85 תמונותיהן של נשים השמורות במאגר התמונות של לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) מקוטלגות תחת המילה "חתיכה". אף שהקטלוג היה מקובל בעבר, עולה השאלה האם נכון להשתמש בו ברוח התקופה הנוכחית, תוך הצגתן של נשים כאובייקט מיני. בעקבות פניית וואלה! NEWS, בלשכת העיתונות הממשלתית הודיעו כי 84 מתיוגי התמונות תוקנו, והתמונה הנוספת תתוקן מחר.
התמונות השמורות במאגר של לע"מ מקוטלגות לפי נושאי צילום. בין השאר, מדובר בתמונותיהן של גל גדות בתחרות מלכת היופי, אילנית לוי, חברת הכנסת לשעבר רוחמה אברהם, נשים בבגד ים ביקיני ורקדניות בלהקות עידוד במשחקי כדורסל. ישנו גם קיטלוג של תמונות תחת הערך "חתיך", אך שם נמצאות רק שלוש תמונות.
הביטוי "חתיכה" כלפי נשים היה מקובל בתרבות הישראלית מאז שנות ה-50, והוא נועד לתאר אישה סקסית. היום נחשבת המלה לביטוי פוגעני, המתייחס לאישה כאל חפץ או כאל אובייקט מיני.
עוד בוואלה!
חוקר השפה העברית, ד"ר רוביק רוזנטל, כתב ב"בלוג השפה העברית" כי "אחת המילים המכוננות של שנות ה-50, שהודחה מן השפה מטעמי תקינות פוליטית, היא 'חתיכה'. חתיכה היא בחורה סקסית (ולא בהכרח 'יפה'). הדרתה אינה אומרת שגברים הפסיקו ללטוש עיניים לנערות העוברות ברחוב פנורמה או מתחת לתריסים. להפך. את ה'חתיכה' החליפה לאחר גלגולים בתה הצעירה (ויש אומרים נכדתה) ה'כוסית', מילה שכבר זכתה לקיתונות של זעם ועד לבית המשפט הגיעה. 'חתיכה' נשמעת ליד 'כוסית' מילה תמימה וכמעט לגיטימית".
רוזנטל מזכיר שירים שהשתמשו במלה "חתיכה" שהמפורסם בהם,"רחוב פנורמה", נכתב על ידי חיים חפר והושר על ידי "התרנגולים" ורביעיית "מועדון התאטרון". בין השאר נכתב בשיר: "יש בחיפה חתיכה/ היא גרה ברחוב פנורמה/ את הלב היא מרתיחה/ גם פה בנמל של פנמה". ובהמשך: "איך היינו מבלים/עיניה כחולות כשמיים/זוג שדיה כגלים/שני שיבר ושליש ירכתיים".
עם השנים, זכה הביטוי גם להטיה ללשון זכר והמלה "חתיך" דווקא נחשבת לגיטימית ולא פוגענית, ובכל זאת ניתן למצוא רק שלושה "חתיכים" במאגר התמונות הממשלתי.
התמונות "החתיכות" במאגר לע"מ צולמו בין שנות ה-50 לראשית שנות ה-2000. חלק גדול מהן צולם בשנת 2004, ולאחר מכן לא קוטלגו עוד "חתיכות".
ד"ר שרון רינגל מהחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, שחקרה בעבודת הדוקטורט שלה את נושא הטכנולוגיות הדיגיטליות ועיצוב זיכרון לעתיד דרך תהליך הדיגיטציה של הספרייה הלאומית בישראל, אמרה כי "הרבה מהמערכות שמעבירות ארכיונים אנלוגיים לארכיונים דיגיטליים נתקלים בדברים דומים".
לדבריה, "בשיטות הקטלוג יש היבטים חברתיים ותהליך הדיגיטציה של הארכיונים מעלה שאלות שונות. זה קורה גם במערכות עיתונים. עיתונים בארצות הברית, למשל, נתקים בקטלוג תמונות תחת הערך 'Nigger".
"השאלה היא מה נכון לעשות בתהליך המעבר של הארכיון. או שמשנים לפי מה שנכון ומתאים היום או שמשאירים את הקטלוג כמו שהיה, כי יוצאים מנקוד הנחה שהשיח של התקופה היה כזה. אם חוזרים אחורה ומשנים קטלוג לפי מה שלא מתאים היום, פוגעים באמינות ההיסטורית", אמרה.
בדומה למילה "Nigger", שאותה הזכירה ד"ר רינגל, במאגר תמונות לע"מ יש שש תמונות המקוטלגות תחת המלה "כושי". האחרונה שבהן קוטלגה כך בשנת 1993. ה"כושים" הם גם יהודים דתיים, גם ערבי-מוסלמי וגם מקהילת הכושים העבריים.
מלע"מ נמסר בתגובה כי "מדובר במילות מפתח שנכתבו בתחילת שנות ה-90 ובהתאם לרוח התקופה שבה הן נכתבו. אנו מודים לכם שהערתם את תשומת ליבנו וכמובן שנפעל לריענון המונחים".
(עדכון ראשון: 19:06)