בית המשפט העליון של ארצות הברית קבע היום (שני) כי אסור להפלות עובדים על רקע נטייתם המינית. הפסיקה ההיסטורית היא רגע מכונן עבור קהילת הלהט"ב, והחשובה ביותר מאז אישר בית המשפט נישואים חד-מיניים ב-2015. ברוב של שישה שופטים מול שלושה, נקבע כי חוק זכויות האזרח מ-1964, שאוסר על מעסיקים להפלות עובדים על רקע מיני, גזעי, דתי או לאומי, תקף גם לאנשי הקהילה הגאה.
האפליה במקומות עבודה נגד עובדים להט"בים נותרה חוקית במרבית חלקי ארצות הברית, וב-28 מדינות לא הייתה חקיקה מקיפה בנושא. הפסיקה - שנוגעת לשלושה תיקים מג'ורג'יה, ניו יורק ומישיגן - מכירה בהגנה חדשה לזכויות עובדים בחוק הפדרלי.
הפסיקה נכתבה על ידי השופט השמרני ניל גורסץ', שמונה על ידי הנשיא דונלד טראמפ ב-2017. נשיא העליון ג'ון רוברטס, שמרני גם הוא, הצביע יחד עם ארבעת השופטים הליברלים בבית המשפט בעד. ממשל טראמפ התנגד להגנה על עובדים להט"בים לאורך ההליך המשפטי.
עוד בוואלה!
המאבק המשפטי התמקד בהגדרה של "מין" בחוק זכויות האזרח. העותרים, בגיבוי ארגוני זכויות אזרח וחברות גדולות רבות, טענו שהאפליה נגד עובדים להט"בים מבוססת על הזהות המינית שלהם, ולכן היא אינה חוקית. ממשל טראמפ והמעסיקים שהואשמו באפליה בתיקים הללו טענו שהקונגרס לא התכוון להגן על זכויות הקהילה הגאה כשהעביר את החוק.
"מעסיק המפטר אדם בשל היותו הומו או טרנסג'נדר, מפטר את אותו אדם בשל מאפיינים או מעשים שלא היו עולים ביחס לבני המין השני", כתב גורסץ' בפסיקה. "המין משחק תפקיד הכרחי ובלתי-חבוי בהחלטה, בדיוק מה שהחוק אוסר. החברה שלנו היא חברה של חוקים כתובים. מעסיק שמפטר עובד רק בשל היותו הומו או טרנסג'נדר מפר את החוק".
הפסיקות התייחסו לשתי עתירות של שני הומואים מג'ורג'יה ומניו יורק שטענו שפוטרו בשל נטייתם המינית. אחד מהם, עובד בשירותי רווחת הילד בג'ורג'יה, הוא ג'רלד בוסטוק. השני היה דונלד זרדה, מניו יורק, שמת אחרי תחילת ההליך המשפטי. המקרה השלישי היה של אימי סטיבנס, מנהלת בית הלוויות מדטרויט שפוטרה אחרי שחשפה את כוונתה להפוך מגבר לאישה. היא מתה בחודש שעבר, ואשתה, דונה, מייצגת אותה כיום.
תחת ממשל טראמפ, משרד המשפטים הפך את העמדה של הממשל הקודם של הנשיא הדמוקרטי ברק אובמה, שלפיו סעיף 7 בחוק זכויות האזרח מגן על זהות ומגדר מיניים. טראמפ, שזוכה לתמיכת מצביעים שמרנים, פעל בהזדמנויות רבות נגד הגנה על זכויות קהילת הלהט"ב מאז שנכנס לתפקידו ב-2017.
ממשלו אף תמך בזכותם של כמה בתי עסק לסרב לשרת את חברי הקהילה על בסיס התנגדותם הדתית לנישואים חד-מיניים, אסר ברוב המקרים על שירות של טרנסג'נדרים בצבא וביטל את ההגנה שהבטיחה לתלמידים טרנסג'נדרים גישה לתאי שירותים בבתי הספר הציבוריים.
"ניצחון עבור כל אזרחי ארה"ב"
עבור חברי הקהילה, שרבים מהם חוו אפליה בעבודה או אפילו פוטרו בשל נטייתם או זהותם, הפסיקה היא רגע היסטורי עבור התנועה.
"שום טרנסג'נדר, לסבית או הומו לא יכולים להיות מפוטרים או מופלים בגלל זה, לפי החוק המפורש", אמרה ונדי בת' גלן, אישה טרנסית שפוטרה ב-2007 מעבודתה אחרי שיצאה מהארון. "זה ניצחון עבור כל אזרחי ארצות הברית", אמרה לרויטרס. היא הוסיפה כי היא בכתה מהתרגשות למשמע הפסיקה.
"זה ניצחון שהוא אבן יסוד בדרך לשוויון לקהילת הלהט"ב", אמר אלפונסו דיוויד, נשיא הקמפיין לזכויות אדם של קהילת הלהט"ב. "אנחנו לא נחזור ואסור לנו לחזור אחורה בזמן לעת בה אנשים הרגישו שהיה עליהם להסתיר את מי שהם על מנת להרגיש ביטחון בעבודתם".
פסיקת בית המשפט מגיעה ימים אחדים אחרי שהממשל הכריז על ביטול ההנחיות שיושמו במהלך ממשל אובמה להגנה על טרנסג'נדרים מאפליה בשירותי הבריאות. פעיל הזכויות קרטר בראון אמר שגם אם בית המשפט העליון יפסוק נגד אפליה במקומות העבודה, עדיין יידרש שינוי תרבותי לפני שטרנסג'נדרים ירגישו בטוחים בעבודותיהם.
בראון, בן 45 מדאלאס שבטקסס, פוטר מעבודתו בתחום הנדל"ן אחרי שעמיתיו לעבודה גילו כי הוא טרנסג'נדר. הוא סיפר כי פיטוריו בגלל זהותו המגדרית הנחיתו עליו מכה קשה, אחרי ששרד חיים כהומלס והיה האדם הראשון במשפחתו שהשלים לימודים באוניברסיטה. "זה הרגיש כאילו כל החלום ליצור חיים נהדרים עבור עצמי היו חסרי סיכוי", הוא שיתף. "צריך לאכוף חוקים, אבל אם זה יעבור, זה עדיין צריך לחלחל לליבם של האנשים לפני שגורלכם יהיה בידיכם".