פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חיבה לגולדה, צעקות על בגין: היחסים המורכבים של ביידן עם ישראל

      המועמד הדמוקרטי לנשיאות מגביר את הפנייה שלו לקהילה היהודית בארה"ב, ובעוד שהוא שב על מחויבותו לביטחונה של ישראל, הוא גם מבטיח למנוע מהלכים שיחסלו את פתרון שתי המדינות

      חיבה לגולדה, צעקות על בגין: היחסים המורכבים של ביידן עם ישראל
      צילום: רויטרס, עריכה: שאול אדם

      הדף באתר הרשמי של המועמד הדמוקרטי לנשיאות ג'ו ביידן, שנקרא "החזון של ג'ו" פחות או יותר הוכפל בשבוע האחרון ל-35 קטגוריות. והאחרונה שנוספה היא "האג'נדה של ג'ו ביידן בנושא הקהילה היהודית".

      המחויבות המרכזית של ביידן לקהילה היהודית האמריקנית מתרכזת במלחמה בעליית האנטישמיות מימין, ודף האג'נדה היהודית שלו מגיע ישירות לנושא. למעשה, סגן הנשיא לשעבר והמועמד לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית, אומר שזה מה שדרבן אותו להתמודד: "לאחר התעוררות גל האנטישמיות בשרלוטסוויל, וסירובו של טראמפ לגנות את התופעה באופן ברור, החליט ג'ו ביידן שעליו לרוץ לנשיאות", נכתב באתר האינטרנט של המועמד.

      הקמפיין של ביידן עקבי במגמה הכללית שלו: חזרה להגינות אחרי ארבע שנים של מה שביידן מתאר כמהלך של טראמפ לנטישת המוסכמות של סבלנות, שונות וקדמה. טראמפ, מנגד, יכנה את תקופת הנשיאות שלו חזרה לנורמות אמריקניות של בטחון כלכלי והגנתי, ולמסורת נוצרית ושמרנית.

      בתחום מדיניות החוץ, הקו של ביידן מבדיל את עצמו מטראמפ בחזרה לנורמה אחרת - קוהרנטיות. מאז השקת הקמפיין שלו, ביידן מותח ביקורת תקיפה על חוסר העקביות וההיגיון במדיניותו של טראמפ ומתאר אותה כמבולבלת ומעורפלת.

      ג'ו ביידן נושא דברים בעניין הקורונה בווילמינגטון, ארצות הברית, 9 אפריל 2020 (רויטרס)
      "אין לטראמפ תכנית מעשית". ביידן (צילום: רויטרס)

      התסכול של ביידן ממה שהוא מתאר כחוסר הקוהרנטיות של טראמפ עולה כמעט בכל תשובה שהוא משיב בשאלון של המועצה ליחסי חוץ, שנשלח לפני שנה למועמדים מטעם המפלגה הדמוקרטית. בנושא איראן, טוען ביידן, "אין לטראמפ תכנית מעשית". בנושא קוריאה הצפונית, ביידן אמר ש"דיפלומטיה דורשת אסטרטגיה, תהליך ומנהיגות כשירה שיכולה לספק את הסחורה". בנושא אפגניסטן הוא השיב ש"הנשיא טראמפ חותר באופן שיטתי תחת האנשים המנהלים מו"מ מטעמו", וכך הלאה.

      רבים מאנשי מדיניות החוץ הדמוקרטים, שמלווים את ביידן מראשית ימיו בסנאט, מגרדים את הראש כשהם מתבקשים להשיב לשאלה "מה בדיוק רוצה טראמפ"? הבעיה העיקרית עם המדיניות של טראמפ, לדעתם, היא פחות העובדה שהוא בדלן (ביחס לאירופה), מיודד עם רודנים (למשל מרוסיה ומצפון קוריאה) או לוחמני כלפי רודנים אחרים (באיראן), אלא שהכיוונים האלה לא מתיישבים יחד.

      "הדבר החשוב ביותר", עבור הנשיא הבא, "הוא להבהיר את המבוכה והבלבול לגבי יעדי המדיניות האמריקאית באזור", אמרה תמרה קופמן וויטס, ששימשה יועצת לענייני המזרח התיכון בממשל אובמה, והיום משמשת עמיתה בכירה במכון ברוקינגס.

      ג'ו ביידן בנימין נתניהו (AP)
      "ישראל יכולה לפתוח נגדנו בקרב אגרופים, ואנחנו עדיין נגן עליה" (צילום: אי-פי)

      אז עד כמה קוהרנטית המדיניות של ביידן בנושא המזרח התיכון?

      יחסים אישיים חשובים מאד לביידן, ואפשר לנסות ולמפות את הגישה המדינית שלו לאזור באמצעות מערכות היחסים שלו עם שלושה מנהיגים: גולדה מאיר, מנחם בגין וברק אובמה.

      חיבתו של ביידן לגולדה כבר הפכה למם אינטרנטי. הוא אוהב לחזור על סיפור המפגש המפורסם בין השניים כמעט בכל מפגש שלו עם יהודים או ישראלים. התזמון של המפגש שלו עם גולדה, ב-1973, מדגיש עד כמה חשוב היה הביקור בעיצוב השקפת עולמו של ביידן. זה קרה בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים, והסנאטור הצעיר בן ה-30 היה באמת מבוהל ממידת פגיעותה של ישראל.

      "אני זוכר שנסעתי מקהיר כל הדרך לסואץ", סיפר ביידן בחגיגת יום העצמאות לישראל בוושינגטון בשנת 2015. "יכולת לראות את ענני האבק והחול העצומים האלה. אבל אף אחד מהם לא נראה מבודד. הסתבר שאלה היו תרגילים צבאיים שהתקיימו במדבר. ואני הייתי ממש מודאג. עברנו דרכם, (וגולדה מאיר) ציירה תמונה קודרת מאד - שבכנות, הפחידה אותי מאד, לגבי הסיכויים".

      אבל זה לא הגורם המעצב היחיד במדיניותו של ביידן כלפי ישראל.

      נקודות המחלוקת

      סגן הנשיא לשעבר גם עושה מאמץ לפנות לאגף השמאלי במפלגה, וקיבל בהתלהבות את תמיכת ג'יי סטריט, השדולה הליברלית העוסקת במדיניות במזרח התיכון, ושל ברני סנדרס, יריבו העיקרי במרוץ למועמדות המפלגה. עם זאת, ביידן מסתייג באופן נחרץ מהקריאות שלהם למנף את הסיוע האמריקני לישראל כדי ללחוץ עליה להסכים לוויתורים. בנובמבר האחרון, לאחר ועידת ג'יי סטריט, אמר ביידן כי זו תהיה "טעות ענקית" ו"שערורייתית לחלוטין" להשתמש בכספי הסיוע כדי ללחוץ על ישראל.

      אנשי הקמפיין של ביידן, הצביעו על ההצהרות האחרונות של ביידן המדגישות את החשיבות העליונה שהוא רואה לביטחונה של ישראל.

      "על המנהיגים הפלשתינאים להפסיק את ההסתה ואת האדרת האלימות, והם חייבים להתחיל ולהיות כנים עם העם שלהם בנושא הלגיטימיות של ישראל ומעמדה הקבוע כמדינה יהודית במולדת ההיסטורית של העם היהודי", הייתה תשובתו של ביידן לשאלון של המועצה ליחסי חוץ. הוא גם קרא לישראל להפסיק את הרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית.

      רפובליקנים המבקשים לצלוף בביידן, מצביעים על פגישה סגורה בשנת 1982 בין ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, לבין סנאטורים דמוקרטיים. תמצית הסיפור היא שביידן ובגין צעקו זה על זה, ובגין אמר שישראל תעדיף לוותר על הסיוע האמריקני ובלבד שלא תיכנע לדרישות האמריקנים. ביידן העלה בפגישה את הרחבת ההתנחלויות על ידי ישראל וסנאטורים אחרים מתחו ביקורת על הפלישה ללבנון.

      ואולם, בקריאת הדיווחים מהמפגש, מסתבר שביידן דיבר בלשון תיאורית, ולא מנחה: הוא אמר לבגין מה עלול לקרות - יהיה לחץ לקצץ בסיוע לישראל - ולא אמר שהוא ימליץ לעשות כן.

      זאת התבנית של נקודות המחלוקת של ביידן עם ישראל: ארצות הברית שומרת עליכם, אבל אל תהיו האויב הגרוע ביותר של עצמכם.

      "ישראל יכולה לפתוח נגדנו בקרב אגרופים, ואנחנו עדיין נגן עליה", אמר ביידן ב-2010 למייקל אורן, אז שגריר ישראל בארצות הברית, כשמערכת היחסים בין המדינות הייתה בשפל של כל הזמנים בשל הרחבת ההתנחלויות. זה נכתב באוטוביוגרפיה של אורן, "בן ברית: חיי כגשר בין ישראל לארצות הברית".

      טקס לציון שנה לשגרירות ארה"ב בירושלים במעמד נתניהו ופרידמן, מלון מצודת דוד, ירושלים, 14 במאי 2019 (ראובן קסטרו)
      ביידן לא יעביר אותה בחזרה. טקס לציון שנה לפתיחה בי-ם, בשנה שעברה (צילום: ראובן קסטרו)

      זו גם הייתה המחשבה מאחורי ההצהרה ששלח ביידן השבוע ל-JTA, כשהזהיר את מנהיגי ישראל מפני חיסול פתרון שתי המדינות - פתרון חיוני להישרדותה של ישראל, לדעתו - על ידי סיפוח חלקים של הגדה המערבית.

      "למען השלום הישראלי-פלסטיני, בראש סדר העדיפויות צריך לעמוד כעת חידוש הדיאלוג האמריקני עם הפלסטינים והפעלת לחץ על ישראל שלא תנקוט פעולות שיהפכו את פתרון שתי המדינות לבלתי אפשרי", כתב ביידן. "אני אפתח מחדש את הקונסוליה האמריקנית במזרח ירושלים, אמצא דרך לפתוח מחדש את משרדי המשלחת הדיפלומטית של אש"ף בוושינגטון, ואחדש את הסיוע הכלכלי והביטחוני שהתקיים עשרות שנים, והופסק על ידי ממשל טראמפ".

      ביידן מוכן להפוך כל מדיניות של טראמפ שלדעתו בולמת את פתרון שתי המדינות: הוא ישיב את הסיוע לפלסטינים, יכיר מחדש בתביעתם על ירושלים, ויעבוד איתם בערוצים דיפלומטים. עם זאת, הוא לא יהפוך את החלטתו של טראמפ להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים.

      צוותו של ביידן לא ענה לשאלה של JTA אם יפעל להפוך את החלטתו של טראמפ המכירה בריבונות ישראל על רמת הגולן. הם גם לא הסבירו כיצד מתכוון ביידן לעקוף תנאים שהציב הקונגרס בנוגע להעברת סיוע אמריקני לפלסטינים, תנאים שהרשות הפלסטינית עדיין אינה עומדת בהם, כמו הפסקת תשלומים למשפחות המחבלים.

      החבר ברק

      רבים ממשפטיו של ביידן מתחילים במילים "חברי ברק", וקרבתו לברק אובמה קשורה להתחייבותו להקים לתחייה את מדיניותו של הנשיא לשעבר במזרח התיכון, במיוחד ככל שהיא קשורה להסכם הגרעיני עם איראן.

      "הנשיא טראמפ זנח את הסכם הגרעין עם איראן - הסכם שחסם את דרכה של איראן להשגת נשק גרעיני, כפי שאומת שוב ושוב על ידי מפקחים בינלאומיים - ללא תכנית מעשית לייצר הסכם טוב יותר", אמר ביידן למועצה ליחסי חוץ.

      עם זאת, אם קוראים בין השורות, מבהיר ביידן - מבלי לבקר את אובמה באופן מפורש - שהוא יהיה מעוניין בהסכם חזק יותר. ביידן קרא להסכם "נקודת פתיחה" ואמר שיעבוד על מנת להרחיב את המגבלות הגרעיניות המופיעות בו. אחת מנקודות הביקורת המרכזיות של ישראל על ההסכם היא שהמגבלות המוטלות בו פגות מוקדם מדי.

      "אם איראן תשוב ותציית למחויבויות הגרעיניות, אני אחזיר את הסכם הגרעין כנקודת פתיחה ואעבוד לצד בעלי הברית שלנו באירופה ולצד מעצמות אחרות כדי להרחיב את המגבלות הגרעיניות של ההסכם", אמר ביידן.

      נושא אחד בתחום מדיניות החוץ שבו טראמפ שמר על עקביות עם מדיניות אובמה הוא נסיגה מהשקעות כוחות דיפלומטיים וצבאיים בסוריה, מגמה שהדאיגה את ישראל שעה שאיראן ביצרה את עצמה במדינה בעקבות נצחונו של משטר אסד בדיכוי מלחמת האזרחים.

      ביידן אמר לוושינגטון פוסט בשנה שעברה כי "הכרחי להישאר מעורבים" בסוריה כדי למנוע את חזרתה של המדינה האסלאמית (דאעש), שהייתה אחת מיריביו של משטר אסד במלחמה. צעדיו של טראמפ במדינה, טען ביידן, "מגבילים את יכולתנו להרגיע את המלחמה ולעצב הסדר מדיני מתמשך".