בעומדו מול ועדת חקירה, נתניהו יסביר מדוע גנז את המשרד לטיפול בקורונה

"נחשול בריא" הוא שם הצופן למבצע חיסון אזרחי המדינה, כאשר יימצא המזור לקורונה. פיקוד העורף של צה"ל תרגל אותו, בשנים קודמות, מול מגיפה כלשהי. בתי ספר יופקעו לתחנות אחיות, ממש כקלפיות בחירות, ובתוך ימים מעטים תחוסן האוכלוסייה כולה, אם ישראל תשיג את מלוא הנתח הנחוץ מהביקוש העולמי, כי אחרת יידרש תעדוף קשוח בין מגזרים.

פיקוד העורף הוא הארגון המותאם ביותר למצבים כאלה, משום שקיומו נגזר ממצבי חירום, הוא רגיל לפעול מול הרשויות המקומיות ומתכונת ההיערכות שלו מתכתבת עם תהליך קבלת ההחלטות בצבא - ניתוח חלופות לפי תרחישים, לרוב שלושה, סביר וחמור וחמור/סביר. עכשיו, למשל, לקראת סגר אפשרי על יישובים, הפיקוד אגר והכין להובלה 30 אלף ערכות מזון לבית-אב לשבועיים; מנות קרב לבני ברק פלוס.

לאלוף החדש בפיקוד העורף, אורי גורדין, נקרתה הזדמנות לחפיפה עם קודמו, תמיר ידעי, בין שתי ההתפרצויות של המגיפה (קציניו סבורים שאין אלה שני גלים, אלא רק תנודות בגל הראשון). גורדין, לשעבר מפקד סיירת מטכ"ל, למד את החומר ביסודיות המאפיינת יחידות המתמקדות במבצעים מיוחדים. אבל חוזקו של ארגון ביצועי אינו נמדד רק במעמד ראשו, שבעורף תמיד יהיה חיצוני, אלוף בתפקיד ראשון ולרוב לקראת פיקוד מרחבי.

פקע"ר יצא לדרכו לפני כשלושה עשורים כבן חורג בקהילה הצבאית, הג"א - שקציניו נשאו דרגות שונות ("גונן") מאלה של צה"ל - משודרג. עם השנים, התמקצעו קציני המטה שלו ומפקדי המחוזות, לרוב אלופי-משנה שהשלימו עם חסימת מסלול הקידום שלהם לפיקוד על חטיבות סדירות והלאה, לתא"ל, אך בחרו משיקוליהם להישאר בקבע.

זאת תופעה הפוכה למשטרה. שם, קצינים מטפסים לפיקוד על פלוגות, יחידות ומרחבים במשמר הגבול, שבראש המדרג בו ניצב יחיד, ועוברים מהירוקים לכחולים כדי להגיע לעמדות זינוק לניצבים ואף למפכ"ל (אסף חפץ, משה קראדי). בצה"ל, קצין צנחנים כמו איציק בר - מג"ד (מינוי של אביב כוכבי) וסמח"ט (של הרצי הלוי) בחטיבה 35, מפקד חטיבת שומרון וסגן מפקד אוגדה משוריינת - עושה את חשבונו הקר, נע לרוחב לפקע"ר ורוכש מומחיות כקצין אג"ם, מפקד מחוז צפון ולבסוף ראש מטה הפיקוד, תת-אלוף.

במערכת הקורונה, או בלשון הצבא "קרן אור - חיים בנוכחות (הנגיף)", פקע"ר הוא קבלן ביצוע, המוגדר כמפקדה משימתית. אם יידרשו בתי חולים נוספים, או פלוגות חיל רפואה לתגבור כל אחד מ-27 המתקנים האזרחיים הקיימים, תופעל תרגולת הסדיר והמילואים. התחלואה הנוכחית, שנתוניה מעודכנים בפיקוד העורף יותר מאשר בכל משרד אזרחי, רחוקה מלהצדיק מאמץ כזה, כי אינה מתורגמת לתמותה רבתי או להכבדה קשה מנשוא על יכולת ההנשמה.

הקושי נעוץ בחיזוי נתיבו החמקמק של הנגיף. פיתול פתאומי עלול להפוך מצב נסבל לאסון המוני. השאלה היא לפיכך של עומק ועתודות למקרה של החרפה - המעבר מהתרחיש החמור/סביר לחמור מאוד. לא מעבר הכרחי, רק אפשרי, והתייחסות אליו כגזירת גורל היא אחת הסיבות העיקריות לכישלונה של ממשלת נתניהו בטיפול במשבר.

בקיץ 1956 חתר ראש הממשלה ושר הביטחון בן גוריון למלחמה שתפיל את שליט מצרים, נאצר, אך הודאג מהמחיר בעורף. "הסכנה מן המלחמה ההולכת וקרבה, הסכנה החמורה, היא בתל אביב", אמר לממשלה, ברומזו למטרת המלחמה ולזיכרונותיו מלונדון המופצצת במלחמת העולם השנייה. "אם תל אביב תוכל לשאת את ההפצצות, אחד הדברים החשובים הוא לארגן גושים גדולים של מתנדבים להשגיח על תבערות, להציל אנשים ממפולת, גם לחזק את המורל. בתל אביב מרוכז כשליש מהיישוב, מתל אביב יוצא כל הנוער, כמעט שליש מחיל המילואים יבוא מתל אביב, בהלה בתל אביב תפיל בהלה בצבא. אם העניין יהיה רק צבאי, אין חשש, יהיו אבידות, אבל נחסל את המנוול נאצר. הבעיה היא המורל של תל אביב".

הפתרון של בן גוריון להתלבטות - ועד להשגתו סירב להתיר למשה דיין ולשמעון פרס לכרות את הקנוניה עם צרפת ובריטניה - היה לקדם את המהלך המלחמתי, לא לוותר עליו בגלל חזיונות תבערה ותבהלה בתל אביב, אך להתנות אותו בביטוח: כוח אווירי וימי צרפתי שיעניק לעורף הישראלי מסך מגן מפני הפצצות והרעשות של חילות האוויר והים של מצרים (ובשטח, ריסון פיקוד הדרום מפני גירוי המצרים להתקפה והמתנה עד להתערבות בריטית וצרפתית).

בנימין נתניהו, לעומתו, הוא איש האפוקליפסה המשתקת, ללא איזון. מיליון חולים, רבבת מתים, תלך הכלכלה לעזאזל, וכשהמטוטלת נוטה נגדו - רכש נואש של מחאות בהמחאות.

הכול התהפך עליו. רק לפני ארבעה חודשים רכב על דבשת הקורונה לממשלה עם בני גנץ, עכשיו הנגיף לועג לו. באותה עת האמין שהצליח למזער את נפתלי בנט ולהציגו כמגוחך בתפקיד שר הביטחון, עכשיו בנט ממנף את הרעיון ההגיוני מכל, הפתרון בביטחון, לטפס על גבו השפוף של נתניהו.

מערכת הביטחון אינה רק פיקוד העורף ואף לא מכונת הלוגיסטיקה של זרוע היבשה והקניינים והתובלה של מנהל ההרכשה והייצור. המתאם העליון, בדרג המשרד, הוא עוזר השר להתגוננות וראש אגף האמצעים המיוחדים, תת-אלוף במילואים משה אדרי, שמומחיות המערך שלו בהיערכות לטיפול בתוצאות מהלומות ביולוגיות ואחרות. שני קודמיו של אדרי, שאול חורב מחיל הים וזאב שניר מחיל האוויר, עברו מראשות אמ"ם לניהול הוועדה לאנרגיה אטומית. אדרי, קצין גולני שנפצע קשה בידו אך התעקש לחזור לפיקוד קרבי, עבר בהמשך לחיל האוויר ופיקד על כוחות האוויר המיוחדים (כעת "כנף 7") ועל כנף אחרת.

לפקע"ר ולעוזר השר חסר רק שר. כך, במיוחד, אם הרמטכ"ל, מפקדו של אלוף פיקוד העורף ומי שיחליט אם יאיר גולן ויואל סטריק יקודמו משם לפיקוד הצפון ואם יאיר נווה ותמיר ידעי יעברו למרכז, מסתפק במאמץ העיקרי שלו בחזית. פקע"ר ימשיך לקבל את הנחיותיו מאגף המבצעים במטכ"ל, אבל רק כתרגום ההנחיות האזרחיות לשפת הצבא.

בעומדו בפני ועדת החקירה, יידרש נתניהו להסביר מדוע גנז לפני שש שנים - שבוע לפני מבצע צוק איתן - את המשרד שהקים (או שהניח לאהוד ברק להקים) לפני תשע שנים, בדיוק למצבים ממשפחת קרן אור/נחשול בריא: המשרד להגנת העורף. בתוך אותן שלוש שנים וחצי בלבד חלפו בו שלושה שרים - מתן וילנאי, אבי דיכטר וגלעד ארדן - שתמרנו בין שר הביטחון לבין אלוף פקע"ר. ארדן, המותש בבניין משרד הביטחון ממריבות עם בוגי יעלון בקומה שמתחתיו במגדל אך פוליטית בקומה שמעליו, עקר משם לחדרים נידחים מחוץ לקריה, בין מסעדות ללשכת הבריאות המחוזית. המתחים הבין-אישיים והפנים-מפלגתיים הרגו את הרעיון הנכון, וגם עכשיו, כשבממשלתו הסובלת מהשמנת-יתר יש שרי מים וחיזוק קהילתי, אין לנתניהו משרד להגנת העורף, שהמנכ"ל שלו - אלוף במילואים או ניצב בדימוס - יהיה אחד המועמדים הטבעיים לניצוח על מערכת הקורונה.

אולי זה למזלו של אותו מנכ"ל דמיוני במשרד בדיוני, כי במהרה היו נתניהו ומשפחתו משתלחים בו כ"פקיד" מגונה הממרה את פי הדרג המדיני ירום הודו. נתניהו מקווה שנשכחו לו שש שנותיו כפקיד בוושינגטון ובניו יורק, ציר ושגריר, כאשר פעל לסיכול מדיניות הממשלה, אם הסתייג ממנה (למשל, עסקת ג'יבריל לשחרור אסירים פלסטינים תמורת שבויי צה"ל). כשנתניהו פקיד, הבוז לפוליטיקאים, ולהיפך. מה שאינו מפריע לנתניהו להחזיר פקיד שהתפטר, משה בר סימן טוב, כדי לכרסם בסמכותו של יורשו; כאילו הובא אי-אז ב-2009 אהוד אולמרט להפריע לנתניהו.

אחת לרבע מאה, לערך, פוקד את ישראל רעש גדול: מלחמת יום הכיפורים, רצח יצחק רבין, מגיפת מיתון הקורונה. אלה זעזועים המשתקפים גם בהרכב השלטון. רבין במקום גולדה, פרס מפסיד לנתניהו, ועכשיו אין לנתניהו סיכוי להיחלץ מתנועת המלקחיים של חדלון ממשלתו, זעם עממי וההליך הפלילי נגדו.

לתבוסה המוסרית שבהקמת ממשלת נתניהו היו ארבעה שותפים: גנץ, אביחי מנדלבליט, אסתר חיות וראובן ריבלין. כולם נרתעו, איש ואישה משיקוליו, מפני המהלך המתחייב לסיכול הרכבת ממשלה בידי נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. כל מה שהתרחש בחודשיים שמאז הקמת הממשלה רק הבליט את מוראות רפיונם.

אחד מהארבעה, הנשיא ריבלין, עדיין נמצא בעמדת תיקון - ולו רק חלקי ומאוחר - של המשגה היקר. כשגנץ איים על עצמו בבחירות רביעיות ונכנע, חשבונו התבוסתני כדרכו הניח ניצחון גדול של נתניהו והקמת ממשלת ימין-חרדים שתקפיא את משפט נתניהו. במדרון התלול בתמיכת הציבור בנתניהו, בין מאי ליולי, התרסק גם חשבון מפוקפק זה. מבחירות חדשות עשויים יריבי הליכוד לצאת מנצחים, אף שגנץ אישית - אם יעז להשתתף ולבחון את מידת התמיכה בו - לא ייבנה מהשינוי, וטוב שכך. יתכנסו ראשי המפלגות, מובילי 20-10 ח"כים כל אחד, וימשחו לעצמם ראש, לכל התקופה או למקצתה ולסירוגין במתכונת המועצה השלטת בשוויץ. הקבוצה חשובה מהיחיד; הוא יו"ר ולא אפיפיור.

אפשר גם להימנע מבחירות, אם הליכוד יתנער מנתניהו. זרמי המעמקים מורגשים. סר חינו, מכל הסיבות הידועות. ועדיין, גם המאוכזבים הממורמרים ביותר, הדיכטרים, חוששים להיות אבות המהפכה שייטרפו בפיה הרעבתני. הגנה היקפית לראשי המרד אפשרית אם יתאגד שליש סיעה תחת שם המורשת "חירות" ויתפצל ממפלגת ביבי, מהבליכוד. אז הייתה הממשלה הרעה נופלת ואחרת קמה תחתיה עוד בכנסת הנוכחית. אלא שהגיבורים הגדולים, הלוחשים כלפי נתניהו קנאה ושנאה, התמחו בהליכה שפופה ושחוחה סביב כיסאו.

ניצוץ המרד יכול לבוא רק ממי שהגיע מבפנים ושאין לו מה להפסיד: ריבלין. הוא חופשי לחלוטין בשיקול-דעתו, בתום בחירות או בהתפרק ממשלה, על מי להטיל את ההרכבה. עליו להתייעץ עם הסיעות - זכותו לשתף גם יועצים אחרים, לא בהכרח פוליטיים - ולהחליט לפי מיטב שיפוטו, מה טוב למדינה. טוב, משמע לא רק תכליתי, אלא גם מוסרי, והפעם אסור שתהיה סתירה בין השניים.

השבוע בעוד שנה תסתיים כהונת ריבלין. די בכך שיאמר שבתוך שנה זאת, אם המשבר והחוק יגלגלו את האחריות לעבר משכן הנשיא, לנוכח התוהו ובוהו ובעוד משפט תיקי האלפים מתקדם במהירות ושואב את קשב הנאשמים וזמנם, לא יטיל על נתניהו את הרכבת הממשלה הבאה. הליכוד, כמו המדינה, יועמד אז בפני הברירה החדה: הוא או אנחנו. עם בחירות או בלעדיהן, נתניהו יקבל פנאי מלא - וכאזרח, אם יתפטר מהכנסת, גם דמי כיס ממיליונרים - למשפטו.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן הבהירה הבוקר שהיא מנהיגה ביד רמה את משפט נתניהו (שני עמיתיה להרכב הסמיכו אותה בעליל להחליט בו במקום), שתקיפותה החדשה של הנשיאה חיות - בתגובתה החריפה על יוזמת הנפל להקמת ועדת החקירה נגד השופטים - מקרינה גם על המחוזי ושנתניהו לא יוכל לצפות ליראת כבוד. השילוב של גאות קורונה בחורף ושל שלוש התייצבויות שבועיות בסלח-א-דין מינואר יאפס סופית את יעילותו של נתניהו כראש ממשלה. הוא יימצא כמטחווי מכת חסד, או זריקה, ממפולת פוליטית ללא תקומה.

חיסון ה"רקלאביבין" בידיים נשיאותיות. האם, סוף סוף, להזריק? מיסטר רובי חייב להפוך לדוקטור ריבלין.