אם ג'ו ביידן ינצח בבחירות בנובמבר, ארצות הברית צפויה לראות שינוי חד במדיניות החוץ שלה תחת נשיאות דמוקרטית. סגן הנשיא לשעבר מתכנן להפוך, לבטל או לצמצם משמעותית רבים מהמהלכים המשמעותיים והנועזים ביותר של הנשיא הנוכחי דונלד טראמפ.
מהמזרח התיכון ועד אסיה, אמריקה הלטינית, אפריקה ובמיוחד אירופה, וביחס לנושאים כמו מסחר, טרור, בקרת נשר והגירה, המועמד הדמוקרטי ויועציו מבטיחים צונאמי של שינויים בהתנהלותה של ארצות הברית בזירה הבינלאומית.
פרט לכמה יוצאי דופן, אזרחי ארצות הברית יכולים לצפות מביידן לשקם את היחסים עם בעלות בריתה המסורתיות של ארצות הברית. בעוד שטראמפ, שיצא נגד הנורמות המקובלות והשתמש באיומים ועלבונות כדי לקדם האג'נדה שלו, ביידן, סנאטור לשעבר, צפוי לשאוף ליותר שיתוף פעולה.
מבחינה היסטורית, מדיניות החוץ של ארצות הברית לא השתנתה באופן דרסטי בחילופי ממשלים דמוקרטיים ורפובליקניים. בעלי הברית והאויבים נותרו זהים, וצוות דיפלומטי א-פוליטי קידם את האינטרסים האמריקניים. זה השתנה עם טראמפ.
במסגרת מדיניות "אמריקה תחילה", הוא התייחס בחשד הן לבעלות הברית של ארצות הברית והן לממסד הדיפלומטי, תוך שהוא מפגין חמימות כלפי מנהיגי מדינות עוינות כמו מנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
למרות זאת, טראמפ התקשה לבצע שינויים מהירים. אנשי אקדמיה משווים לעתים את מדיניות החוץ האמריקנית לנושאת מטוסים: קל להורות לה לשנות כיוון, אך השינוי בפועל הוא קשה יותר וגוזל זמן רב.
טראמפ ראה זאת כשלא הצליח לפרוש מהסכם הגרעין עם איראן במשך יותר משנה. נסיגותיו המתוקשרות מהסכם האקלים ומארגון הבריאות העולמי לא ייכנסו לתוקף רשמי עד לאחר הבחירות ב-3 בנובמבר, אם בכלל. החלטתו לפרוס מחדש אלפי חיילים מגרמניה עשויה להימשך שנים.
ייתכן כי הבעיות שחווה טראמפ בתחילת כהונתו שיקפו חוסר ניסיון בניהול הממשל הן שלו והן של יועציו הבכירים. זה יצר עקומת למידה תלולה, שהסתבכה בשל חוסר האמון הרב שלהם במוסדות הביטחון הלאומיים.
ביידן, עם הניסיון שלו בסנאט ובבית הלבן, עשוי להיות בעמדה טובה יותר בהובלת שינויים מהירים. הוא אמר בשבוע שעבר לכתבים בדלוואר כי הוא יודע "איך לעשות דברים בזירה הבינלאומית". לדבריו, "אני מבין את סוגיות הביטחון הלאומי והמודיעין. זה מה שעשיתי כל חיי. לטראמפ אין שום מושג בנושא. כלום".
כמו כן, הקמפיין של ביידן גיבש צוות מנוסה של יועצים למדיניות חוץ: ג'ייק סאליבן, שהיה יועץ של הנשיא לשעבר ברק אובמה ובכיר במחלקת המדינה; ניקולס ברנס מילא עמדות בכירות בתחום מדינות החוץ תחת הנשיאים ג'ורג' וו. בוש וביל קלינטון; טוני בלינקן היה סגן שר החוץ וסגן היועץ לביטחון לאומי של אובמה; סוזן רייס, היועצת לביטחון לאומי ושגרירה באו"ם תחת אובמה, היא מועמדת לסגנית הנשיא. אם היא לא תיבחר, היא עשויה לשמש יועצת בכירה לביידן אם יזכה בנשיאות.
בקמפיין טראמפ מתארים את הניסיון של ביידן במדיניות החוץ כחולשה."העבר הפייסני והפרו-גלובליזציה של ג'ו ביידן יפגע במדיניות החוץ ובביטחון הלאומי של ארצות הברית, ואחרי עשרות שנים של סטטוס-קוו, הנשיא טראמפ הבהיר שארצות הברית לא תנוצל עוד על ידי שאר העולם", אמר סגן דובר הקמפיין, קן פרנסו.
יחזור להסכמים בינלאומיים
במשך עשרות שנים, השינוי הראשון, ולעתים היחיד, שהורו ביום הראשון הנשיאים החדשים בתחום מדיניות החוץ היה קשור להפלות. טראמפ לא היה יוצא דופן במקרה זה.
כמו שעון, הרפובליקנים מפעילים את מדיניות "מקסיקו סיטי", האוסרת להשתמש בכספי הסיוע הזר עבור שירותים הקשורים להפלות. ביידן הבטיח לנהוג כמו נשיאים דמוקרטים אחרים ולבטל זאת ביומו הראשון בתפקיד.
עם זאת, ביידן התחייב לבטל צעדים אחרים של טראמפ ביומו הראשון בתפקיד. בין היתר, זה כולל את ביטול צו ההגירה של טראמפ, החזרת המימון לארגון הבריאות העולמי והצטרפות מחודשת אליו ועצירת המאמצים לפרישה מהסכם האקלים.
בנוסף לכך, הוא הבטיח לשוחח עם ראשי חברות נאט"ו ולהכריז על מדיניות חוץ חדשה שלפיה "אנו חוזרים", ולכנס פסגה עם מנהיגים בכירים מהעולם בשנה הראשונה לכהונתו.
תחום עדין יותר הוא סין, שאותה הציב טראמפ בראש סדר היום של מדיניות החוץ שלו ומתאר את יחסו של ביידן אליה כחלשה. לאחר שהתגאה עד לא מכבר בקשרים חמים עם שליט סין שי ג'ינפינג, טראמפ תוקף כיום ללא הפסקה את סין תוך שהוא מאשים אותה בהשתוללות נגיף הקורונה בארצות הברית, המאיימת על סיכויי הבחירה שלו.
ביידן נזהר מלמתוח ביקורת ישירה על המדיניות של טראמפ נגד סין, אך הקמפיין שלו תוהה אם טראמפ לא יפגע בקו הנוקשה של ממשלו דרך העברת מסרים רכים יותר באופן אישי.
"לממשל יש היסטוריה של דיבורים בקול רם מאוד, אך ללא תוצאות", אמר ג'ף פרסקוט, יועץ למדיניות חוץ בקמפיין.
ביידן גם הצהיר שישיב באופן מידי את התדרוכים היומיים בבית הלבן, מחלקת המדינה והפנטגון. אלו היו בעבר הזדמנויות שנחשבו כהכרחיות להסברת המדיניות האמריקנית, אך טראמפ למעשה נטש נוהג זה.
ביידן ומקורביו פירטו את התחומים שבהם הוא מתכוון לפעול במהירות.
במזרח התיכון, הוא מתכנן לחדש את הסיוע לרשות הפלסטינית, שאותה הקפיא ממשל טראמפ, וכן לסוכנויות התומכות בפליטים פלסטינים. ביידן לא אמר שהוא יבטל את ההכרה של טראמפ בירושלים כבירת ישראל או יחזיר את השגרירות לתל אביב.
ביחס לאיראן, ביידן אמר כי הוא מוכן לשוב להסכם הגרעין - אך רק אם איראן תחזור לקיים את התחייבויותיה, שאותן נטשה בהדרגה.
באו"ם, ממשלו צפוי להצטרף מחדש לאונסק"ו ונציבות זכויות האדם של האו"ם.
מול אירופה, ממשל ביידן מתכנן להשמיע טון מפויס יותר מזה של טראמפ, שנטה לתקוף ולעלוב בבעלות הברית האירופיות. ביידן צפוי לנסות ולחמם מחדש את היחסים עם שותפותיו בנאט"ו.
באפריקה, הוא ינסה לחזק את מעמדה של ארצות הברית ביבשת, שהפכה לזירת קרב חדשה מול סין.
באסיה, הוא יתמוך בחזרה לעמדה המסורתית של ארצות הברית התומכת בנוכחותם של חיילים אמריקנים ביפן ובקוריאה הדרומית. ביידן תקף את טראמפ בשל יחסו החם עם קים ג'ונג און.
באמריקה הלטינית, ביידן מתכנן לבטל את ההסכמים שבמסגרתם נשלחים מהגרים ומבקשי מקלט למקסיקו ולמדינות אחרות, בזמן שהם ממתינים להחלטות בתי המשפט בארצות הברית. כמו כן, הוא מבטיח לעצור את המשך הקמת החומה בגבול ולשוב למדיניות ההפשרה של אובמה מול קובה.
(עדכון ראשון: 15:04)