הגננת הזהירה לפני שמתה מקורונה: "משפחות הפרו בידוד ושלחו ילדים לגן"

(בווידאו: ילדי גן בראשל"צ עוברים בדיקות אחרי שסייעת נדבקה בקורונה)

שלווה זלפריינד, גננת מגן עירוני בפתח תקווה מתה היום (שישי) מנגיף הקורונה, זאת לאחר שאובחנה כחיובית לנגיף לפני כמה שבועות. זלפריינד בת ה-64, גננת מוערכת בעיר, הזהירה לאחר שנדבקה כי מקור ההדבקה הוא משפחות שהפרו הנחיות בידוד ושלחו את ילדיהן לגן.

ראש העיר רמי גרינברג ספד לה היום בפוסט שפרסם בפייסבוק. "היא הייתה גננת ותיקה, גידלה דורות של ילדים, אישה פעילה ומוערכת", סיפר. "כל הילדים אהבו אותה, הורים עשו הכל כדי שילדיהם יהיו בגן שלה. זו אבידה גדולה". לפני שבועיים, כפי ששיתף גם ראש העיר בפוסט, זלפריינד הזהירה בקבוצה של הגן כי משפחות הפרו בידוד ושלחו את ילדיהן לגן, וכי ככל הנראה נדבקה שם.

ראש העיר ציטט את המכתב, וצירף אותו לפוסט ההספד שכתב: "קיבלתי כמה טלפונים בימים האחרונים מגורמים מוסמכים שכנראה ונדבקתי בגן. ודאי ראית שכתבתי בעבר כי אני מבקשת לקחת אחריות מאחר ואני בקבוצת סיכון. והנה - אשר יגורתי... בא".

לדברי ראש העיר, "מה שקרה לה מעיד יותר מכל שצריך להיזהר מהמגפה הזאת, להישמע להוראות ולקיים אותן. לאחר שהתברר כי היא חולה, הילדים שששהו איתה בגן נכנסו לבידוד ועברו בדיקות, אך אף אחד מהם לא אובחן כחולה קורונה".

זלפריינד הוסיפה במכתב כי "ידוע בוודאות לרשויות על משפחות שהפרו בידוד או שלא מילאו אחר הנחיית העיריה שלא לשלוח ילדים שיש בביתם בן משפחה בבידוד. על אנשים כמוני, באה להגן ההנחיה. לצערי, היו שהעדיפו לשלוח את הילד בגן מתוך הרגשת ה'סמוך' הישראלי, תוך פגיעה אנושה בערך חשוב של 'ערבות הדדית' ו'לא תעמוד על דם רעך'".

במכתב, זלפריינד הדגישה כי המקרה שלה צריך לשמש תמרור אזהרה להשלכות של אי ציות להנחיות. "לי זה כבר לא משנה ממי נדבקתי ומי הפר בידוד. היו לי ניסים גלויים וזה שאני כותבת לך כרגע זה בכלל לא מובן מאליו", הוסיפה, "אבל אני פשוט מתחננת ומבקשת עבור הסבים והסבתות, השכנים והדודים המבוגרים שמקיפים אותנו ולא מגיע להם למות. גם אם יש להם מחלות רקע כאלה ואחרות, אני חלילה לא מאשימה אף אחד - שלא יובן כך מדבריי".

היא הבהירה כי "נכון, בידוד לילד קטן היא חוויה לא נעימה, אבל היא עוברת תוך מקסימום שבועיים. אפשר למצוא המון סיבות ותירוצים למה אנחנו לא חייבים לשמור בידוד - ואפשר רגע אחד להיות שותפים להצלת חיים אמיתית".

"אובדן של אדם קרוב, או הידיעה כי מישהו חלה בגללך, קשה פי כמה וכמה מבידוד של שבועיים", הוסיפה הגננת במכתבה. "ייתכן והדברים קשים לקריאה, אבל נכתבים בדם ליבי ובתפילה שאזכה בקרוב לצאת ממסע הייסורים שקבלתי".