הטכנולוגיה עוזרת ומפתחת אותנו, אבל גם גורמת לנו לאבד כישורי חיים

אני לי גיא-רון ואני רוצה שיתייחסו אלי באהבה ובכבוד. בת 25. גרה בתל אביב. יש לי שני הורים מדהימים ואחיות שלפעמים מציקות, כמו לכולם. אבל, יש עוד משהו חשוב וגדול שמאפיין אותי - אני אוטיסטית, שלא יכולה לדבר אבל יש לה מה להגיד. יותר מהכול אני רוצה שישמעו אותי, שיתייחסו אלי ושיבינו אותי. לא כי אני אוטיסטית, אלא כי אני חכמה, רהוטה ומצחיקה. כי יש לי מה לומר וכי אני מאמינה שכדאי לכם להקשיב. אני רוצה לדבר מבעד לאילמות. לפעמים אני גם צועקת מבעד לאילמות. חזק. שישמעו.

אחרי כמה לבטים, החלטתי בכל זאת להתייחס מעט השבוע להשפעת הטכנולוגיה על החיים של כולנו, ובמיוחד על החיים של אנשים עם צרכים מיוחדים. ברור שמהזווית שלי נכון ראשית להתייחס תחילה להשפעתה של הטכנולוגיה על אנשים עם צרכים מיוחדים.

ההתפתחות הטכנולוגית עוזרת לנו מאד. היא פותחת עבורנו אפשרויות חדשות של תקשורת. והרי זה העיקר. בעבר, אוטיסטים כמוני, כלומר לא וורבליים, נחשבו ככאלה שאין להם יותר מידיי מה לתרום, לעצמם, לחברה. אין להם אולי בכלל מה לומר.

הרושם השגוי בנוגע ליכולות התוכן שלנו נעשה בגלל הבעיה הפיזית, הוורבלית, כי אנחנו לא יכולים לתקשר בדיבור, וגם לא יכולים להפיק צלילים ולבטא בקול מילים. כמובן שבשום תקופה לא הצדיקה המגבלה הזו מחשבה לפיה אנחנו חסרי דעות ומחשבות. אלא, שאנחנו מתקשרים קצת או קצת הרבה אחרת. עדיין, לא מעט אנשים ייחסו לנו אוטומטית גם מגבלות קוגניטיביות.

הרבה הורים מבינים היום שיש לא מעט בתוך הראש של הילדים שלהם עם הצרכים המיוחדים, גם אם הם לא מדברים בקול. ישנן הרבה שיטות ללמד אותנו לתקשר בכתיבה, ויש גם כלי טכנולוגי, שדרכו אנחנו יכולים להביע את עצמנו גם בקול.

אני חושבת שזה פשוט מדהים, אם כי הצליל עוד מתכתי מידיי. יש הרבה תוכנות כאלה, שמקריאות את מה שאנחנו מקלידים, וככה אפשר לנהל שיח יותר קולי, למי שחייב אותו.

אני יודעת שיש המצאות טכנולוגיות מדהימות, שמסייעות להרבה אנשים עם מוגבלויות שונות, ואני חושבת שמבחינתנו, המוגבלים, הטכנולוגיה עשתה רק טוב לתפקוד המשתפר של כולנו.

אבל, יש גם חסרונות להתפתחות הטכנולוגית. אומנם, יש הרבה אמצעים, שעוזרים לנו להקל על החיים, כמו למשל הזמנות באמצעות משלוחים, שיחות באמצעות "זום" או תוכנות אחרות, בידור ביתי באמצעות תרבות טלוויזיונית מפותחת מאוד, תקשורת מדהימה ברשת, בנייד, במחשב, בכל מכשיר כמעט.

הם נועדו להקל עלינו, שנתאמץ פחות, אבל מצד שני הם מונעים מאיתנו להתמודד עם החיים החברתיים ועם ההתנהלות האנושית בתוכם. בפועל, אנחנו לרוב בורחים ממעורבות חברתית ולא כל כך מתמודדים באמת עם הפחדים והחששות שלנו.

נכון שזאת בחירה שלנו, אבל עכשיו הטכנולוגיה מאפשרת לנו את זה. אני חושבת שהכול צריך להיות עניין של איזונים. אנחנו יכולים להיעזר בטכנולוגיה המפותחת, ולמעשה לא יכולים בכלל להימנע מכך, אבל צריך לוודא עם עצמנו שאנחנו לא משתמשים בה ככלי בריחה מהבעיות שלנו, כאמצעי טכני להדחיק קשיים, שנכון לנו להתמודד איתם.

ברור שיש השפעה טכנולוגית עצומה על כולנו. יש כל כך הרבה יתרונות היום ל"גוגל", "פייסבוק", "אינסטגרם" ושאר התוכנות, ובניידים החכמים מצוי כל כך הרבה מידע זמין לנו, מידע נגיש שכולו בחינם, כך שאי אפשר ולא נכון לשלול זאת. היום כבר לא צריך להוציא אלפי שקלים כדי להעשיר את הידע שלנו, לא צריך לקנות ספרים או לשלם על קורס כזה או אחר, שכן אפשר למצוא את רוב הספרים ואת כל המידע באינטרנט בחינם.

כל דבר קטן שלא ידוע לנו - כמו שם של מקום, כתובת או פרטים על משהו שמעניין אותנו - אפשר למצוא ברשת תוך כמה שניות. "גוגל" יודע הכול וגם מספק הכול. מחפשים ספה חדשה? - בלחיצה קצרה יימצאו דוגמאות, מחירים וביקורות. לא יודעים איפה לגור? - תוך כמה שניות תמצאו המלצות ודירות להשכרה באזור המבוקש. הנגישות הזאת ממש משפרת לנו את החיים, אבל נילווה אליה גם מחיר לא פשוט.

מה יקרה אם הרשת קורסת? איך אנשים יצליחו לנווט באוויר, בים וביבשה? איך ימצאו בעלי מקצוע? איך נתקשר? איך יתנהלו החיים הכלכליים? איך ישלטו על התחבורה הציבורית? כבה החשמל - החיים פחות או יותר נעצרים בכל תחומי החיים. התלות שלנו עצומה. ואני כבר לא מדברת על המחיר הרגשי והאישיותי, שכולנו לדעתי משלמים בגלל הטכנולוגיה.

אנחנו מסתמכים על הטכנולוגיה יותר מידיי. זה מרגיש לי, שאנחנו מאבדים כישורי חיים אחרים שלנו. אנחנו כבר לא יודעים להסתדר בלי הנייד החכם שלנו או ללא ה"לפטופ". אנחנו לא מצליחים להיות בלי עזרים טכנולוגיים יותר מכמה דקות.

מתי בפעם האחרונה התנתקתם מהנייד שלכם ליום שלם? מתי ניסיתם לטייל ולהפסיק לצלם במצלמה המשוכללת שבטלפון שלכם? מתי עצרתם, רק עם עצמכם, רק כדי ליהנות מהרגע?

אני חושבת שהטכנולוגיה עוזרת ומפתחת אותנו באופן מדהים וחיובי מאוד. בריאותית, מחשבתית, שכלתנית. אבל צריך לשים לב שהיא לא תופסת מקום גדול מידיי בחיינו עד כדי כך שאנחנו מאבדים בה את מי שאנחנו. חשוב מאוד לשמור על קצת נאיביות והרבה אנושיות אמיתית, ולא על זו הטכנולוגית הממוחשבת. מילה של לי.