נתניהו התנצל על תזמון הקלות המס, אך זה לא העיתוי שמשווע לחיטוי

בנימין נתניהו חושב שכל אזרחי ישראל, ולא רק אנשי כחול לבן שבגדו בבוחריהם וחברו אליו, הם פתאים המאמינים לכל דבר. לא אכפת להם ממאות אלפי השקלים שהוא רוצה מהמדינה; רק העיתוי המצער מפריע להם.

ביתו הפרטי של נתניהו בקיסריה כבר עמד במוקד שני בירורים ובשולי שלישי - דוח מבקר המדינה על מעונות ראש הממשלה, חקירת המשטרה שהבשילה לתיק המעונות ולהרשעת שרה נתניהו וסמנכ"ל משרדה עזרא סיידוף, ואגב העניין המרכזי, גם בתביעת מני נפתלי נגד המדינה בבית הדין לעבודה.

בכל ההליכים הללו נחשפה תמונה חמדנית ונצלנית של מאמצים לזלול ולסבוא ולהרבות נכסים על חשבון הצרור הנקוב של מדינת ישראל. שורשי המנהג עוד לפני רכישת הבית בקיסריה, כאשר בבעלות הזוג נתניהו הייתה (ועדיין יש) הדירה שאליה עברו כשאהוד ברק ניצח בבחירות 1999. מימון השיפוצים בדירה, ברחוב עזה 35 בירושלים, היה אחד הנושאים שהטרידו את חוקרי יאח"ה בפרשת עמדי. הם חשדו שבעלי מלאכה עובדים בדירה הפרטית ומגישים את דרישת התשלום למשרד ראש הממשלה, בדיוק כמו ממסגרי הציורים החמודים של יאיר או אבנר.

חכמי המשפט נחלקים בשאלה, למה התכוון המשורר בדברו, בחוק או בהסכמים שונים, על "ילדיו הסמוכים על שולחנו" של אדם. יש מי שסבור שהכוונה לקטינים, או לנערים עד גיוסם לצבא, או לכל היותר עד גיל 21. נציב התלונות על השופטים, לשעבר, אליעזר ריבלין, מצא שהשופטת יעל וילנר, כיום בעליון, מוכנה במקרים מסוימים להחיל את המונח על גילאי סוף שנות ה-20 לחייהם. אבל יאיר נתניהו יהיה בשנה הבאה בן 30. באורח פלא, שוכתבה השורה העוסקת בתלויים בנתניהו, הילדים הסמוכים על השולחן נעלמו והופיעו המלים הנאות "בני ביתו".

וזה אינו השינוי הערמומי ביותר. חמור ממנו ויקר שבעתיים המונח "המעון הנוסף", המופיע בבקשת נתניהו לממן לו ולגנץ את הבית שמחוץ לבלפור.

התואר "הנוסף" הוא יורשו של המעון הפרטי, הנזכר בתקנון הקיים. תיק המעונות גדוש בעדויות זוועה על חשבונות שהמדינה נדרשה לפרוע בקיסריה מרגע שנתניהו חזר לראשות הממשלה ב-2009. החשמלאי אבי פחימה הוזמן להחליף נורות בתעריף סוף שבוע וחג ונתניהו ביקש מראש השב"כ הראשון שמינה, יורם כהן, להצדיק בנימוקים ביטחוניים הגבהת חומה. אחר כך הותקנו חלונות ממוגנים (350 אלף שקל) ובוצעו שיפורים ושיפוצים לרוב, בין כדי לסכל התנקשויות בבאי הבית ובין כדי להקל על תפקודו של המנהיג, אף שח"כ רם בן ברק היה פה לרבים כשציין בדיון בוועדת הכספים כי בהיותו בכיר במוסד זומן להתייעצויות שלמענן נשכרו חדרים במלון דן קיסריה.

חוקרי תיק המעונות גבו את סיפוריהם של אנשי אבטחה ומשק שנקלעו בקיסריה למלחמת התשה, לנוכח התובענות למצוץ את לשד המדינה. לשווא הסבירו, למשל, שאיטום בריכת השחייה החולה בנזלת אינו ממין ההוצאות שראוי שהמדינה תשלם.

המחלוקת עסקה בהבדל שבין "אחזקה ותחזוקה" לבין "השבחה". אריח סדוק, שנתניהו עלול חלילה למעוד עליו ולשבור את יד ימינו של העם היהודי, מחייב החלפה שהיא אחזקה. ריצוף חדש ויקר - משביח. ח"כ מיקי לוי, שבהיותו סגנו של שר האוצר יאיר לפיד קנה בקיאות מסוימת בנבכי רשות המסים, ידע מה לומר לשליחי נתניהו: אכן יש השבחה הגלויה לעין כל והכרוכה במס, כגון תוספת מרפסת או חדרים, אבל גם מה שנעשה בבית פנימה ואינו נושא היטל יכול להשביח את הנכס ולהעלות את ערכו לכשיימחר. בקיסריה אסורות שתי ההשבחות ואסור להסוות השבחה פנימית בצמד "אחזקה ותחזוקה", כפילות מיותרת שכמותה כמרכז "המידע והידע" להדברת הקורונה.

במאמץ מגושם להסתרת התכנית הגדולה להשבחת קיסריה הורחקה הפסקה המתייחסת לאחוזת נתניהו מהפירוט המיותר המתייחס לבלפור ושאינו שנוי במחלוקת, שהרי זה מבנה מדינתי. על בלפור נאמר שימומנו בו "תחזוקה מונעת, תיקון ליקויים מלא ומקיף, תיקוני שבר מכל סוג וביחס למעון וסביבתו, התאמת המעון, ריהוט וציוד הדרושים בו". חמש פסקאות אחר כך, כשהקורא הטרוד כבר איבד את דרכו במבוך האחזקה והתחזוקה, מובלע כנ"ל קטן: דין קיסריה כדין בלפור.

יש חריג: "למעט הוצאות הדורשות שיפור ניכר". מי יקבע האם השיפור הוא ניכר? שליחי נתניהו. מימון ממלכתי של איזה שיפור ייאסר? רק זה "הדורש היטל בנייה" - כאבחנת מיקי לוי בדבר התוספות החיצוניות - ובלבד שאינו נחוץ לאחזקה ולתחזוקה. הבורר: נציגו של נתניהו.

וכל זה עוד לפני שהוכח שנתניהו זכאי לקבל שקל אחד למימון הוצאותיו בקיסריה, וממילא גם לפטור ממס על טובות ההנאה שניתנו לו בתוקף תפקידו, כי לפי עדותה של היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע פרגו, תנאי להחלת תקנון המימון על המעון הפרטי הוא השימוש בו לפחות פעם בשבוע. אם נתניהו לא שהה בקיסריה כ-50 יום בשנה, בעשור שקדם לשינוי התקנון לנוחותו ב-2018, כי אז ודאי - ואת העבר אין לשנות - שלא המדינה חייבת לו, כטענתו, אלא להיפך.

זה סיפור בן שני עשורים, מאז שאריאל שרון האלמן שנא להישאר לבדו בבלפור והעדיף לחזור לחוות השקמים; ואחר כך כשאהוד אולמרט ירש את כיסאו והתעוררה קושיה, מה באשר לחודשי הנבצרות של שרון, כשאולמרט עדיין לא היה ראש ממשלה עם כל הסמכויות והזכויות. רבים מהמעורבים בהחלטות עברו מאז גלגולים שונים.

מני מזוז ניסח את התקנון כמשנה ליועמ"ש, חזר לדון בו כיועץ, ועכשיו הוא שופט בעליון. עוזרו של מזוז בהיותו היועמ"ש, איל ינון, חיבר חוות דעת מחייבת לפני 14 שנה, עבר לכהן כיועץ המשפטי של הכנסת, ופרש לאחרונה. רק נתניהו וברנע פרגו עודם במשחק, והיא הבינה באיחור שאם לא תהיה שחקנית - ותניע חקירה בעניין עדויות שקר לטובת שרה נתניהו בתביעות האזרחיות נגדה בבית הדין לעבודה - סופה שתהיה לכדור.

חברי ועדת הכספים יכולים לזמן לעדות את ברנע פרגו ועוד לפני הופעתה לקרוא את תמליל עדותה במשטרה, שתמציתו פורסמה לאחר הרשעת שרה נתניהו. ברנע פרגו לא התנדבה להעיד. גרסתה התבקשה משום חברותה בוועדת שלושה מאנשי משרד ראש הממשלה שהועמדו במצב בלתי-נסבל, דרישות לאישור הוצאות של נתניהו; וגם מפני שניר חפץ הקליט אותה, כביטוח עצמי מפני הפללה עתידית.

התקנון של מזוז, ינון וברנע פרגו אינו מתיר לראשי ממשלה להתגורר גם ברוב סופי השבוע והחגים בבלפור ועדיין לקבל מימון למעונותיהם הפרטיים, אפילו יתברר שבביקוריהם הנדירים שם הם אכן עובדים.

מס ההכנסה מתיר לעצמאים העובדים מבתיהם לנכות הוצאות מסוימות על חדר העבודה שבדירותיהם. אך בדיוק כפי שחוק המס אינו גמיש, ומי שלא שהה בישראל 183 יום בשנה או חודש באותה שנה ו-425 יום בשלוש שנים אינו זכאי למיסוי של מי שמרכז חייו בארץ, כך גם רק ראש ממשלה ששהה במעונו הפרטי לפחות יום בשבוע, והוכיח בכך שהבית אינו מושכר או נטוש, עומד בתנאי המכרז.

מקורבי נתניהו דאז, שהיו לצדו בשנים שעליהן הוא מבקש עכשיו לחמוק מתשלום מס, זוכרים שלא פקד את קיסריה בתכיפות גדולה יותר מאשר אחת לחודש או לשלושה שבועות. אבל מדוע לסמוך על הזיכרון? משרד ראש הממשלה נשאל מהו המספר הנכון והאמנם הוא כ-20 יום בשנה בלבד. תשובה טרם הגיעה.

מאחר שבהחלטה החדשה, המיטיבה עם נתניהו ועם גנץ, נעלם המעון הפרטי והופיע תחתיו הנוסף, נמוגה גם הדרישה לשהות בו לפחות יום בשבוע. הכוונה העיקרית ברורה: מימון כולל לקיסריה, ומה אכפת לשרה נתניהו אם בראש העין ימומן בית גנץ או (בעקבות הודעתו על ויתור) לא, זה עניינו. הכוונה המשנית: להשכיח את החשד שבכל השנים האחרונות נהנתה משפחת נתניהו מההשקעות בקיסריה שלא לפי התקנון.

ויש עוד חשד, שהועבר לעיונם של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ממלא מקום מפכ"ל המשטרה ניצב מוטי כהן וראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב יגאל בן שלום: שביחסיו של נתניהו עם יו"ר הקואליציה, ח"כ מיקי זוהר, גלומה לכאורה עבירת שוחד, תיק 600,000 לכבוד אומדן ההכנסה (או ההימנעות מהוצאה, המשמעות זהה) הצפויה לנתניהו אם זוהר יצליח להצליף בחברי הכנסת לאשר את החקיקה הנחוצה למיטיבו.

זוהר, משוטט בין המושבים או עומד בתמידות ליו"ר ועדת הכספים משה גפני, ריחף מעל לוועדה בשבוע שעבר, לפני שנתניהו הצר על העיתוי בעודו דבק במהות. היו שם גם ממלא-מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומזכיר הממשלה, אך זוהר פעל בעליל כמשגיח הפוליטי הראשי.

לפני חודש וחצי, ב-14 במאי, הודיע נתניהו לחברי סיעת הליכוד מי מהם יתמנה לשר בממשלה. לזוהר הובטח כי יצורף לממשלה במרוצת כהונתה, כאשר אחד השרים ממפלגתו יתפטר ממנה (כליל, ולא לפי החוק הנורווגי, כמו המיועדת לוועדה למינוי שופטים אסנת מארק). כבר למחרת הסביר זוהר פומבית, בין השאר בריאיון רדיו, את ההקשר הכללי והפרטי של קידומו המיועד.

"ברור שחלק מהשיקולים של ראש הממשלה בטרם הוא ממנה אדם לתפקיד הם האמינות והנאמנות לו, אין ספק", אמר זוהר. "נאמנות, חד משמעית, יש לה ערך ומשמעות. אם הוא רואה שנבחר ציבור שומר נאמנות לתנועה ולראש התנועה, ברור שהוא יקבל עדיפות אצל ראש הממשלה, וכך זה צריך להיות, כך צריך לנהוג". הוא "מועמד לשר ברגע שיתפנה תקן מסוים, שר יפרוש, שר יתקדם לנשיאות, מישהו יעשה פעולה ולא יהיה שר יותר. ברגע שיש תקן נוסף, אני הבא בתור למינוי... כל מי שמכיר אותי יודע שאת היכולת הביצועיסטית שלי הוצאתי לפועל בשנים האחרונות. כשרציתי להוציא לפועל, הוצאתי... ברור שהנאמנות והאמינות שלי הייתה מאוד חשובה בעיני ראש הממשלה".

טבע העולם הוא שקידום פוליטי, כמו בתחומים אחרים, מהווה פרס על הצטיינות, באמות המידה של הממנה, או הכרה בכוחו של המתמנה. עד כאן תן-וקח רגילים ולא פליליים. ואולם, בהבטחת נתניהו למינוי זוהר לשר יש ייחוד, לעומת הרכבת הממשלה כמקשה אחת, בעסקת חבילה - המתמנים מאושרים והמקופחים מאוכזבים ואת הנעשה אין להשיב. זוהר לבדו מתמנה לשר על תנאי. המינוי מותנה בשתיים שהן אחת: יכולתו של זוהר "להוציא לפועל" ונאמנותו האישית לנתניהו. בכך מתגבשת לכאורה התמורה המוצגת לזוהר כתמריץ ופתיון לריצוי נתניהו, בתוקף היותו עובד ציבור - ח"כ וראש סיעת הליכוד והקואליציה. יש בכך, לכל הפחות, שליחת לחמו של נתניהו - גם הוא כמובן עובד ציבור - על פני המים.

לרוב נחוצה המתנה ממושכת כדי להיווכח האם המים יביאו את הלחם ליעדו, אך הפעם חלפו רק שלושה שבועות ומול התמורה המובטחת הגיעה גם המתת. שוב התראיין זוהר ברדיו ושוב קשר בין פעילותו לבין צרכיו של נתניהו. "אם דרושה חקיקה כדי שרשות המסים תפטור את נתניהו מדרישת תשלום של 600 אלף שקלים - אעשה זאת. אני צריך ראש ממשלה שלא מודאג כלכלית ומתעסק באיך לגמור את החודש". אמר ועשה. הוא הוביל את ועדת הכספים של הכנסת לאשר את בקשת נתניהו, "הנכה הכלכלי" בפיו אם חלילה תצלח מזימת מתנגדיו, לפטור אותו בדיעבד מתשלומי מס על הטבות שונות.

בעקבות המחאה הציבורית וההיסוס המאוחר של כחול לבן, מתעכב המשך ההליך, שנועד במקורו להיום, אך זוהר כבר מימש את חלקו בעסקה. הוא הוכיח יכולת ביצוע ונאמנות אישית מוחלטת לנתניהו. לא נאמנות ברתימת הרשות המחוקקת למימוש מדיניותה של הרשות המבצעת המונהגת בידי ראש הממשלה, כחובתו ואחריותו הרגילות של יו"ר הקואליציה, אלא דאגה לכיסו הפרטי של מי שבידיו מופקד גורלו הפוליטי. המבחן קרוב: ציפי חוטובלי אמורה לפנות את מושבה בממשלה בסוף הקיץ, בצאתה כשגרירה ללונדון. מיקי זוהר קרוב מאד לתפקיד המיוחל. לעתים מסע של צעד אחד מתחיל ב-600 אלף שקלים.

על פני הדברים, ובלי לכרסם בחזקת החפות, מתגבשת ביחסי זוהר-נתניהו עבירת שוחד: תיק בממשלה לח"כ שואף קידום, תמורת ממון רב - מהכיס הממלכתי - לראש הממשלה. מעין תשליל לתיק 4000, שם מואשם נתניהו בפתיחה נדיבה של הקופה הציבורית תמורת העמדת מנוף תקשורתי לרשותו.

בוודאי ייטען שיחסי נתניהו-זוהר אינם חורגים מהמקובל בחלוקת העבודה בין ראש ממשלה ויו"ר קואליציה, אבל המחוקק הקדים וקבע כי יש ושוחד הוא "בעד פעולה שעובד הציבור היה חייב לעשות במילוי תפקידו" ולא בסטייה מחובת התפקיד, וכי המשוחד - המקבל כסף או שווה כסף - יכול שיהיה "בעל השפעה ניכרת על בחירתו של שר".

מזווית אחרת, התן-וקח בעסקת נתניהו-זוהר דומה לשוחד בחירות, שברגיל מגולם בהשגת תמיכה פוליטית במועמד לראשות גוף (כגון עירייה) תמורת שכר מהקופה הציבורית, הנלווה לתפקיד כלשהו, או חוזה לביצוע עבודה בידי מקורב, וכיוצא באלה. דומה שאין תקדים לשוחד בחירות בכיוון ההפוך, הענקת תפקיד פוליטי למתמנה תמורת הטבה כספית לממנה. אבל יש תקדים לשימוש בתקדים בתיקי נתניהו. אם הוא עובר את המסננות של הפרקליטות, היועמ"ש ובית המשפט, יבורך התקדים.

הזוג נתניהו מצטייר, בגלל כל תמרוני החיסכון הפרטי והמימון הממלכתי, כרודף בצע. זה היה נכון עד שהסאה הוגדשה. עכשיו הוא רדוף בצע. זה לא העיתוי שמשווע לחיטוי.