וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחנכי הגיל הרך אינם בייביסיטר. חייבים לדאוג להכשרה למי שמטפל בילדינו

צאלה מיינרט וטל גולן סגל

19.6.2020 / 8:18

צילום: יותם רונן

(בווידאו: הורים מפגינים נגד מתווה החזרה למעונות היום, מאי)

משבר הקורונה הוכיח לנו שוב כי מחנכות הגיל הרך בגילאי לידה עד שלוש נמצאות בתחתית שרשרת המעמדות במערכת החינוכית. הן היו הראשונות להיפגע כשהמסגרות החינוכיות, ובכלל זה מעונות היום והגנים הפרטיים, נסגרו. בהיעדר כל אלטרנטיבה, הן מצאו את עצמן ללא מקום עבודה, ללא הכנסה ופעמים רבות גם ללא מוטיבציה להמשיך את עבודתן, בשונה מהגננות בגילאי שלוש עד שש והמורים בבתי הספר, אשר המשיכו לקבל שכרם על למידה מרחוק.

והספקות לא איחרו להגיע. בשבועות האחרונים שמענו לא פעם: "למה לי להישאר בתחום?", "מישהו כאן חושב שאני חשובה?", "מתנהגים אלי כמו לבייביסיטר", "כשזקוקים לי מזמינים אותי וכשלא שולחים אותי הביתה".

פעוטות משחקים עם קוביות פלסטיק גדולות. ShutterStock
מחנכי הגיל הרך היו הראשונים להיפגע ממשבר הקורונה/ShutterStock

על אף המחקרים הרבים המצביעים על חשיבות הגיל הרך בהתפתחותם של ילדים רכים וכי ההשקעה בגילאים אלה מחזירה את עצמה בהמשך, נותרה התפיסה כי תפקידם של הצוותים הוא לשמש כבייביסיטר על הילדים. תפיסה זו התחזקה במשבר הקורונה עם החזרת גני הילדים רק כדי שהוריהם יוכלו לחזור לעבודה.

חשוב להבין כי זהו גיל משמעותי במיוחד. זהו הגיל בו מתפתחים השפה, החשיבה, הכישורים החברתיים-רגשיים, המוטוריים והקוגניטיביים של הילדים. בנוסף, מתפתח הביטחון העצמי שלהם והאמון בסביבתם. לפיכך ולאור התלות המוחלטת של הילדים בסביבתם, נדרשים אנשי מקצוע שהוכשרו לחנך ולטפל בגילאים אלה, שיודעים להעניק את הגירויים והמעטפת הרגשית-קוגניטיבית לה זקוקים הפעוטות.

עוד בוואלה!

הסעות תלמידי חינוך מיוחד בפ"ת ייפסקו, בעירייה ובמשרד החינוך מחליפים האשמות

לכתבה המלאה

דוח המחקר "מדיניות הגיל הרך - סקירה משווה" משנת 2015, אשר בחן את מדיניות הגיל הרך במדינות אירופה, מצא כי ברובן הכשרת אנשי הצוות ותנאי העסקתם מטופלים באמצעות רגולציה. במדינות שבהן קיימת מערכת מאוחדת והחינוך לגיל הרך ניתן כשלב אחד החל מלידה ועד סיום בית הספר, ההכשרה המינימלית הנדרשת מאנשי הצוות במסגרות לילדים הצעירים זהה לזאת שנדרשת מאנשי צוות במסגרות לילדים בוגרים יותר, והיא לרוב הכשרה אקדמית.

מדיניות ציבורית דומה נדרשת גם בישראל. ההחלטה של משרד הרווחה להכשיר את הצוותים החינוכיים במסגרות של לידה עד שלוש היא צעד חשוב והכרחי בשיפור מעמד המחנכות ובניית פרופסיה עם משמעות ורלוונטיות, הן פנימית והן חיצונית, אבל לא די בה. צריך להעביר את החינוך בגילאי לידה עד שלוש לאחריות משרד החינוך וחייבים לדאוג להכשרה מתאימה לכל מי שמחנך ומטפל בילדים.

אנשי המקצוע נשארו מחויבים לתחום

במסגרות החינוכיות נמצאות מחנכות צעירות רבות בראשית דרכן עם אהבה לילדים, אך ללא רקע וניסיון מקצועי. על כן, נדרשת הכשרה מקיפה הכוללת את כל המרכיבים הנדרשים בהבנת הגיל הרך על אפיוניו הייחודיים, הבנת המערכת האקולוגית והסביבתית של הגיל הרך, יכולת עבודה בצוות ויכולת לקשר מיטיב עם הורים אשר לראשונה מפקידים את ילדיהם בידיים אחרות. בנוסף להרחבה ולהקניית ידע, חשוב שההכשרה תתרום לשינוי במעמד המקצוע, בתפיסת התפקיד ובהתפתחות אישית וצמיחה לאורך השנים עם השתלמויות רלוונטיות - כפי שנדרש מגננות וממורים.

לסיכום, נדרשת מדיניות ציבורית ורגולציה שתפעל לקידום מעמדן של מחנכות הגיל הרך והכשרתן לנשות מקצוע עם גאווה מקצועית, אחריות, תחושת מסוגלות מתוך ידע, הבנה ויכולות. הנתונים מוכיחים כי נשות ואנשי מקצוע, שכבר הוכשרו או נמצאים בתהליך של הכשרה והעשרה מקצועית, נשארו מחויבים לתחום ולדרך המקצועית אותה בחרו לעצמן. לצד זאת, הכרחי לדאוג לתנאי עבודה הולמים ולתגמול הולם על מנת למשוך כוח אדם איכותי לתפקיד הכה חשוב ומאתגר של חינוך בגילאי לידה עד שלוש.

הכותבות הן צאלה מיינרט, ראש המרכז להורות ומשפחה במכללת סמינר הקיבוצים, וטל גולן סגל, ראש התכנית למחנכות ומובילות כיתה בגיל הרך במכללת סמינר הקיבוצים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully