כמעט חודשיים לאחר שאיל ינון סיים את כהונתו, המרוץ לתפקיד היועץ המשפטי לכנסת צפוי להיפתח בקרוב. במקביל, גורמים פוליטיים בוחנים אפשרות לשנות את הליך הבחירה באמצעות חקיקה וייתכן כי יו"ר הכנסת יריב לוין (הליכוד) יתמוך במהלך.
בעוד יו"ר הכנסת הנכנס, צפוי להתחיל בקרוב בהליך בחירת מועמד לתפקיד, בכנסת החלו בימים האחרונים לעסוק במועמדים אפשריים. אחד מהשמות שעלו הוא זה של מיכל רוזנבוים, עורכת דין מתל אביב ששמה עלה לראשונה במרוץ לתפקיד מבקר המדינה. הליכוד והקואליציה הודיעו אז באופן רשמי על מועמדותה, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו נסוג מכך שעה לפני סגירת הרשימות. לאחר החלטת נתניהו, עלו טענות שונות על שיוכה הפוליטי של רוזנבוים ועל קשריה עם ח"כ גדעון סער והפעיל הפוליטי אלדד יניב - טענות שהוכחשו על ידה.
שמה של רוזנבוים עלה כעת שוב במרוץ לתפקיד יועמ"ש הכנסת, בעיקר בשל שיחות שערכה בשבועות האחרונים עם גורמים פוליטיים, ובהם העלתה אפשרות כי תתמודד לתפקיד. כמו בעבר, גם במקרה זה היא זוכה לתמיכת יו"ר יהדות התורה השר יעקב ליצמן וסביבתו. רוזנבוים ניסחה חוות דעת משפטית שעליה הסתמך יו"ר הכנסת לשעבר השר יולי אדלשטיין ביוזמתו לבטל את הבחירות השלישיות. היא סירבה להגיב לפניית וואלה! NEWS.
שם נוסף שעלה הוא של עו"ד שמחה רוטמן, ממקימי "התנועה למשילות ודמוקרטיה", גוף שחברים בו בעיקר משפטנים שמטרתם להוביל שינויים במערכת המשפט ובבית המשפט העליון. רוטמן הוא איש ימין מובהק ומקורב לפוליטיקאים רבים, בהם, לשרת המשפטים לשעבר איילת שקד, השר אמיר אוחנה ועוד. לאחרונה עלה שמו לכותרות לאחר פרסום בערוץ 13 שלפיו אוחנה, שר המשפטים היוצא, התקשר עמו ב-150 אלף שקלים כדי שייצג אותו בפרשת כהונת מ"מ פרקליט המדינה. בתגובה לוואלה! NEWS אמר עו"ד רוטמן כי באופן שבו מתמנה יועמ"ש כנסת, בהתאם לחוק הנוכחי, "אינני רואה כל סיכוי או טעם במועמדתי".
שמה של עו"ד שגית אפיק, ממלאת מקום יועמ"ש הכנסת מאז עזיבתו של ינון, הוזכר אף הוא. היא החלה את עבודתה ב-1999 כעוזרת למשנה ליועמ"ש וטיפלה עד היום ב-18 חוקי תקציב והסדרים. כמו כן, היא כיהנה כ-15 שנים כיועצת המשפטית של ועדת הכספים. שמה עולה כעת כמי שמתעניינת בהגשת מועמדות לתפקיד הקבוע, אך היא טרם החליטה על כך סופית. מלבד שמות אלה עשויים לעלות עוד שמות נוספים, וגורמי משפט אחרים רואים עצמם מועמדים לתפקיד.
החוק קובע כי יו"ר הכנסת ממנה את יועמ"ש הכנסת, באישור ועדת הכנסת, מבין המועמדים שעליהם המליצה ועדה ציבורית. לוין, על פי החוק, ימנה את הוועדה שתפקיד חבריה הוא לבחון את כשירותם והתאמתם של המועמדים ולהמליץ לפניו על שניים עד ארבעה מהם, תוך ציון מספר חברי הועדה שתמכו במועמדותו של כל אחד מהם. המועמד שייבחר לתפקיד צריך לקבל תמיכה של לפחות ארבעה חברי ועדה, מתוך שבעה.
הוועדה תורכב משופט עליון בדימוס שימונה על ידי נשיאת בית המשפט העליון וישמש יו"ר, וכן משלושה ח"כים - יו"ר ועדת הכנסת (איתן גינזבורג מכחול לבן), יו"ר ועדת החוקה של הכנסת (יעקב אשר מיהדות התורה) ויו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת (עופר שלח מיש עתיד). נוסף אליהם, בוועדה יהיו חברים גם נציב שירות המדינה או נציג מטעמו, ראש לשכת עורכי הדין או נציגו וחבר הסגל האקדמי של המוסד להשכלה גבוהה. החוק קובע כי מינוי יועץ משפטי לכנסת ייעשה בתוך 45 ימים מהיום שבו נתפנה מקומו של היועמ"ש הקודם, מועד שחלף לפני כשבוע. כהונת יועמ"ש כנסת קצובה לחמש שנים, אך ליו"ר הכנסת אפשרות להאריך את כהונתו בסיומה.
משחלפו 45 הימים, פנו ליו"ר הכנסת נציגי התנועה לאיכות השלטון, עורכי הדין תומר נאור והידי נגב, בקריאה לאייש את המשרה בהקדם. "דרוש מינוי קבוע של יועצת או יועץ משפטי עצמאי, חזק ונטול פניות או כל שיוך פוליטי - משפטן מעולה שידע לעמוד לפני כל חבר כנסת ובעל תפקיד בכנסת ולהדריכם היטב תוך שמירה על גבולות הדין", נכתב בפנייה. הם קראו ללוין למנות כבר כעת, "לנוכח החשיבות הציבורית", את הוועדה הציבורית שאמורה להמליץ לפניו על המועמדים לתפקיד.