משטרת הונג קונג אסרה לראשונה זה 30 שנה את קיומה של עצרת לציון הטבח בכיכר טיאננמן. הרשויות אמרו כי ההחלטה נובעת מהחשש הבריאותי מהתפשטות נגיף הקורונה, אך קיים חשש שזה ישים קץ להנצחה של האירועים לאור חוקי הביטחון הלאומי שמקדמת סין ועלולים למחוק סופית את האוטונומיה של העיר.
נכון לעכשיו, הונג קונג ומקאו הם המקומות היחידים בסין שבהם מותר לציין את הדיכוי האלים נגד המפגינים הפרו-דמוקרטים בסין. בסין עצמה, הרשויות אוסרות אפילו על התייחסות מרומזת לאירועי 4 ביוני, שהתחוללו לאחר שבועות של הפגנות המוניות נגד המשטר הקומוניסטי שצפה מהצד.
לא ברור אם בשנה הבאה, כשחוקי הביטחון הלאומיים האוסרים על "בדלנות, טרור וחתרנות" בהונג קונג כבר יהיו בתוקף, יתירו הרשויות את ציון האירועים. החוקים, שעברו בשבוע שעבר בפרלמנט של סין, המשמש חותמת גומי של המפלגה הקומוניסטית, עוררו גינויים מקיר לקיר במדינות המערב וארצות הברית הודיעה שהיא תחל בביטול המעמד המיוחד שממנו נהנתה עד היום הונג קונג בתור עיר אוטונומית.
הונג קונג הוחזרה לסין משליטה בריטית ב-1997 תחת המודל "מדינה אחת, שתי מערכות", שהיו אמורות להבטיח חירויות גדולות יותר בעיר מאשר אלו הקיימות בסין היבשתית. לאור הפגנות הענק בשנה שעברה נגד השלטון של בייג'ינג, המשטר הקומוניסטי קידם את החקיקה החדשה בזמן שתנועת המחאה דעכה עם התפרצות מגיפת הקורונה.
לי צ'וק יאן, יו"ר הברית של הונג קונג לתמיכה בתנועות הדמוקרטיות הפטריוטיות בסין, אמר כי האיסור "חסר ההגיון" משמעותו סיומה של מודל "מדינה אחת, שתי מערכות". לדבריו, העצרת המתקיימת מדי שנה בפארק ויקטוריה הייתה יכולה להיעשות בקבוצה של שמונה אנשים - בהתאם למה שהתקנות מאפשרות - שהיו מדליקים נרות תוך שמירה על מרחק. לי קרא לתושבים להנציח את הטבח בחלקים אחרים של העיר, והוסיף שהברית תארגן גם אירוע אינטרנטי גלובלי.
בשנה שעברה אמרו מארגני העצרת כי 180 אלף איש התאספו בפארק ויקטוריה, בעוד שהמשטרה אמרה כי מספר המשתתפים היה פחות מ-40 אלף.
המחאה בכיכר טיאננמן החלה באפריל 1989 והיא הייתה הגדולה ביותר בהיסטוריה של סין הקומוניסטית. היא נמשכה שישה שבועות, ועד מיליון איש השתתפו בה. בלילה של 3 ביוני נכנסו לכיכר טנקים וחיילים שטבחו במפגינים הלא חמושים. הרשויות מעולם לא פרסמו נתונים רשמיים על היקף הנפגעים, אך ההערכות נעות בין כמה מאות לכמה אלפי בני אדם.