(בווידאו: פסגת האיחוד האירופי: קשיים בהחלטה על חלוקת 750 מיליארד אירו, אתמול)
בשעה 5:15, אחרי 90 שעות של שיחות מורטות עצבים בבריסל, יצא עשן לבן. "הסכם", צייץ בקצרה נשיא מועצת אירופה שארל מישל, והרגיע את מי שכבר ראה כיצד 27 מנהיגי הגוש המפולג שבים לבירותיהם ללא תכנית שיקום מנזקי מגיפת הקורונה ומטילים צל כבד על עתיד האיחוד.
במסגרת התכנית, יוקצו 750 מיליארד אירו של מענקים והלוואת לצורך התמודדות עם הנזק הכלכלי של המגיפה. במוקד, 390 מיליארד מהסכום יינתן כמענקים למדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר. חבילת הסיוע ליבשת גובשה במקביל לתקציב השבע-שנתי של האיחוד, שיהיה כ-1.1 טריליון אירו.
עוד בוואלה!
הפסגה, שהייתה קצרה רק ב-20 דקות מזו הארוכה ביותר אי-פעם של האיחוד, שהתקיימה בניס שנת 2000, הייתה מתוחה לפרקים מאז תחילת התכנסותה ביום שישי. המדינות החברות היו חלוקות בין אלו שנפגעו בצורה הקשה ביותר מנגיף הקורונה, לבין אלו שמודאגות יותר מעלות הכלכלית של תכנית השיקום.
המדינות שנפגעו הכי קשה מקורונה באירופה
הציוץ הנרגש של שארל מישל
ארבע "המדינות החסכניות" כפי שהן מכנות את עצמן - שבדיה, דנמרק, אוסטריה והולנד - יחד עם פינלנד, התנגדו לכך שכחצי טריליון אירו יוצעו כמענקים למדינות שנפגעו באופן הקשה ביותר מהווירוס, כמו איטליה וספרד. הגוש הונהג על ידי ראש ממשלת הולנד מארק רוטה, הציב בתחילה רף עליון של 375 מיליארד אירו, בנוסף לקביעת תנאים שיאפשרו חסימת בקשות להלוואה. ספרד ואיטליה, לעומתן, התעקשו שהסכום לא יהיו נמוך מ-400 מיליארד אירו.
בשלב מסוים בשיחות, נשיא צרפת עמנואל מקרון זעם עד כדי כך שהלם על השולחן ואמר לאותן "ארבע חסכניות" שהוא סבור שהן מסכנות את הפרויקט האירופי.
הסכום הסופי של המענקים, 390 מיליארד אירו, הוצע כפשרה ולאותן מדינות "חסכניות" הובטח שהן יזכו להחזרים כספיים דרך תקציב האיחוד האירופי. עתה ימשיכו השיחות על ההיבטים הטכניים של ההסכם, שעוד זקוק לאישור הפרלמנט האירופי.
"יכולים לספוג כמה אגרופים"
הבוקר כבר נשמעו קולות אופטימיים מכיוונם של המנהיגים.
"כולנו מקצוענים, אנחנו יכולים לספוג כמה אגרופים", אמר רוטה, שזכה לגידופים מצדו של ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן במהלך הפסגה. "אני שמח עם ההסכם, אין לי שום אכזבות ממנו".
אחת הסוגיות הנוספות שהקשו על השיחות הייתה שחיקת הדמוקרטיה והרצון של חלק מהחברות לקשור זאת לפיצויים. בראשן נמצאות הונגריה ופולין על ממשלותיהן הלאומניות, ואלו איימו להטיל וטו על התכנית אם אכן יוכנסו בה סעיפים כאלו. הנציבות האירופית תהיה אחראית על חלוקת התקציבים, ורק אם יושג רוב בקרב 27 המדינות החברות, ניתן יהיה למנוע את העברת הכספים.
מאז תחילת המגיפה באירופה, נשמעו קולות רבים בקרב המדינות החברות על כך שלבריסל לא הייתה תגובה מאוחדת וכי כולן נותרו לדאוג לעצמן לבדן. התכנית הזו אמורה להיות פיצוי על כך.
אחרי שמקרון אמר כי זהו "יום היסטורי לאירופה", שר החוץ שלו ברונו לה מר הכריז כי תכנית החילוץ מסמלת את "לידתה של אירופה חדשה". לדבריו, ההסכם יוביל לסולידריות רבה יותר בקרב מדינות הגוש, מדיניות ידידותית יותר לסביבה וכך יחסים חזקים ביותר בין גרמניה לצרפת, שתי המדינות החזקות ביותר באיחוד.
עם זאת, חרף האופטימיות המחלוקות בין המחנות השונים בתוך הגוש לא הולכים לשום מקום. קנצלר אוסטריה, סבסטיאן קורץ, אמר כי כוח המיקוח של "החסכניות" כאן כדי להישאר. צאתה של בריטניה מהגוש שינה את מאזן הכוחות באיחוד, ואותו גוש של מדינות הצפון רוצה להוות משקל נגד לברית המסורתית של צרפת ושל גרמניה.