ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה היום (רביעי) את משרד האוצר לאתר מקורות תקציביים לצורך הוספת 3.3 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון, יחד עם גופי הביטחון, המל"ל ומשרד ראש הממשלה. זאת, חרף התנגדות משרד האוצר, וברקע המשבר הכלכלי. התוספת התקציבית מיועדת לצורך מימון הפעילות השוטפת של צה"ל, המכשול ברצועת עזה ותחומים קריטיים נוספים שאינם סובלים דיחוי.
ההחלטה התקבלה בתום דיון משותף בנושא תקציב הביטחון שקיים נתניהו יחד עם שר הביטחון בני גנץ, שר האוצר ישראל כץ, הרמטכ"ל, ראש המל"ל, מנכ"לי המשרדים וגורמים נוספים. נתניהו נימק את ההחלטה בחשיבות לאפשר למערכת הביטחון "לשמר את היציבות אל מול האתגרים הביטחוניים שסביבנו". עם זאת, גורמים מקצועיים אמרו היום כי לא ברור מאיפה יגיעו מקורות התקציב, וככל הנראה הם ייאלצו להעביר אותם על חשבון הגדלת הגירעון של המדינה.
ההחלטה מהווה ניצחון במאבק של הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, על משרד האוצר שהתנגד להגדלת תקציב הביטחון. כוכבי הבהיר בשיחות סגורות עם נתניהו וגנץ, כי בהתאם למתווה יעלון-כחלון לפיו נערכה התכנית הרב-שנתית של צה"ל "גדעון" בשנת 2015, בתקופת כהונתו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, צה"ל צריך לקבל תוספת תקציבית של שלושה מיליארדי שקלים במהלך השנה הנוכחית.
אולם, גורמים במשרד האוצר התנגדו נחרצות לבקשה עוד בטרם נכנס השר כץ לתפקידו. בכירים באוצר אף הציגו לבכירים במשרד הביטחון כמה דרכי התייעלות פניומיות כדי לקבל את התוספת הגדולה. גורמים אחרים מתחו ביקורת על עצם הבקשה בזמן המשבר הכלכלי הקשה בישראל ואי הוודאות במשק בצל התפשטות מגיפת הקורונה. אולם, בצה"ל המשיכו להתעקש ואיימו כי אם לא יקבלו את התוספת ייאלצו לצמצם אימונים קריטיים באופן שיפגע בכשירות הצבא ויעצרו פרויקטים גדולים ומסווגים. אולם, בשבועות האחרונים חלה תפנית בנושא, שהתגבשה בדיונים שנערכו בין נתניהו וגנץ על בסיס נתונים שהתקבלו.
בכך לא נגמר הקרב שמנהל כוכבי עם משרד האוצר. בצה"ל מתעקשים לקבל תקציב רב שנתי או לפחות דו שנתי, ולא רבעוני, כדי להתניע פרויקטים גדולים ולהמשיך לשמור על עליונות צה"ל באוויר, במודיעין וביבשה. כמו כן, בצה"ל שואפים להחזיר אורך השירות הסדיר בצה"ל ל-32 חודשים, ולא 30, כפי שהחל במחזור יולי-אוגוסט 2020, בניגוד לעמדת הצבא.