ההאקרים האיראנים שביצעו את המתקפה על מתקני המים בישראל ב־23 באפריל, תכננו להעלות את כמות הכלור במים לרמה שתסכן חיי אדם - כך דיווח הלילה (שני) הפייננשל טיימס הבריטי. על פי הדיווח, השינוי ברמת הכלור היה עלול לסכן מאות ואלפי אזרחים.
לפי הדיווח, קוד שנכתב על ידי איראן הועבר ברחבי העולם, דרך שרתים בארצות הברית ובאירופה כדי להסתיר את מוצאה, ולבסוף הגיעו לבקרי התוכנה שהפעילו את משאבות המים, לדברי ארבעה גורמים ישראלים ואיש מודיעין מערבי שעודכנו על הממצאים. המטרה היתה, לדברי הגורם המערבי להערים על המחשבים כדי שיגדילו את כמות הכלור המתווספת למים המוזרמים לבתים בישראל.
גורם ישראלי אמר כי לפי החשד, התקיפה האחרונה במסגרת העוינות שנמשכת מזה ארבעה עשורים בין שתי המדינות - פתחה את הדלת ל"תרחיש סיכון בלתי צפוי". הגורם הוסיף כי היא יצרה תקדים להתקפות סייבר מתוקשרות על תשתיות אזרחיות, ששתי המדינות נמנעו מהן עד כה - וייתכן שעדיין יש להימנע מהן.
אל תפספס
מנגד, גורמים במשטר האיראני ביטלו את ההאשמות. "איראן אינה יכולה להרשות לעצמה פוליטית לנסות ולהרעיל אזרחים ישראלים. וגם אם איראן עשתה זאת, איפה התשובה המתאימה של הישראלים?" אמר הגורם במשטר. "החשד שלנו הוא שישראלים רוצים יותר כסף מארצות הברית והם ממציאים את כל העניין. אבל האמריקאים אינם טיפשים".
עלי-רזא מריוספי, דוברו של שגריר איראן לאו"ם, אמר כי פעילויות הסייבר של איראן "הן הגנתיות בלבד". הוא הסביר כי "כקורבן של לוחמת סייבר, אנחנו יודעים היטב עד כמה זה יכול להיות הרסני", אמר מריוספי. "היינו יעד של כוחות רעים ונמשיך להתגונן מפני כל פגיעה". שתי הממשלות מאשימות אחת את השנייה בפעילות סייבר אחת כנגד השנייה.
מתקפת הסייבר האיראנית על מפעל המים בוצעה באמצע גל חום ישראלי, כשתחנת השאיבה נסגרה בעקבות גילוי עודף של כימיקלים. בתרחיש הגרוע ביותר, מאות אנשים היו נמצאים בסיכון לחלות, אמר הגורם המערבי, שממשלתו תודרכה על המתקפה. "זה היה מתוחכם יותר ממה שהם [ישראל] חשבו בתחילה", אמר הבכיר. "זה היה קרוב להצליח, ולא ברור לגמרי מדוע זה לא הצליח".
ישראל מצפה כעת להתקפות סייבר נוספות. יגאל אוננה, ראש אגף הסייבר הלאומי של ישראל, אמר בכנס בשבוע שעבר, מבלי להזכיר את תפקידה הנטען של איראן בחשד לתקיפת מפעל המים. "אנחנו רק רואים את ההתחלה - נזכור את זה כנקודת מפנה בתולדות לוחמת הסייבר המודרנית".