פרויקט "הבית הלבן" של ישראל תקוע: "סכנה לאינטרסים לאומיים"

25 שנה חלפו מאז שממשלת ישראל קיבלה לראשונה החלטה על הקמת "בית לבן" למנהיגי ישראל, והחלה לתכנן בקרית הממשלה בירושלים מבנה משותף שאמור לאכלס את משרד ראש הממשלה ומעונו הרשמי. חמש שנים חלפו מאז שהממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני החליטו לקדם את הפרויקט במהירות - תוך שלוש שנים - כדי לשפר את יכולות האבטחה והמיגון במבנה, ולהבטיח פעילות חסכונית ורציפה של ראש הממשלה גם בשעת חירום.

גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ובני משפחתו נוהגים מעת לעת להתלונן בעשור האחרון על המצב הרעוע של המעון הנוכחי ברחוב בלפור, ועל התשתיות הישנות והלא מכובדות במשרד ראש הממשלה ברחוב קפלן, שלא מתאימות לאירוח מנהיגים מהעולם ואישים בכירים בסטנדרטים ייצוגיים ובינלאומיים. ואולם, מדוח מבקר המדינה שהוגש היום (שני) ליו"ר הכנסת עולה שהמיזם תקוע לחלוטין, ואפילו על סף גניזה.

"תכנון הפרויקט לא הושלם, טרם הוחל בבנייתו, והיתכנות הקמתו מוטלת בספק", נכתב בדוח, שבוחן את ההתנהלות הממשלתית בנושא בחמש השנים האחרונות, ומתאר ליקויים ופגמים שמעידים בעיקר על חוסר תיאום משווע בין כל הגורמים המעורבים - משרד ראש הממשלה, המל"ל, משרד האוצר ושב"כ, שהובילו לבזבוז זמן, עבודה, וכסף - שמוערך בעשרות מיליוני שקלים.

• היעדר תקשורת בין הגורמים המעורבים בתכנון ובניהול הפרויקט
• שב"כ גיבש את עמדתו לפי מידע תכנוני בן תשע שנים
• ועדת חסמים שנקבע כי תסייע לקידום הפרויקט לא הוקמה
• שב"כ לא העביר לגורמים הרלוונטיים בממשלה דרישות מיגון עדכניות
• העיכובים גרמו להכפלת עלות הפרויקט

המבקר מצביע על "חולשות בניהול הפרויקט, לרבות קבלת החלטות ללא בדיקה מקדימה והיעדר תקשורת מיטבית בין הגורמים המעורבים, תנודתיות רבה בקבלת ההחלטות והיעדר פעולה ממוקדת ויזומה להסרת חסמים". הוא קובע כי העיכובים בהקמת המשרד והמעון החדש לראש הממשלה מייצרים "סכנה לאינטרסים לאומיים מרכזיים".

בשורה התחתונה, מהדוח עולה כי אין צפי או תחזית עדכנית להעברת מעון ראש הממשלה מהמיקום הנוכחי, לפחות לחמש השנים הקרובות.

קורות המיזם להקמת מבנה חדש למשרד ומעון ראש הממשלה, המכונה "פרויקט אלמוג", עקלקלים ופתלתלים ומתוארים בפרוטרוט בדוח: הפרויקט, שנועד לייצר מבנה שיספק את כל הצרכים של המנהיגים הישראלים, יצא לדרך לראשונה ב-1995, כשהליכי התכנון בפועל החלו בשנת 2000. כמעט עשור לאחר מכן, כשנתניהו נכנס ללשכת ראש הממשלה ב-2009, הוא החליט להקפיא את הפרויקט, מאחר שזוהה מאוד עם קודמיו בתפקיד, וכדי לחסוך כסף אחרי המשבר הכלכלי העולמי.

חמש שנים לאחר מכן, הממשלה והקבינט החליטו לחדש את הפרויקט ואישרו את תחילתו מחדש, עד שלפני כשנתיים הפרויקט הוקפא שוב. כעת, כך עולה מדוח המבקר, בכלל נשקלת הקמתו במקום חלופי, אך יש מחלוקת בממשלה על הצורך בכך. בינתיים, לאור העיכוב וכדי לעמוד בדרישות האבטחה של שב"כ, הוחלט למגן מחדש את המשרד והמעון הנוכחיים, אבל התכניות האלה עדיין לא תוקצבו ואושרו סופית.

הדוח בוחן את ההתנהלות הממשלתית סביב "פרויקט אלמוג" בחמש השנים האחרונות. כך לדוגמה, מתברר מהדוח ששב"כ גיבש את עמדתו המקצועית על הפרויקט ב-2016 על בסיס מידע תכנוני שהיה נכון לשנת 2007. בינתיים, באזור שיועד להקמת המבנה, בצומת מול בית המשפט העליון בירושלים, חלו שינויים תכנוניים גדולים כמו תכנית הכניסה לעיר, שכוללת הקמת מתחמי עסקים ובניינים רבי קומות, וכן תוואי הרכבת הקלה שעובר בסמוך לפרויקט.

רק בסוף 2018, לפי המבקר, שב"כ גילה את השינויים והודיע שהוא מתנגד להקמת הפרויקט במקומו המתוכנן בגלל סיכונים ביטחוניים שהתגלו בסביבתו. מאז, הפרויקט מוקפא. במקביל, כך לפי הדוח, שב"כ לא העביר לגורמים הרלוונטיים בממשלה דרישות מיגון עדכניות, ורק אחרי שנה וחצי של עבודת מטה העביר דרישות חדשות שדרשו עוד שמונה חודשי עבודה.

גם התיאום מול האדריכלים של הפרויקט לקה בחסר לפי המבקר. אנשי המל"ל והחשב הכללי במשרד האוצר לא וידאו שנמסר להם כל המידע שדרוש להם, מה שגרם לעיכובים ביצירת ההתקשרויות ולשיבושים בלוחות הזמנים. נושא נוסף שעולה בדוח הוא ועדת חסמים, שאמורה היתה לסייע בקידום מהיר של הפרויקט - שלעולם לא הוקמה, למרות הקביעה במסגרת החלטת הממשלה על הקמת המבנה ב-2014.

אז כמה זה עלה לנו? המסכת המתמשכת של העיכובים והשינויים הובילו לבזבוז והוצאה של עשרות מיליוני שקלים - כך לפי הנתונים שמובאים בדוח. עלות הליכי התכנון ומשאבי העבודה שהושקעו בפרויקט במיקומו הנוכחי בעשור האחרון מוערכת בכ-6.5 מיליון שקלים, ועלות תכניות המיגון הזמניים שיידרשו כעת למבנה משרד והמעון הקיים מוערכים בכ-75 מיליון שקלים. "עלויות ממשיות ופוטנציאליות אלה היו נחסכות לולא התגלו השינויים בתכניות הבינוי באיחור של כשלוש שנים", קובע המבקר.

רוב הנתונים בדוח אמנם נותרו חסויים מטעמים של ביטחון המדינה, אבל המבקר מציין שהעלות המוערכת המקורית של הפרויקט ב-2009, שעמדה על 650 מיליון שקלים, הכפילה את עצמה בעשור האחרון. כך שהעלות המוערכת הנוכחית של הפרויקט קפצה ל-1.2 מיליארד שקלים, בין היתר לאור דרישות המיגון.

המבקר ממליץ, בעיקר למ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ, להפיק לקחים ו"לוודא שניהול הפרויקט יבוצע באופן מתואם ושיטתי, תוך הגדרה ברורה של תפקידי הגורמים השונים בפרויקט". רק שמהדוח עולה שכל הגורמים המעורבים, במשרד ראש הממשלה, באוצר ובשב"כ, עדיין מגלגלים ביניהם את האחריות על הנושא, ושיש עדיין חילוקי דעות "וגישות שונות" על הפרויקט, ניהולו ומהותו, בין המשרדים ובתוכם.

כך, בעוד במשרד ראש הממשלה עמלים על מציאת מיקום חלופי להקמת המשרד והמעון לאור התנגדות שב"כ, החשב הכללי באוצר מתנגד לשינוי מקום הפרויקט, וסבור שאפשר להשאיר אותו במקומו ולמצוא דרך להסדרת הסיכונים הסביבתיים והביטחוניים.

המבקר ממליץ לבחון בהקדם את החלופות למיקום הפרויקט, להביא אותן להחלטת ממשלה, ולמנות גורם אחד שיופקד על מימוש ההחלטה. הוא גם קורא למשרד רה"מ ושב"כ לוודא שפתרונות המיגון הזמניים למבנים הקיימים ייושמו גם כן בהקדם האפשרי.

ולגבי "פרויקט אלמוג"? המסקנה העיקרית מונחת לפתחה של הממשלה. "לנוכח מכלול הנסיבות שליוו את הפרויקט בשנים האחרונות, נמצאים מקבלי ההחלטות על פרשת דרכים בכל הנוגע להחלטות לגבי עצם הקמתו של הפרויקט, מקומו וניהולו", נכתב בדוח. עוד נכתב כי "הדוח מדגיש את הצורך בקבלת החלטות יסודיות שיניחו בסיס יציב להמשך פעילות סדורה ויעילה בעניינו של הפרויקט בתקופה הקרובה".

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה כי "משרד ראש הממשלה רואה חשיבות רבה בקידום הפרויקט שיהווה מעטפת תפעולית ואבטחתית מקיפה לפעילות הנדרשת. בעקבות חוות הדעת הביטחונית אודות מיקום הפרויקט והאיומים הנשקפים בעקבותיו, שהובאו לצוות המקצועי במשרד רק בשלבים מאוחרים בעבודת המטה, הוחלט באופן מיידי על השהיית הפרויקט במיקום שנקבע - החלטה שחסכה מיליונים רבים".

"ביוזמת הנהלת המשרד, עוד טרם דו"ח המבקר, ובתיאום מלא עם שירות הביטחון הכללי, החלה ומושלמת בימים אלה בדיקה של חלופה פונקציונלית ויעילה לפרויקט, תוך מתן דגש על צמצום עלויות, התייעלות מקסימלית והשפעה מעטה ככל הניתן של המבנה על הגרים בסביבתו", נמסר בתגובה. "בשל העיכוב ביישום הפרויקט, הנחו גורמי הביטחון לבצע עבודות מיגון זמניות של המבנים הקיימים אשר טרם יצאו אל הפועל".

שירות הביטחון הכללי פעל באופן מקצועי לאפיון דרישות הביטחון כנגד שלל האיומים המצויים במסגרת יעודו ואחריותו בפרוייקט הקמת מעון ומשרד ראש הממשלה, וגיבש עמדתו למתן מענה לאיומים אלו.

הטענה המועלית בדוח בדבר עיכובים במימוש הפרויקט בשל התמשכות טיפולי השב"כ, הינה משוללת כל יסוד. כלל הפעולות המקצועיות, הענייניות והמהירות שביצע שב"כ במסגרת אחריותו, פורטו במענה שהועבר למשרד מבקר המדינה ולצערנו לא באו לידי ביטוי בחלקים שפורסמו לציבור. דוח מבקר המדינה מצא כי המידע התכנוני הרלוונטי הנוגע לתכנית הפיתוח של האיזור בו צפוי להיות מוקם מעון ומשרד ראש הממשלה לא הובא על ידי המנהלת שהיתה מופקדת על כך, באופן סדור, עקבי ומלא לידיעת שב"כ.

נדגיש כי מדובר בפרוייקט המנוהל בידי מנהלת מקצועית בראשות המל"ל. שב"כ לא נדרש ואין זה באחריותו לבצע בחינה של הבינוי העתידי בסביבה המקיפה של הפרויקט. ידע זה מצוי כולו במנהלת הפרויקט, ואחריות שב"כ היא להצביע על המענים הביטחוניים והאבטחתיים בלבד אל מול האיומים המוגדרים לפרויקט.