"הנקמה" באיש שהרג את טרומפלדור מובילה אל העתיד של קריית שמונה

תכנית האצה לסטארט-אפים בתחילת דרכם מצאה השבוע את ביתה על חורבות "בית החאן" ההיסטורי של האיש שירה במגיני תל חי. בין מגבלות הקורונה לחלומות טכנולוגיים, היזמים מהצפון מבקשים "לכתוב מחדש את הסיפור" של העיר הצפונית

צילום: ארכיון המדינה, עריכה: איתי עמרם

(בווידאו: "טרמינל הנוסעים" ביפו צפוי להיהרס)

עבור סיימון פריינטה, שיחה אחת על מאפים זירזה חלום טכנולוגי, הנרקם לאיטו בתוך חלל היסטורי יוצא דופן בצפון הארץ. לפני כמה חודשים נפגש פריינטה בירושלים עם בעלי רשת "ארומה". במהלך השיחה הביע הבעלים תקווה כי עובדי הסניף, הסמוך לאצטדיון כדורגל, זכרו להכין די בורקסים עם מילוי גבינה, נוכח קהל האוהדים הצפוי להגיע למשחק זמן קצר לאחר מכן. במוחו של פריינטה, איש תוכנה שבעברו פיתוח מיזמים שונים, ניצת באותו הרגע רעיון למערכת חדשה שתדע לחזות כמעט במדויק צריכה של מוצרי מזון.

פריינטה נולד וגדל בקריית שמונה, וכמו מרבית בני העיר, עזב את הבית ועבר לגור במרכז הארץ ובחו"ל. לפני מספר שנים חזר לקריית שמונה, עשרים שנה אחרי שיצא ממנה. העיר הצפונית לא הייתה אמורה להיות מקום מתאים לצמיחת הפיתוח עליו החל לחלום.

מתחם היסטורי מרשים. בית החאן (צילום: עיריית קריית שמונה)

אלא שיומיים לאחר אותה פגישה בירושלים נודע לו שבקריית שמונה עומד להיפתח אקסלרייטור - מרכז שבו תפעל תכנית האצה לפיתוח מיזמי סטארט-אפ בתחילת דרכם. "אין דבר טוב מאקסלרייטור עבור מיזם שרק נולד", אמר פריינטה. "זה בית ספר להקמת סטארט-אפ. פה אני אקבל זוויות מבט שונות, אזקק את הרעיון שלי ואלמד ללכת בדרך הנכונה".

פריינטה נמנה על המחזור השני של מאיץ הסטארט-אפים, ששמו XLR8, המלווים מיזמים שונים באזור בתחילת דרכם. בסבב הראשון פעלו 19 סטארט-אפים שכבר הספיקו לגייס קרוב לשמונה מיליון שקלים. בסבב הנוכחי לוקחים 12 סטארט-אפים.

אזקק את הרעיון שלי ואלמד ללכת בדרך הנכונה". פריינטה (צילום: סטודיו גולן)

התכנית היא יוזמה משותפת של משרד הכלכלה והתעשייה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, מעוף-טק, עיריית קריית שמונה ועמותת "יוזמה לאומית" בהובלת חבר הכנסת לשעבר והיזם, אראל מרגלית. מאז החל המאיץ לפעול לא הייתה לו אכסניה קבועה, והיזמים נדדו בין משרדים בקרית שמונה וסביבתה. בתקופת הקורונה, מן הסתם, פעלו ממרחק.

אולם, ביום שלישי השבוע נמצא לתכנית מתחם קבע מפתיע, נטוע בהיסטוריה של האזור - בשאיפה לעתיד כלכלי טוב יותר עבור תושביו. עיריית קריית שמונה הכשירה עבור המטרה החדשה חלל שנותר ללא יעוד במבנה "בית החאן", חדר ישיבות מעוצב ומאובזר בסטנדרטים המקובלים בעולם ההייטק. אפשר לומר על המתחם החדש שהוא ממש "רמת החייל בביתו של כמאל".

"בית ספר לסטארט-אפ". מתחם האקסלרייטור (צילום: סטודיו גולן)

"כמאל" הוא כמאל אפנדי, שהתגורר במקום לפני כמאה שנים. מדובר במתחם היסטורי מרשים המקיף חצר גדולה, ששימש למגורים ואירוח. קשתות מזרחיות מפארות את חזיתו, ומבנה גדול באחת מצלעותיו שימש כאורוות סוסים. בית המידות שכן בכפר ח'אלסה, שהיה מרכז איזורי.

תמרן בין הצדדים, ולעולם לא סלחו לו

כמאל אפנדי, או כמאל חוסיין, שלט אז בעמק החולה. הוא היה אדם עשיר, והחזיק בהרבה קרקעות באזור. מנהיגותו עמדה במבחן קריטי אחרי מלחמת העולם הראשונה, בעת התעצבות הגבול בסביבת הגליל העליון, בין המנדט הצרפתי והמנדט הבריטי. כמאל חבר אז לכוחות הלאומיים הערבים שלחמו נגד הצרפתים, שביקשו לממש את המנדט שלהם על סוריה ולבנון, ובכלל זה בגליל העליון.

עבור התנועה הציונית הוא ייזכר תמיד כמי שב-1 במרץ 1920, במהלך חיפושיו אחרי חיילים צרפתים, נכנס לחצר תל-חי ובמאבק מול מגני המקום ירה למוות בשישה מהם, בהם יוסף טרומפלדור. במהלך השנים שב וטען כי הייתה זו אי-הבנה וניסה לפייס את היהודים, אך ללא הצלחה. לעולם לא סלחו לו ויש שאף קראו לנקום בו. אחד מאנשי ארגון "השומר" כתב לרחל ינאית-בן צבי על תחושתו כשהוא עובר בכפרו של אפנדי: "לעבור את ח'אלסה ולא לעשות כלום, צריך להיות גיבור גדול או סמרטוט גדול".

עוד בוואלה! NEWS

"פשע תרבותי": אחרי 89 שנה, הטרמינל ההיסטורי בנמל יפו ייהרס

לכתבה המלאה

בשנים שאחרי קרב תל-חי ניסה לתמרן בתוך סבך נאמנויות ואינטרסים בין התנועה הלאומית הערבית, היישוב היהודי והמנדט הבריטי - אך אף אחד לא סלח לו: היהודים על ההרג בתל-חי, והערבים על שיתוף הפעולה עם היהודים ומכירת קרקעות לציונים. לבסוף, כשהוא פליט בלבנון, נורה למוות על ידי מתנקשים שראו בו כמי שבגד בערבים.

באירוע חנוכת המתחם אמר מרגלית בחיוך כי ייתכן שאותה פעילות ייחודית המתרחשת כעת בביתו של כמאל אפנדי היא הנקמה הטובה ביותר במי שהרג את טרומפלדור וחבריו. כך, בתוך החצר העתיקה אפשר היה השבוע לשמוע שפה שלקוחה מעולמות התוכן של אנשי ההייטק: אקוסיסטם, נטוורקינג, חממה, גיוס ועוד מילים ששגורות בפיהם של יזמי סטארט-אפ.

הנקמה הטובה ביותר. אראל מרגלית (צילום: יואל פלדמן)

"כאשר יצאנו לדרך עם התוכנית להאצת סטארט-אפים לפני כשנה, לא ידענו למה לצפות", אמר מרגלית. "בסוף הפכנו לאקסלרייטור הכי מבוקש בישראל עם 136 מועמדים. נבחרו 24 ומהם נוצרו 19 סטארט-אפים שעומדים על הרגליים עם גיוסים של מעל תשעה מיליון ש"ח. אבל בכל זאת היה חסר כאן משהו, היה חסר בית פיזי לכל האנרגיה המדהימה הזו שאנו יוצרים כאן עם היזמים והיזמיות המקומיים. לכן, החלטנו להקים מרחב פיזי עם סטנדרטים כמו שמכירים בהייטק הישראלי".

ניצן סלע-בלום, מנהלת המתחם מטעם משרד הכלכלה הסבירה כי "כאן נלווה את היזמים יד ביד, והמטרה בסוף היא לקדם אותם לצעד הבא, לגייס השקעה ולהשאיר אותם איתנו בצפון". לדבריה "ללא האקסלרייטור יכול להיות שחלומות היו נשארים לשכב במגירה, או שהיזמים היו עוברים איתם לתל אביב".

"יש חשיבות לכך שרעיונות שנולדים כאן יתפתחו כאן". בית החאן (צילום: עיריית קריית שמונה)

לדברי היזם איתמר לופו, שנכנס גם הוא לסבב השני של המאיץ בקריית שמונה, "כבר עכשיו, אחרי זמן קצר, אפשר להגיד שמורגש משהו שונה באזור. יש ווייב חדש. האקסלרייטור בפירוש נותן למשתתפים בו רוח גבית ודוחף קדימה". לופו, חוקר ממכון מיג"ל למחקר מדעי שפועל בעיר ושייך לחברה לפיתוח הגליל, ראה חשיבות בלעבוד על המיזם שלו בקריית שמונה ולא במרכזים שנמצאים בלב המדינה. "יש חשיבות לכך שרעיונות שנולדים כאן גם יתפתחו כאן ויהיו חלק מהאזור", אמר. גם דוד זיגדון, מנכ"ל מיג"ל, הדגיש את "השפעתו האדירה על האזור" של האקסלרייטור, ואמר כי הוא "משנה אווירה ויוצר משהו חדש ואחר".

אותה אווירה ושיח אליהם חותרים במקום כוללת שילוב של בני האזור ממגזרים שונים, בהם בני העיר ששבו אליה, בוגרי המכללה האקדמית תל-חי, חוקרים ממכון מיג"ל וצמד יזמים דרוזים ממג'דל שמס שברמת הגולן - ד"ר תייסיר מרעי ושותפו, איימן איברהים, השואפים שמתוך המאיץ יינבט הרעיון שלהם לפיתוח כלי שינבא, יגלה ויזהה מחלות בתפוחים.

מרעי הביולוג ואיברהים המתכנת חולמים לתת כלי שיתרום רבות לענף החקלאי, המזוהה כל כך עם יישובי הדרוזים בצפון רמת הגולן. "היום הריסוס במטעי התפוחים הוא ריסוס הגנתי שנעשה למפרע. מדובר בפעולה לא טובה סביבתית ושעלותה הכספית עבור החקלאי היא גבוהה", הם טוענים, "הפיתוח שלנו יידע לתת תשובה על פי הצרכים של העץ הבודד. אנחנו נדע לזהות מחלה בשלב המוקדם שלה, לפני שתתפתח ותתפשט לשאר המטע ונוכל לטפל רק בעץ שאכן צריך לקבל טיפול".

שואף לפיתוח כלי שינבא, יגלה ויזהה מחלות בתפוחים. מרעי (צילום: סטודיו גולן)

לדבריהם, המאיץ מזרז את התהליכים שכרוכים בלידת וקידום סטארט-אפ. "יש תחרות קשה בתחום הזה, והמאיץ עוזר לנו להתקדם מהר יותר. יש גם חשיבות לקרבה בין מטעי המחקר לבין האקסלרייטור", הסביר מרעי. "זה הדבר הכי טוב שקרה לי בעשור האחרון", אמר איברהים. "המקום הזה גרם לכל הדברים להתחבר למשהו אחד שלם. זה מפקס אותנו ומאפשר לנו לעבוד ולחקור כשהכול קרוב ומשתלב אחד בשני".

יצירת מערכת אחת רחבה במרחב הוא החלום עליו דיברו כל משתתפי אירוע חנוכת האקסלרייטור. אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, דיבר על כך שהם "כותבים מחדש את הסיפור של העיר, אחרי יותר מעשור של שקט ביטחוני".

"כותבים מחדש את הסיפור של העיר". אביחי שטרן (צילום: יח"צ)

מצבה התעסוקתי של קריית שמונה לא קל. כבר שנים רבות לא נוספו בעיר מקומות עבודה חדשים. גם חברתית העיר הלכה ונחלשה בעשרים השנים האחרונות, והמשיכה לסבול מהגירה שלילית, חלקה בגלל מעבר של אוכלוסייה חזקה להרחבות הקיבוצים שמסביב. ב"סיפור חדש" ששטרן רואה בחזונו, הוא מדמיין את קריית שמונה כבירת הפודטק של ישראל. מרכז אזורי מוקף חקלאות, מכון מחקר מיג"ל, מכללה אקדמית בתל-חי ופארק תעשייה מתקדמת שיצמח בעיר.

"הקורונה יצרה הזדמנויות חדשות"

האקסלרייטור החל לפעול בדיוק עם פרוץ משבר הקורונה, ועל פי צו השעה הליווי נעשה מרחוק, בעיקר בפגישות בתוכנת זום. בין המעורבים במיזם האקסלרייטור יש מי שמזהים שתי מגמות שהקורונה זירזה, ועשויות לתרום להתפתחות האזור. לדברי מרגלית, "דווקא עכשיו, ודווקא בגליל, נוצרו התנאים לסופה המושלמת. מצד אחד חברות טכנולוגיות שאימצו מודלים של עבודה מרחוק, ומצד שני אזור שלם בצפון הארץ בו יצרנו מרכזי מצוינות לסטארט-אפים, ליזמות, למחקר ולפיתוח. מהפכת הדיגיטציה מאפשרת ליזמים בגליל להתחבר למשקיעים וחברות בתל אביב ובניו יורק".

בירת הפודטק של ישראל. קריית שמונה (צילום: Shutterstock)

שטרן מאמין שיחד עם אותה מגמה של עבודה מרחוק, הקורונה יצרה שיח חדש ששם דגש על אורח חיים בריא ואיטי יותר. מעבר ממרכזי אוכלוסייה צפופים ליישובים מרווחים, בהם איכות החיים גבוהה יותר והסביבה נקייה יותר. "הקורונה יצרה הזדמנויות אחרות", הסביר.

פרופסור דורון קליגר, חוקר ויועץ לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת חיפה, אומר שמגיפת הקורונה "אכן האיצה תהליך שקרה לאט". לדבריו, "השפה ההתנהגותית אוהבת סטטוס-קוו. אנשים לא אוהבים שינויים, אבל כשהשינוי מתרחש, כבר לא רוצים לחזור אחורה. ראו שזה אפשרי ומסתגלים לשינוי".

קליגר סבור כי פעילויות יעברו מהמרכז לפריפריה, בין אם ממרכזים בינלאומיים למדינות מרוחקות, או מעבר של פעילויות בתוך מדינות. התהליך ייצור, לטענתו, הזדמנויות תעסוקה חדשות בפריפריה, יחד עם הוזלת עלויות לחברות הגדולות. "זה כבר קיים ברמות מסוימות בתחומים של מחקר ופיתוח ובשירותי מענה טלפוני. אבל עכשיו תהיה קפיצה לרמה גבוהה יותר של שירותים מרחוק, המרחק הגיאוגרפי משפיע היום פחות וחוסך זמן ועלויות", הוא מסביר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully