שורת תפקידי הפיקוד הבכירים בהם כיהן רא"ל אביב כוכבי עד מינויו לרמטכ"ל, הביאה אותו לגיבוש כמה תובנות משמעותיות לגבי ניהול קרב יבשתי. עם אותן הבנות נכנס כוכבי ללשכת הרמטכ"ל, ומאז הוא מוביל בחשאי מהפכה ארגונית שהיום (שבת) נחשפים פרטיה.
בשנת 2017 היה זה תרגיל של חטיבת גבעתי בפיקודו של תא"ל דדו בר-כליפא, שדימה קרב נגד ארגון חיזבאללה בדרום לבנון. הכוחות החלו לטפס אל פסגת ההרים בצפון הארץ עם נגמ"שים וטנקים. מה שמוגדר בשפה הצבאית: חציית ציר הררי ממוכן. הטנקים חצו את הצירים במהירות, אך הנגמ"שים ושאר הכוחות השתרכו מאחור. חלקם בשל כשל מכני בכלים הישנים, והאחרים בגלל רמה מקצועית נמוכה של הכוחות.
פערים מהותיים, בלשון המעטה, התגלו בתמרון של החטיבה הסגולה. בשלב מסוים הקצינים בחטיבה הביטו זה על זה אובדי עצות ושאלו עצמם איפה הייתה הטעות הגדולה. מי שרצה לחמוק מהאמת הצביע על הכלים המיושנים כברירת מחדל. יש כאלה שטענו כי גם התחקיר שבוצע לאחר מכן, לא באמת נגע בנקודות התורפה המהותיות, כי היה רצון להציג לפיקוד הבכיר "אימון יפה, עם מהירות ותנופה".
אל תפספס
התרגיל גילם בתוכו את כל מה שכוכבי לא רוצה שיקרה לכוחות היבשה שמתאמנים על תרחישי המלחמה הבאה בלבנון או ברצועת עזה. על מנת להקנות ביטחון עצמי ומסוגלות ללוחמים ולמפקדים, הרמטכ"ל דורש מהכוחות להתאמן במציאות המדמה כמה שיותר את שדה הקרב. "המבחן הוא לא היקף האימונים, אלא איכות האימונים", הסביר בשיחה עם מפקדי גדודים במילואים בחודש האחרון.
כוכבי הבין היטב בשנים האחרונות כי הקרבות שינהלו כוחות היבשה של צה"ל יהיו בלב שטח בנוי, במרחב עתיר פצצות מרגמה ורקטות שישוגרו לעבר הכוחות המתמרנים ולא בהכרח רק על עורף האויב. גם היקף חריג של מטעני חבלה מוסווים היטב בשטח וטילי נ"ט מהמתקדמים בעולם בטווחים של חמישה קילומטרים.
כמו כן, כוחות עלולים להיתקל בהפעלת אמצעי לוחמה אלקטרונית לשיבוש מערכות טכנולוגיות של צה"ל, מנהרות הגנה והתקפה בהיקף שמזכיר את מלחמת וייטנאם, ואף בחוליות מחבלים קטנות ומאורגנות שיבצעו התקפות ממוקדות וקצרות, כולל בשטח ישראל, לצורכי הריגה או חטיפה.
לתפיסתו של כוכבי, כדי להטמיע את אותן תובנות שגיבש במרוצת השנים, נדרש תחילה הפיקוד הבכיר בזרוע היבשה להתמודד עם פער פסיכולוגי של מפקדים שמתקשים לדמיין את שדה הקרב המתהווה ואתגריו. אותם מפקדים שאינם מפנימים את היקף האיומים המצפה להם בכפרי השיעים בלבנון או בשכונת שג'עאיה בעזה.
הרמטכ"ל הבין כי יש לשים דגש רב יותר על ייחוד ותשומת לב לאימון מפקדים, בטענה כי אלה שאינם מקצועיים - פוגמים באימון כולו. לצורך שינוי הפער הפיקודי, הוחלט כי יש לבצע מיקוד באימון בלחימה מול יכולת הניידות של האויב, שכוללת כלים מהירים כמו אופנועים, טרקטורונים וטנדרים. בנוסף, הוחלט על שילוב אגף המודיעין וחיל האוויר בכל אימון, על מנת שיסייעו באיתור זריז של האויב ותקיפתו במהירות.
כוכבי דורש פעולות קטלניות יותר, ולא בהכרח כיבוש תאי שטח. לשם כך, במערכה הבאה מפקד מרמת הפלוגה ומעלה ימדד על היקף התשתיות שהשמיד וכמות המחבלים שהרג. כך למשל, בתרגיל החטיבתי האחרון של גבעתי, בפיקודו של אל"מ איציק כהן, הציגה החטיבה יכולות משופרות שכללו את נגמ"שי הנמר עם מערכת ההגנה "מעיל רוח" ומכלולי מבצעים גדודיים יעילים בהפעלת מודיעין ואש, מהמתקדמים שיש לאוגדה 162 להציג במלחמה.
מאמ"ן עד אחרון הלוחמים
אך בעיני כוכבי, כל אותם שינויים נעשים ברמת המיקרו. לצדם, ולאחר ניתוח נרחב של זרוע היבשה שביצע עוד בטרם נכנס לתפקידו, הרמטכ"ל גיבש תכנית ארגונית המחייבת את צה"ל לשינויים מרחיקי לכת. כוכבי רוצה שהחיבור בין יכולות המטכ"ל לשטח, בין כלל החילות, הזרועות והאגפים השונים של צה"ל - בדגש על המודיעין, היבשה והאוויר - יביאו לביטוי את המשפט: השלם גדול מסך חלקיו. במילים אחרות - שמידע מודיעיני שנמצא באמ"ן יגיע מידית עד אחרון הכוחות הלוחמים בשדה הקרב, על מנת לבצע תקיפה מהירה ויעילה על בסיס אותו מידע.
סכין המנתחים של כוכבי חתכה את זרוע היבשה לאורכה, והיא משנה יסודות מוכרים שלה. המשימה הוטלה על מפקד הזרוע, אלוף יואל סטריק, שלקח את קווי התכנית השלמה של הרמטכ"ל ופרט אותה למעשים. התוצאה הייתה שינויים מרחיקי לכת במבנה הארגוני של הזרוע - על בסיס מקורות קיימים וללא צורך בתוספת תקציבית. כך, בנוסף לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) וחיל הגנת הגבולות, כפופות לזרוע גם יחידות נוספות לפי אחריות וסמכות שונה.
מפקד הגיס המטכ"לי (גיס 446), אלוף מוטי ברוך, יפקד במקביל גם על מערך ההדרכה והאימונים. בהתאם, הוא יהיה אחראי על ההדרכה וההכשרה של כלל חיילי היבשה מיום גיוסם ועד לאלו שבדרגת תת אלוף כמפקדי אוגדה. זאת, כדי למנוע כפילויות ולדייק את איכות האימונים שאליה הרמטכ"ל שואף. בשלב זה, כלל בסיסי ההדרכה והאימונים החטיבתיים של חילות היבשה כפופים אליו.
מפקד הגיס הצפוני, אלוף יעקב בנג'ו, יפקד במקביל גם על מערך התמרון. בהתאם לזאת, כפופים אליו כלל מפקדי החילות - קצין הנדסה ראשי, קצין שריון ראשי, קצין תותחנים ראשי, קצין חי"ר וצנחנים ראשי ואוגדה 99. הרמטכ"ל הציב שני ייעודים לאלוף בנג'ו: האחד הוא להוות סמכות מקצועית רב-חילית לבניית כוח תמרון משולב, תוך שמירה על מטרתו ומקצועיותו של כל חיל; הייעוד השני הוא לעצב תפיסות שמשלבות בין החילות, ולכוון בהתאם תהליכי בניין, כוח ורכש לטווח הרחוק.
ההחלטה להכפיף את אוגדה 99 לאלוף בנג'ו נובעת מהרצון להתאים את האוגדה, שנמצאת כעת בהקמה, לאתגרים בזירות השונות גם בעוד עשור. כך למעשה, מפקד הגיס הצפוני לא רק יפעיל כוח, אלא גם יבנה אותו כסמכות מקצועית עליונה. בנוסף לכך, האלוף בנג'ו ימנע תהליכים שגויים שיביאו לפערים בתוך היבשה, כמו למשל רכש טנקי מרכבה סימן 4 כשמאחור משתרכים נגמ"שים ישנים מסוג m-113 - כפי שקרה במבצע צוק איתן ובתרגיל של חטיבת גבעתי שלוש שנים לאחר מכן.
שיטת המהלומות
אל"מ א', שכיום מכהן כראש מחלקת אימונים של חיל האוויר, יועלה בחודשים הקרובים לדרגת תא"ל ויתמנה למפקד חטיבת תקיפה רב זרועית - גוף מטה שיהיה אחראי על התורה המשלבת בין כוחות האוויר, המודיעין והיבשה, פיתוח תפיסות, פיתוח ידע, התאמה באימונים ואמצעי לחימה.
החטיבה היא תולדה של יחידת מרכז האש, בפיקוד קצין בכיר בחיל האוויר, שהקים כוכבי כשהיה מפקד פיקוד הצפון. אל"מ א' יידרש להטמיע ביבשה את "שיטת המהלומות" - התקפה שכוללת יכולות תקשוב גבוהות, אש מדויקת מהקרקע ומהאוויר, הפעלת סייבר, לוחמה אלקטרונית ועוד.
השלב הבא יהיה הוצאה אל הפועל של פרויקט מסווג בשם "הדק חכם". הרעיון של המערכת הוא תקיפה מהירה ומדויקת, כולל איתור מטרת אויב שיכולה להופיע מבטן האדמה או מבנה למשך עשרות שניות ונדרש שאמצעי או יחידה במרחב יתקפו וישמידו אותה. לכן, בעתיד, בית הספר לתקיפה שמאמן את כוחות היבשה להתקפה משולבת (אוויר, מודיעין ויבשה), יצטרף לחטיבת ההתקפה.
השינויים הארגוניים מקרבים את צה"ל אל שדה הקרב האמיתי ומשדרגים את העליונות שלו, הקיימת גם היום, מול אויב שנטמע באוכלוסייה ומציץ לפרקי זמן קצרים כדי לתקוף את הכוחות. עם זאת, יש גם ביקורות נגד תהליכים אלה.
ביקורת בולטת היא הניתוק שכופה מחדש הארגון על מפקדי החילות מבסיס ההדרכה שלהם, והעברתם לידי מפקד הגיס המטכ"לי. תהליך שכזה עשוי לפגוע באיכות השמירה על המקצוע - תהליך יסודי בחילות. הטענה המרכזית היא שאי אפשר להפריד בין הציר הפיקודי של מפקד החיל לענייני התורה והמקצוע. אך לחיים יש דינמיקה משל עצמם ואפשר להעריך כבר עכשיו שהטבע ינצח. גם עקשנות של מפקדים בכירים.