מראה הכנרת המלאה אינו מפתיע, משום שהשנה האחרונה הייתה גשומה מהממוצע במידה ניכרת. היא אמנם עדיין לא הסתיימה, אך הסיכוי לגשם אינו בטווח הנראה לעין. יתרה מזאת, בשבוע הבא אף צפוי שרב כבד. זה מאפשר לד"ר עמוס פורת, מנהל תחום שירותים אקלימיים בשירות המטאורולוגי, לתת כבר בשלב זה סיכום ראשוני של עונת 2019/2020, למרות שהיא לא הסתיימה רשמית.
בשכלול ארצי ירדו יותר מ-130% מממוצע הגשמים לכל העונה. תפרוסת הגשם ביחס לממוצע הייתה אחידה למדי - היו אמנם אזורים שהיו גשומים באופן מיוחד ומנגד אזורים פחות גשומים, אולם, באופן חריג למדי, התפרוסת הארצית הייתה די הומוגנית. כמויות הגשם ברוב התחנות לא היו חריגות מאוד, מאחר והן מתקבלות פעם עד פעמיים בעשור, אך היו מספר מוקדים בהם הן היו יוצאות דופן. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה ירדו יותר מ-130% מהממוצע. בשירות המטאורולוגי אומרים כי רצף כזה של שתי עונות גשומות כאלה הוא חריג.
אל תפספס
בשטח הלא מדברי של ישראל (האזורים שמקו באר שבע וצפונה) ירדו בממוצע מרחבי-ארצי כ-133% מגשמי העונה. גם אם מכלילים חלקים מהשטח המדברי (ממרכז הנגב וצפונה) הממוצע המרחבי - 132% - מאוד דומה. בכמה אזורים ירדו בין 140% ל-150% מגשמי העונה: חוף הכרמל, רמות מנשה, מישור החוף הדרומי והשפלה, הר חברון וגוש עציון וחלקים מעמק החולה ומרכז רמת הגולן. בכמה תחנות ירדו יותר מ-160% מגשמי העונה: בעברון וברגבה שמדרום לנהריה (167% ו-164% בהתאמה) וביכיני שבצפון מערב הנגב, שם ירדו 165% מכמויות הגשם העונתיות.
בכמה מקומות בדרום ומרכז הנגב ובערבה ירדו כמויות שהן פי שניים עד שלושה מהממוצע. אולם, יש לזכור שהממוצע הרב שנתי באזורים אלה הוא פחות מ-70 מילימטר. במספר קטן של אזורים בארץ כמויות הגשם היו קרובות לממוצע: אזור נתניה-חדרה, אזור ים המלח וכמה מוקדים בצפון ובמערב הנגב.
נתוני כמויות הגשם המוחלטים ממחישים היטב את העליה ברחבי הארץ. בגליל העליון ובצפון הגולן ירדו 900 עד 1,200 מ"מ (לעומת ממוצע רב שנתי של 700 עד 900 מ"מ), ברמות מנשה וחלקים מהכרמל, ממוצע של 600 עד 800 מילימטר ירדו 800 עד 1,100 מ"מ, במרכז ובמערב השומרון והרי יהודה ירדו 800 עד 900 מ"מ (לעומת 500 עד 700 מ"מ בממוצע), במישור החוף ובשפלה ירדו 600 עד 800 מ"מ (לעומת ממוצע של 500 עד 600 מ"מ), בדרום השפלה-צפון מערב הנגב-עוטף עזה ירדו 400 עד 600 מ"מ בהשוואה לממוצע רב שנתי של 300 עד 450 מ"מ ובצפון הנגב ירדו 200 עד 300 מ"מ לעומת ממוצע של כ-200 מ"מ.
הכמויות הגבוהות ביותר נמדדו בצפון. בנווה אטי"ב 1,250 מ"מ, בחרשים 1,235 מ"מ, בחורפיש 1,203 מ"מ, בפסוטה 1,170 מ"מ, במעיליא 1,130 מ"מ, בקשת 1,100 מ"מ, ברמת השופט 1,070 מ"מ, בדליית אל כרמל 1,054 מ"מ, במטולה 1,052 מ"מ, בעברון 1,020 מ"מ, בהר ברכה 1,014 מ"מ ובאילון 1,008 מ"מ.
ברוב התחנות ירדו כמויות שאינן שכיחות, אך גם אינן חריגות. באזורים בהם ירדו כ-130% מהממוצע מתקבלות כמויות דומות או גדולות יותר מפעם בעשור ובחלק מהמקומות פעמיים בעשור. בצפון הארץ ובחלק מהתחנות במרכז הארץ, העונה הקודמת יותר ולפני כן עונת 2002/3, היו גשומות. באזורים שבהם ירדו כ-150% מהממוצע ויותר, הכמות שירדה השנה אכן הייתה חריגה. בנגבה היו ארבעה מקרים בלבד ב-80 שנות קיומה של התחנה שבהם ירדו כמויות גדולות יותר ובכפר בלום היו רק שני מקרים כאלה מתחילת המדידות בתחנה ב-1944.
בתחנות הקרובות לנהריה החריגות בולטת עוד יותר: ברגבה זו היתה העונה הגשומה ביותר ב-70 שנות המדידה בתחנה ובעברון רק עונת 1968/9 היתה גשומה יותר מאז תחילת המדידות ב-1946. כפי שצוין, עונת 2019/20 התאפיינה בכך שכמעט בכל חלקי הארץ היה גשום מהממוצע במידה ניכרת. מצב זה אינו שכיח - במקרים רבים מקבלים הבדלים ניכרים בין אזורי הארץ השונים. לדוגמה שנה שעברה ו-2003 היו גשומות מאוד בצפון הארץ ומרכזה, אך עם מיעוט גשמים בדרום הארץ. הפעם האחרונה בה היתה תפרוסת כלל ארצית עם כמויות גדולות מהממוצע באופן ניכר היתה בחורפים של 1992, 1988 ו-1980.