ראש מערך הסייבר הלאומי סבור שאין עוד צורך לשמור טביעות אצבע במאגר הביומטרי, וניתן להסתפק בזיהוי על בסיס תמונות פנים. כך עולה מחוות דעת שהגישה המדינה שלשום (רביעי) לבג"ץ. שר הפנים אריה דרעי טרם החליט אם להאריך את תקופת הפיילוט שתכלול גם טביעת אצבע במאגר, והוא צפוי להעביר את החלטתו לוועדה מיוחדת בכנסת בשבועות הקרובים.
תגובת המדינה ניתנה במסגרת עתירות שהוגשו בשנים האחרונות נגד החוק המאפשר את קיום המאגר הביומטרי. במסגרת החוק נקבע בין היתר כי למשך כמה שנים, ימסור ראש מערך הסייבר הלאומי כמה דיווחים לשר הפנים, מדי שנה וחצי, ויעריך אם טכנולוגיית זיהוי הפנים הקיימת מאפשרת להסתפק בתמונות פנים לצורך זיהוי ואימות זהות, והאם ניתן לוותר על הכללת טביעות אצבע במאגר - כפי שנעשה היום.
מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה מסרה שלשום עדכון לבית המשפט, לפיו בתחילת חודש יוני מסר ראש מערך הסייבר, יגאל אונא, את הדיווח התקופתי לשר הפנים דרעי. אונא סבור, לאחר שהתייעץ עם הממונה על השירותים הביומטריים ועם ראשי הרשות לניהול המאגר, כי הטכנולוגיה היום מאפשרת להסתפק בזיהוי פנים לצורך אימות וזיהוי.
אונא הוסיף כי רשויות הביטחון באופן כללי לא הביעו קושי עקרוני במעבר לזיהוי פנים בלבד במאגר הביומטרי. עם זאת, הוא הסביר כי עמדתה של משטרת ישראל היא כי "ההתקדמות לגבי טכנולוגיית זיהוי פנים אינה מספקת וכי זיהוי באמצעות טביעת אצבע עודנו מהווה מענה יעיל ומהיר, לצורך זיהוי קורבנות באירוע רב נפגעים או זיהוי אדם ללא תעודת זהות".
בתגובת המדינה כלולים גם נתונים שנאספו עד כה בשנות הפעלת המאגר הביומטרי. על פי הנתונים, מאז 2013 אותרו ניסיונות בודדים בלבד להתחזות או ל"הרכשה כפולה" - ניסיון של אדם להוציא שתי תעודות זהות. ההערכה היא שאותם מקרים בודדים מהווים 95% מניסיונות ההתחזות, ושאר המקרים, שלא אותרו, מהווים מספר קטן ביותר שאינו משמעותי בקנה מידה לאומי. עם זאת, הנתונים המספריים המדויקים לא מופיעים בחוות הדעת, והוגשו כנספח מסווג.