סימולציות חירום בהפתעה: השיטה של ביה"ח מאיר להכשרת מיון הילדים

שיטה מתקדמת במרכז הרפואי מאיר מכשירה צוותים רפואיים לטיפול מיטבי בפגיעות בילדים, ומתקילה את הצוותים בסימולציות שעשויות להציל את הפעוט הבא שיישכח ברכב. במסגרת ההכשרה שפיתח מנהל היחידה לרפואה דחופה ילדים במרכז הרפואי, ד"ר אהוד רוזנבלום, הוא מעמיד את הצוותים בהפתעה פעמיים בשבוע במקרי חירום, בהם תינוק שהגיע לאחר שנשכח ברכב, טביעות בבריכות ודקירות.

"כשהייתי סטודנט ומתמחה דיברו על קונספט של See One, Do One, Teach One - שזה אומר שפעם אחת יראו לך פעם אחת, פעם אחת אתה תעשה לבד ובפעם שלישית אתה כבר תלמד אחרים", הסביר את הרעיון.

החייאות ומצבים רפואיים רדיקליים במבוגרים הם יחסית נפוצים, אך בילדים פחות. הם סובלים הרבה פחות ממחלות רקע, מגיעים לעיתים רחוקות למיון במצבי קיצון של החייאה ומקרי תמותה לא מאוד שכיחים אצלם. אז איך בכל מלמדים את מחלקת הילדים לטפל במקרה רפואי קיצוני? "אם ילד מגיע במצב קשה אתה יכול לגרום לו לנכות קבועה, החמרה במצב ואפילו למוות", הבהיר ד"ר רוזנבלום. "צריך לדאוג שכשזה יקרה, נהיה מוכנים - גם אם לא נתקלנו בזה בחיים".

כך, בימים שבהם הוא עורך סימולציה לצוות, מגיע ד"ר רוזנבלום ב-06:30 בבוקר ומכין את "התפאורה". לפני כן הוא כותב את התרחיש המדויק של המקרה, ומכין את חדר ההחייאה עם בובה חכמה המדמה את המקרה המדויק - בצירוף כל האביזרים הדרושים להדמיית המקרה.

בשעה 07:30 מתחילה ההצגה. "הם נכנסים ומבינים שמשהו רע קורה", שיחזר רוזנבלום. "מגיע איזשהו 'ילד' מאוד חולה ואנחנו עושים את כל התרחיש כאילו זה היה ילד אמיתי. כלומר, לא מדובר ברופאים שהוזמנו במיוחד לאירוע, אלא מי שנמצא באותו היום במשמרת", אמר. "הם אמונים על הטיפול בילד הזה - הרופאים, האחיות, הסטאז'רים, טכנאי רנטגן, יועצים מטיפול נמרץ או יועצים מקצועיים אחרים - כל מי שנדרש לתרחיש הזה מגיע או נותן את האינפוט שלו ועושה גם את העבודה".

הבובות החכמות מאפשרות למנהל היחידה לדמות מצבים קרובים מאוד למציאות. "אני יכול לראות חיווי של הכל על המוניטור. את חלק מהתרחישים אנחנו גם מצלמים, וכל הפעולות שאנו עושים, אנחנו עושים 'על אמת'", סיפר.

"אם צריך לדקור את הבובה - דוקרים, אם צריך להכין תרופה שהיא תרופה סופר מסובכת - עד שהתרופה לא תגיע לפה מבית המרקחת זה לא יקרה על הבובה", הוסיף ד"ר רוזנבלום. "אז שואבים את התרופה והאחיות מתרגלות את המהילה שלה ואת הנתינה שלה ומשתמשים בכל המכשור הרפואי המורכב והמתקדם שנמצא בחדר - אחד לאחד".

ד"ר רוזנבלום מייחס חשיבות גם להפקת הלקחים מהתרגולות, ולא רק לתרגול עצמו. "אחרי שמסיימים את התרחיש הזה, וזה לוקח כחצי שעה - מתכנסים כל אנשי הצוות בחדר התדריכים שלנו לעשות תחקיר - כמו שעושים בחיל האוויר שמתחקרים כל צעד ושעל", אמר. "התחקיר נמשך שעה וחצי ויורדים עד לרמה של שבירת המקרה לפרטי פרטים, ונכנסים לכל מיני אלמנטים של ניהול משאבי חירום, עבודת צוות, תקשורת בתוך הצוות, מיומנויות טכניות, ידע, טעויות שזיהינו, עקרונות הערכת מטופל וכן הלאה".

בתקופת הקיץ, הכשיר ד"ר רוזנבלום את הצוות לאסונות אופייניים לתקופה. "כבר בשבועות האחרונים אנחנו מתרגלים - ועוד לפני הקיץ תרגלנו כל אחד לפחות ארבע פעמים - הכשת נחש, טיפול במכת חום - פעם אחת בילד שרץ ריצת שדה בחוץ ביום חם מאוד, ופעם אחרת בצורה הנוספת של זה שהיא לדאבוננו בתרגול מקרה של תינוק שנשכח ברכב", פירט.

הוא הוסיף כי "בכל תרחיש כזה כשאנחנו מתרגלים אותו אז מביאים את כל האמצעים. מתוך זה אנחנו גוזרים פרוטוקול, כדי שכשמקרה כזה יגיע אנחנו נדע בדיוק מה לעשות".

וכבר היו פעמים שהתרגולים הוכיחו את עצמם. "זה קורה כל הזמן", הוא הבהיר. "היו מצבים פרדוקסליים, אפילו כמעט בחזקת נבואה, שעשינו תרגול ביום רביעי שהסתיים בתשע בבוקר ובדיוק באותו הרגע כשהתרגול הסתיים נכנס ילד עם אותו התרחיש למיון - מיד אחרי שקיפלתי את הבובה".

ד"ר רוזנבלום מתגאה בשיטה וטוען שהיא מביאה לתוצאות מוכחות בשטח. "היום הצוות אצלנו ביחידה מאוד חד, מאוד מיומן ומאוד יודע לטפל בקשת רחבה של מקרים - על אף שבחלק מהם לא נתקל אף פעם, אבל הם מרגישים שנתקלו מיליון פעמים" אמר. "אם תשאל מישהו ביחידה כמה פעמים ראה תינוק שנשכח ברכב הם יגידו חמש-שש פעמים. האם באמת ראו? התשובה היא לא. אבל מבחינתם, הם טיפלו במקרים האלה בסימולציה חמש-שש פעמים - וזה כולל מצבים שהם נדירים ומצבים שהם נפוצים".

כשהגיע למרכז הרפואי מאיר לפני כמעט שש שנים, הגיעו לחדר המיון לילדים בעיקר מטופלים עם מחלות ילדים פנימיות, בעוד תחום הטראומה המורכב מחבלות, תאונות דרכים, חתכים ואורתופדיה - הופנה למיון מבוגרים. ד"ר רוזנבלום רצה לשפר את הכשירות של מחלקת הילדים כך שתוכל לטפל בכל התחומים.

"רצינו לעשות תהליך שבמסגרתו אנחנו קולטים את כל הילדים האלה, ולא סתם קולטים ומפנים למישהו אחר לטפל - אלא ללמד את כל הצוות לטפל מהם מא' עד ת'. ללמד אותם את המקצוע: אורתופדיה, פלסטיקה, עיניים, א.א.ג וכדומה", סיפר.

לדבריו, "כשאתה מגיע עם ילד למיון ילדים ומטפל בך צוות שזה מה שהוא עושה בחיים, שזה רפואת ילדים, וטיפול בילד ובמשפחתו, אתה תקבל טיפול אחר לגמרי. כל ההתייחסות לאלמנטים של כאב, חרדה, גישה לילד וגישה למשפחה - זה מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב, ולכן טוב לו לילד שיגיע למיון ילדים אם יש שם צוות מיומן".

לכן, ד"ר רוזנבלום התחיל בהדרכה אקדמית של הצוות בטיפול באותם תחומי טראומה, ומאמציו אכן נשאו פרי. בחודש ינואר האחרון דורג מיון הילדים במרכז הרפואי מאיר במקום הראשון מבין חמשת בתי החולים עם מספר המבקרים הגדול ביותר. "יצרנו קורס מתקדם בכל מקצוע שמשלב גם הרצאות פרונטליות, גם תרגול באמצעות סימולציות, גם תרגול בקבוצות קטנות וגם תרגול מיומנות טכניות", אמר.

"לאט לאט הבנו שיש לדבר הזה דרישה גם ברחבי הארץ והקמנו מוסד שנקרא 'האקדמיה לרפואה דחופה ילדים'", הוסיף ד"ר רוזנבלום. "היום הגוף הזה מלמד שבעה קורסים בתחום ומגיעים אלינו לומדים מכל הארץ ללמוד את המקצוע הזה, מאילת ועד צפת, במקצועות שונים: טיפול בטראומת ילדים, החייאת ילדים, הרדמת ילדים, קורס טיפול בפצעים ותפירה והדבקות לרופאים, קורס טיפול בפצעים ותפירה והדבקות לאחיות, אורתופדיית ילדים וקורס טיפול נפגעי התעללות".