אלפים הפגינו היום (ראשון) בבירת תאילנד נגד הממשלה, במחאה הגדולה ביותר בשנים האחרונות במדינה. הפגנות הסטודנטים מתרחבות בקביעות, והם מעמידים שלוש דרישות מרכזיות: בחירות חדשות, שינוי החוקה והפסקת רדיפת מתנגדי הממשל. הם התכנסו במונומנט הדמוקרטיה של בנגקוק, מוקד מסורתי למחאות פוליטיות בממלכה. מאות שוטרים היו נוכחים, וכן מפגיני נגד התומכים במלוכה.
"זה ברור שסטודנטים מכמה דורות שונים מניעים את כוחות השינוי בחברה התאית", אמר נרין איסריאסית', סטונדט בן 20. "עשינו זאת בעבר, אבל בתאילנד אין עדיין דמורטיה מלאה. הדיקטטורה כל הזמן חוזרת. אני חושב שמחובתנו לשים קץ למעגל האכזר הזה".
תאילנד עברה הפיכה כמעט בכל שש שנים בממוצע מאז שהצבא הפיל את המונרכיה האבסולוטית ב-1932 והחליף אותה במונרכיה חוקתית. עם זאת, מאז 2014, הצבא נותר למעשה בשלטון. ראש הממשלה הנוכחי פריות צ'אן-אוצ'ה הוביל אז את ההפיכה בתור הרמטכ"ל ובהמשך שימש ראש הממשלה במשטר הצבאי הזמני. הוא המשיך לעמוד בראש הממשלה שקמה אחרי הבחירות בשנה שעברה, אך נהנה מחוקה המיטיבה עם הצבא שלמעשה הבטיחה עוד מראש את ניצחונו.
בשבוע שעבר מנהיגי המחאה גרמו לשערוריה כשהרחיבה את דרישותיהם והביעו מחאה פומבית חריגה על הארמון. הם פרסמו מניפסט בן עשר נקודות, הקורא לרפורמות. חוק המגן על בית המלוכה קובע שלוש עד 15 שנות מאסר על כי מי שמורשע בהעלבתו, ורגישות הנושא הומחשה בכך שכלי התקשורת המרכזיים במדינה לא דיווחו על דרישות המפגינים ביחס לארמון.
המשטרה עצרה לאחרונה כמה ממנהיגי ההפגנות והאשימה אותם בהמרדה בעקבות דברים שאמרו בהפגנה קטנה בחודש שעבר. הם שוחררו בערבות, אך הבטיחו להשתתף בהפגנות היום, במה שנראה כמו הפרת תנאי השחרור שלהם.
צעירים רבים שהשתתפו במחאה היום לא נראו מורתעים. המפגינים עשו עם שלוש מאצבעותיהם מחווה כמו זו מסדרת "משחקי הרעב", סמל להתנגדות השלטון.
"הגעתי לכאן כי אני רוצה להביע את דעתי נגד הדיקטטורה, לדרוש שוויון זכויות ועתיד טוב יותר", אמרה נערה בת 14, שהזדהתה רק בשם המשפחה פאנג. היא תלמידת כיתה י' מבית ספר יוקרתי לנערות, והיא אמרה כי זאת לא ההפגנה הראשונה שלה. היא וכמה מחברותיה עמדו ליד שולחן ומכרו ספרים וחפצים אחרים לטובת מימון תנועת המחאה.
לא ברור עדיין עד כמה ההסלמה בדרישות המפגינים תשפיע על הפופולריות של המחאה. רבים בתאילנד רואים בבית המלוכה דבר קדוש ואחרים עשויים לחשוש מתגובת הרשויות נגדם. גם הממשלה עשויה להיות בדילמה, מאחר שהיא מחויבת להגן על הארמון, אך מצד שני כל הפעלת יד קשה נגד מתנגדיה עשויה להטות את דעת הקהל נגדה. הממשלה התמודדה בהצלחה בבלימת מגיפת הקורונה, אולם המצב הכלכלי הרעוע היה בעוכריה עוד לפני ההתפרצות.
תומכי הארמון הגיבו לתנועת הסטודנטים באמצעות הצהרות ברשת ועצומות, ובקיום הפגנת נגד קטנה. הם כבר הכריזו כי הם יפקחו ויעקבו אחרי כל עלבון שיוטח במשפחת המלוכה.