בלי מורים ועם כיתות צפופות: פתיחת שנת הלימודים בסכנה

מתווה החזרה ללימודים "לומדים בביטחון" אושר השבוע בממשלה בעלות של 4.2 מיליארד שקלים, אלא שבפועל עד תחילת שנת הלימודים אושרו לשימוש רק 1.75 מיליארד שקלים. בעת הצגת התכנית אמר שר החינוך יואב גלנט כי הוצאתה לפועל מחייבת הירתמות של ראשי הרשויות ומנהלי אגפי החינוך. ואולם, התבטאויות של האחרונים מעלות כי המתווה אינו מתכתב עם מצבת כוח האדם הקיימת.

ברשויות המקומיות טוענים כי נכון להיום כבר קיים מחסור בכוח אדם, ואין זכר בשטח להצהרותיו של השר. בהסתדרות המורים הלינו על חוסר היכולת לשמור על הנחיות הקורונה לפי המתווה שאושר, ואמרו כי אינו נותן מענה לכשלים והצרכים שעלו בשנה החולפת. לצד אלו, גם גורמים בחינוך המיוחד הביעו חוסר שביעות רצון מהתכנית, וטענו כי אינה מציעה פתרונות הולמים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים.

• שנת הלימודים תיפתח ב-1 בספטמבר
• גני הילדים - יפעלו במתכונת מלאה
• כיתות א'-ב' - יפעלו במתכונת מלאה
• כיתות ג'-ד' - ילמדו במתכונת מלאה, עד 18 תלמידים בכיתה
• כיתות ה'-ו' - מתווה למידה מרחוק ובמוסדות (עד 18 תלמידים) לפחות יומיים בביה"ס
• כיתות ז'-י"ב - מתווה למידה מרחוק ובמוסדות (עד 18 תלמידים) לפחות יומיים בביה"ס
• כוח אדם - גיוס בהליך מהיר לטובת פיצול כיתות ג'-ד' ותגבור כיתות ה'-ו'
• הקפדה על כללי היגיינה בבתי הספר

תכניתו של שר החינוך כוללת תקציבים להכנת מערכת החינוך ללמידה מרחוק לצד רכישת ציוד קצה, שכעת נמצא רק בכמחצית מכלל בתי הספר ברחבי הארץ - כשסעיף זה בלבד מסתכם בכ-1.2 מיליארד שקלים. גלנט כבר הודיע בשבוע שעבר כי מערכת החינוך לא תהיה ערוכה במלואה ללמידה מרחוק ב-1 בספטמבר, וההכנות יימשכו לתוך השנה.

במקביל, המדינה תיאלץ לגייס כוח אדם בעלות של 2.6 מיליארד שקלים לטובת הכיתות המפוצלות, אותן יצטרכו לאייש גורמי הוראה נוספים. במקרה זה תוציא המדינה קול קורא למורות חיילות, סטודנטים להוראה, מובטלים עם תארים ראשונים ומדריכי תיירות שלא נמצאים כרגע בשוק העבודה. נכון להיום, התקציב שאושר ל-1 בספטמבר מספיק לגיוס של רק 15 אלף עובדי הוראה מתוך 40 אלף עובדי ההוראה הדרושים כדי להוציא לפועל את המהלך.

רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל, טוען כי הצהרותיו של גלנט אינן מתורגמות למציאות בשטח ומשרד החינוך לא התחיל לפעול בנושא. "הקושי הוא עצום. חודש לפני תחילת שנת הלימודים ואנחנו לא יודעים מאיפה נביא כוח אדם, המון מורים חסרים במערכת החינוך", אמר קינסטליך. "מצד אחד המתווה של גלנט מדבר על כיתות מלאות בשכבות הנמוכות, ומצד שני פיצולים בכיתות בשכבות הגבוהות. זו אופרציה שלא ניתן לפתור אותה".

לדבריו, כבר עכשיו המערכת נמצאת במחסור בכוח אדם שנוצר בעקבות השפעות הקורונה. "אנחנו לא מקבלים שום שיפוי למורים מחליפים. הרבה מורים שנמצאים בסיכון לא מגיעים למערכת החינוך ואין לנו מורים מחליפים. כרגע אנחנו לא רואים שהדברים שגלנט אומר נעשים בשטח. אם באמת רוצים להביא מורות חיילות, פנסיונרים או מובטלים עם תארים אקדמיים - אז מתי הם חושבים שהם יפגשו את מנהל החינוך? ביום הראשון של לימודים?".

"עוד רגע פותחים את שנת הלימודים, אם הם רוצים ליישם את זה, הם צריכים להביא לנו כבר עכשיו שמות למחסנית של האנשים האלה כדי שנוכל להפעיל את זה. אם לא נקבל את מחסנית השמות וכוח האדם, לצד שיפויים למורים שנמצאים בסיכון, כל דבר שמשרד החינוך יעשה יראה כמו פלסטר, ושיטת הפלסטר לא מוכיחה את עצמה. צריך לתת לרשויות המקומיות את הכלים והאמצעים ליישם אותם", הוסיף.

לטענת ראש עיריית ראשון לציון, במערכת נוצר בלבול בעקבות הצהרות סותרות כביכול של גלנט מחד ופרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו מנגד. לדבריו, גלנט הצהיר על מתווה מוסכם לתחילת שנת הלימודים והתחייב כי זו תיפתח ב-1 בספטמבר. זאת, בעוד גמזו הצהיר על הסמכויות שיינתנו לראשי הרשויות בקבלת ההחלטות השונות בשטחן בהתאם למצב התחלואה.

"מצד אחד עומד מנהל משבר הקורונה במדינת ישראל ואומר שחלק מהתוכנית שלו היא להעביר את הסמכויות לרשויות המקומיות שיקבלו החלטות בהתאם למצב התחלואה בעיר. אז מה יגבור על מה? אנחנו היום נחשבים לעיר ירוקה, מה שאומר שממחר אני יכול לפתוח את מערכת החינוך לפי ההחלטה שלי, החלטה של מנהל החינוך שלנו, אז למי מקשיבים?", תהה.

קינסטליך הציף בעיה נוספת: ההחלטה לקיים לימודים מרחוק לשכבות הגבוהות תותיר לתלמידים רבים בישראל ללמוד רק יומיים בשבוע. "הבעיה הגדולה והאמתית של שיטת גלנט היא החלק של כיתות ג', ד', ה', ו', ז' והלאה ללמידה מרחוק. נותרו להם רק יומיים ללמידה פרונטלית", אמר. בנוסף הזהיר מפני חוסר ציוד ללימוד מרחוק: "מאיפה לאנשים יהיו מחשבים? אפילו אם מדובר במשפחה עמידה שיש לה שלושה ילדים במערכת החינוך, היא עדיין צריכה שלושה מחשבים. ומה עם ההורים גם עובדים מהבית? חייבים להתייחס לזה, אי אפשר לצפות מכל תושב שיקנה מספר מחשבים על חשבונו".

• משרד האוצר תקצב לתכנית 4.2 מיליארד שקלים
• עד תחילת שנת הלימודים אושרו לשימוש 1.75 מיליארד שקל
• רכישת הציוד ללמידה מרחוק - 1.2 מיליארד שקלים
• גיוס כוח אדם לטובת פיצול כיתות הלימוד - 2.6 מיליארד שקל

יו"ר איגוד מנהלי האגפים ברשויות המקומיות, אבי קמינסקי, אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי הזמן משחק תפקיד חשוב בהנעת התהליכים ליישום התכנית. "כרגע המתווה נמצא על השולחן, ובו יש דברים אופרטיביים שייקח זמן ליישם", הסביר. "כל הקולות הקוראים של משרד החינוך שמדברים על תנאי היגיינה, אמצעי קצה, כוח אדם והחינוך המיוחד עומדים להתפרסם בימים הקרובים".

"נכון שאנחנו בשעת אפס, אבל כולם צריכים להבין שבתקופה הקרובה הם יצטרו לעשות יישור קו. גם אם יצאו קולות קוראים בסוגיית הלמידה מרחוק ורכישת הציוד הקצה לתלמידים, המחשבים בבתי הספר לא יגיעו ב-1 בספטמבר", הוסיף. "זה לא בגלל שמישהו לא רוצה שזה יקרה, כל הדברים האלה לוקחים זמן".

בהצגתו את המתווה, גלנט ציין כי הוא נעשה בשיתוף עם ארגון המורים והסתדרות המורים. אלא ששעתיים לאחר מכן הוציאה מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, הודעה לפיה המתווה לא נעשה בשיתוף ובהסכמה עם ארגונה ואם לא יתבצעו שינויים בהקדם - הסתדרות המורים לא תסכים לפתיחת שנת הלימודים.

"זהו אינו מתווה מקצועי", אמרה בן דוד לוואלה! NEWS והציגה את הכשלים העיקריים של התכנית. "זהו מתווה ריק מתוכן שאינו נותן מענה לכשלים והצרכים שעלו בשנה הנוכחית. כך למשל, הגנים וכיתות א' ו-ב' לא יפוצלו - המשמעות היא שלא יתאפשר לשמור על מרווח בטיחות של שני מטרים. זאת בעוד שבתכנית עצמה יש הנחיה ברורה לשמור על מרווח של שני מטרים".

לדבריה, במשרד החינוך לא מצאו פתרון לעובדי הוראה בסיכון. "התרעתי מראש כי לא נאפשר לסכן עובדי הוראה שוב ולא נפתח את השנה אם לא יימצא פתרון הולם".

היא הוסיפה כי למרות הצהרות חוזרות ונשנות, במשרד החינוך מתעקשים לא להתייחס לסוגיית אוכלוסיית המורים בסיכון שלא יכולים להגיע לעבודה. "גם אחרי שהפגשתי את המנכ"ל החדש עם אנשי שטח: מנהלים, מורים וגננות - שום דבר ממה שהם שיקפו לא הוטמע. נדמה כי משרד החינוך 'מסמן וי' וממשיך לחשוב בדיוק באותה צורה. עכשיו לא יהיו לימודים ולא יהיה ביטחון".

לפי בן דוד, עד לרגע זה משרד החינוך לא פנה אל מנהלי בתי הספר כדי להבין כמה כוח אדם נדרש לגיוס כוח אדם נוסף. "לפי מה קובעים במשרד שחסרים מורים אם עד רגע זה, הם אפילו לא פנו למנהלים לברר איתם כמה כוח אדם חסר להם? דבר נוסף, משרד החינוך יכול לפתור את הבעיה הזאת בפשטות בשני ערוצים. הראשון, במקום להתעלם מ-40% מהמועסקים שלו שעובדים בחלקיות משרה ולהביא עובדים חדשים, ניתן להגדיל את אחוזי המשרה של כל העובדים במשרה חלקית ולקבל כוח אדם מוכשר ומיומן ופתרון לבעיית הקפסולות".

"הערוץ השני הוא בקליטת כל הסטאז'רים שמסיימים לימודי הוראה. יש להם תעודת הוראה והם צברו ניסיון, הכירו את המערכת מבפנים ויודעים מה הדרישות - זה לבד יכול להכניס למערכת עוד כ-9,000 עובדי הוראה. הנקודה הכי חשובה שלא שמו עליה דגש היא האוטונומיה של המנהלים לבחור את המורים שעובדים בבתי הספר", הוסיפה.

בן דוד התריעה שללא פתרון בעניין עובדי ההוראה בסיכון, "לא נפתח את שנת הלימודים הקרובה".

מלבד סוגיית המורים בסיכון, גם לתלמידים במעגל סיכון ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים לא ניתן פתרון במסגרת תכניתו של גלנט. יו"ר הקואליציה לילדים עם צרכים מיוחדים, עו"ד רויטל לן, הביעה פליאה כיצד חודש לפני תחילת שנת הלימודים אין פתרונות בסיסיים לאלפי תלמידים במערכת החינוך.

"אין מתווה שבאמת מתייחס לילדים עם מוגבלויות, לא בחינוך המיוחד ולא בחינוך הרגיל", הבהירה. "הבעיות שהיו בסבב הראשון נותרו בעינן, הן עדיין לא פתרו את נושא הגעת המשלבות, לא את נושא הילדים שזקוקים לטיפולים ואין שום התייחסות להגעת ילדים בסיכון. מבחינתם אין חוק חינוך חובה ולכן הם לא מחויבים, מבחינתם מאז הקורונה חינוך זה 'נייס טו האב', אם ילד יכול להגיע ויכול להתחבר ללמידה מרחוק זה מצוין ואם לא גם מצוין".

"כשמדובר בילד עם צרכים מיוחדים הוא צריך סיוע, ואין שום התייחסות. הם לא סתם התעלמו מהבקשה שלנו להצטרף לצוות שדן במתווה, הם התעלמו מהבקשה כי אין להם את היכולת להתעסק בזה, לא מבחינה פרוצדורלית ולא ברמה המערכתית מול השלטון המקומי וההסתדרות", הוסיפה.

עוד אמרה עו"ד לן כי "השולחן הבין-מגזרי תחת ראש הממשלה, שישבו בו נציגים מכל המשרדים, המליץ בצורה מפורשת לאפשר למשלבות להגיע כי ילדים משולבים לא למדו בתקופת הקורונה, והפתרון להגיע למרכזי יישובים הוא מעליב ולא ישים. בפועל היום אין שום התייחסות לסוגיה הזאת, הם יודעים כבר חצי שנה איפה קבור הכלב ומה הבעיה והם פשוט לא נוגעים בזה".

ליאור כהן, הוא אב למתן, מושתל כליה בן 18. בתו מורן עולה לכיתה ח', אלא שבאין פתרון מוסכם מצד משרד החינוך לגבי תלמידים שבני משפחתם נמצאים בסיכון, כהן נמצא בחוסר ודאות. המשפחה מתגוררת ברחובות, שם מוסדות חינוך נסגרו במהלך הגל הראשון של הקורונה בעקבות התפרצות נרחבת של הנגיף באזור.

"במהלך בדיקות לצו ראשון התגלה למתן שיש לו לחץ בכליה ומהר מאוד הוא אובחן שהוא הולך לקראת השתלה", סיפר. "ממש לפני הקורונה בסוף פברואר עשינו את ההשתלה, ובחודש האחרון ידענו שהוא רגיש ומערכת החיסונית שלו מוחלשת. בעצם מורן כבר ידעה לאן זה הולך וכבר אז היא התחילה להתרחק מחברות באופן טבעי, היא מאוד פחדה להידבק. חלקן נפגעו ממנה וניתקו ממנה את הקשר. מאוד קשה לה".

כהן ציין כי בתו לא חזרה ללימודים יחד עם כולם ולמרות הבנת המורים, אין אף מנגנון שתומך את המצב. לדבריו, "המתווה החדש לא נותן פתרון לא נותנים פתרון לילדים שהם בסיכון או לאחים וקרובי משפחה. לא ייתכן שמשרד החינוך, אחרי השנה שעברה, עדיין לא הבין והשכיל איך הוא הולך לטפל באוכלוסייה גדולה של ילדים שלא יכולה להגיע לבית ספר. הבת שלי תישאר מאחור גם רגשית וגם לימודית".