנסת ולחוקק חוק שמי שלא ימלא את תפקידו יהיה מפר חוק. בינתיים מה שאנחנו יכולים לעשות זה להגיד את מה שאמרו קודמיי על הכיסא הזה: מדובר במחדל ברמה לאומית שחס וחלילה וניתקל בו, ואז יקומו מההריסות אלף ועידות חקירה וישאלו איפה כולנו היינו ולאף אחד מאיתנו לא תהיה תשובה טובה". עוד ציין כי "הדוח הזה עושה חושך, אין מילים אחרות לתאר אותו".
מומחים לרעידות אדמה טוענים כי התרחשות רעידת אדמה חזקה בישראל היא כמעט ודאית והדוח מתח ביקורת רבה על היערכות המדינה לרעידות אדמה, תוך ששלח אזהרה לגבי הנזק החמור שעתיד להתרחש כשתפקוד את ישראל רעידה עוצמתית. לפי הדוח יש להיערך ל-7,000 חללים, 8,600 פצועים קשה, 37 אלף פצועים קל, 9,500 לכודים בהריסות בניינים ו-170 אלף חסרי קורת גג.
בביקורת נמצא כי המדינה אינה ערוכה כנדרש וכי על מנת שהיערכותם של הממשלה ושאר הגופים הנוגעים בדבר לרעידת אדמה תהיה מיטבית, יש לנקוט עוד פעולות ארוכות טווח: להקצות את המשאבים והתקציבים שהממשלה החליטה על הקצאתם; לפעול להתקנתן של מערכות התרעה; להשלים את קביעת התקנים הנחוצים על מנת שבסיס הידע לחיזוק תשתיות יהיה רחב, אחיד ומשותף ככל האפשר.
דיון ראשון בדוח זה בוועדה נערך בנובמבר 2018, ובו הודיע ראש המל"ל כי הקבינט החליט על תכנית רב שנתית למיגון העורף ולשיפור מוכנות לרעידות אדמה, בעלות כוללת של חמישה מיליארד שקלים לאורך עשר שנים. הוא מסר כי 500 מיליון שקלים יועדו להקצאה מיידית לשנים 2019-2018, למיגון הצפון נגד איומים ביטחוניים ולחיזוק מבנים באזורים בעלי סיכון גבוה לרעידות אדמה.
כמו כן, בישר על הקמת מנהלת בראשות פיקוד העורף לניהול הפרויקט הביטחוני, ומנהלת בראשות מנכ"ל משרד השיכון לניהול המאמצים לחיזוק מבני מגורים לרעידות אדמה. ראש המל"ל אמר אז כי סוכם לקדם החלטת ממשלה שתעניק לוועדת ההיגוי את הסמכויות הנדרשות לה לשם מילוי תפקידה, ושהמטה החל לקיים דיונים בהשתתפות כל משרדי הממשלה והגורמים הרלוונטיים.
"השאלה היא רק מתי"
"השורה התחתונה - המדינה אינה ערוכה לרעידות אדמה", חזר גם היום עו"ד יצחק סעד ממשרד מבקר המדינה על מה שדוח המבקר קבע לפני שנתיים. הוא חזר על אזהרת המומחים שהתרחשותה בעתיד של רעידת אדמה שתגבה אלפי קורבנות היא ודאית. "השאלה היא רק מתי", הוא הדגיש וציין כי הדוח עסק רק בהיערכות, ושלפי אומדן הצלב האדום כל דולר השקעה בהיערכות חוסך ארבעה בשיקום.
גם ד"ר אריאל היימן, מומחה לרעידות אדמה, חזר על קביעתו זה שני עשורים ויותר כי רעידת אדמה קטלנית והרסנית בישראל תתרחש בוודאות, והשאלה היא רק מתי. "גם תל אביב תרעד ברעידה כזו, בגשר דמיה, גשר אלנבי או ביריחו", הדגיש היימן, "רעידת אדמה יותר מסוכנת לישראל מאיום איראני כלשהו ובוודאי שיותר מסוכנת מקורונה. רעידות אדמה מהוות איום קיומי על מדינת ישראל. זה יפגע גם בנו וגם ביהודה ושומרון ועזה ובשכנינו". את הנזק הכספי שיגרם הוא מעריך במיליארדים.
אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי להיערכות ישראל לרעידות אדמה, נאלץ להודות כי "בכמה תחומים היערכות המדינה הלכה אחורה ואף נסוגה". הוא ציין כדוגמה את תמ"א 38, שהעלתה את שרידות המבנים ועומדת להתבטל. "אני חושב שהיא הצליחה מאוד וזו הליכה נוראית אחורה בעיניי", אמר. "הלכנו אחורה גם בעניין המיגון בתכנית משרד השיכון לשיקום שכונות, הלכנו אחורה בכל מה שקרה עם תפקיד ועדת ההיגוי, תקציבים לא הוקצו לתקנים ויש עוד רשימה ארוכה".
יגאל סלוביק, ראש אגף לוחמה בטרור במל"ל, טען כי מאז דצמבר 2018 הצעת המטה לא התקדמה בגלל ממשלת המעבר וגודל התקציב הנדרש. "ההצעה מוכנה", אמר, "הנחינו את פיקוד העורף להכין תכנית להשקעות. פיקוד העורף אמור לחזור לממשלה עם מיגון משולב לטילים ורעידות אדמה ולכך יימצאו מקורות תקציביים".
בצלאל טרייב, ראש רח"ל (רשות חירום לאומית) לשעבר, קבע כי "רח"ל במצבה הנכחי היום לא בנויה למלא את תפקידה", וגילה: "זו אחת הסיבות שעזבתי את התפקיד. ההתנהלות הזו בתוך התהליכים הלאומיים. המל"ל הוא אחד הארגונים הנפלאים, אך לא בנוי לזה".
עינת גנון, סמנ"כלית הרשות להתחדשות עירונית של משרד הבינוי והשיכון, תיארה בדבריה את בעיית המיגון בפריפריה. "הבעיה שמאד מטרידה אותנו היא הבניינים בפריפריה, שם לא תהיה התקדמות אלא אם כן יינתן להם תקצוב ייעודי, אבל התקצוב שהגיע עד היום מאד מצומצם. חשבנו שנקבל ממיגון הצפון נתח תקציב רציני, ובסוף מחמישה מיליארד שקלים קיבלנו רק שבעה מיליון לקריית שמונה. אנחנו מקדמים תכניות שלצערי נותרות תכניות מגירה".
"משרד הבריאות קיבל אפס", הוסיף לסיום אבי בן זקן, סמנכ"ל במשרד הבריאות.