בשל מעמדו המעורב כרגולטור וכבעלי בתי חולים ממשלתיים, משרד הבריאות לא מעדכן את תעריפי הטיפולים ולא מתמרץ את בתי החולים להתייעל - כך עולה מדוח של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, המתפרסם היום (שני).
ועדות ציבוריות בחנו בעבר את סוגיית מעמדו המעורב וריבוי כובעיו של המשרד, והן קבעו כי יש לעובדה זו השפעות שליליות והמליצו על דרכים להפרדת תפקידיו. בדוח נקבע כי "כפל תפקידיו של משרד הבריאות כמאסדר וכבעליהן של כמחצית ממיטות האשפוז הכלליות בארץ יוצר מתח מובנה בין פעולותיו המשפיעות על ההכנסות של בתי החולים שבבעלותו, לבין היותו שותף לעדכון התמחור של הפעולות והשירותים הרפואיים מתוקף מעמדו כמאסדר (רגולטור - ב"א)".
על כן המליץ מבקר המדינה מתניהו אנגלמן כי משרד הבריאות יחדד את התפקיד שיש לחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים בכל הנוגע להפרדה בין תפקידיו הרגולטוריים, לבין הניהול והפיקוח על המרכזים הרפואיים. "ראוי גם שינחה את החטיבה לנקוט פעולות לשם הגשמת תפקיד זה וכי יקיים בחינה סדורה, מדי תקופה, בדבר עמידת החטיבה ביעד זה", נכתב.
עוד בוואלה!
מערך האשפוז בישראל כולל 27 בתי חולים כלליים בבעלות משרד הבריאות, שירותי בריאות כללית, בתי חולים ציבוריים-עצמאיים או פרטיים. משרד הבריאות משמש כרגולטור של מערכת הבריאות, לרבות רגולציה כלכלית, ובה בעת הוא גם בעליהם של 24 בתי חולים ממשלתיים. מכאן שהוא פועל בריבוי כובעים - כמאסדר, כמפעיל וכבעלים, ואף כמבטח בתחומי בריאות שונים.
על פי הנתונים שחשף המבקר, כ-50% ממיטות האשפוז הכלליות בישראל הן בבעלות משרד הבריאות. היקף ההכנסות של בתי החולים הכללים הממשלתיים, בבעלות קופות החולים והציבוריים-עצמאיים עמד ב-2017 על 22.7 מיליארד שקלים לעומת הוצאות של 28 מיליארד שקלים. ההיקף הכספי של פעילות צנתורי הלב בשנת 2018 היה 1.8 מיליארד שקלים. סכום זה היווה 6% מסך ההכנסות של בתי החולים ב-2018.
עוד נמצא כי בין השנים 2018-2014 נוצרה שחיקה של כ-600 מיליון שקלים בין הכנסות קופות החולים במסגרת סל הבריאות לבין הוצאותיהן המשולמות, בהתאם למחיר יום אשפוז. שחיקה זו נובעת מהפרשי השינויים בין מדד מחיר יום אשפוז למדד יוקר הבריאות, והיא משפיעה באופן שלילי על מצבן הפיננסי של קופות החולים, קבע אנגלמן. "קיימות מחלוקת בין משרדי הבריאות והאוצר בעניין המנגנון לעדכון מדד יוקר הבריאות. ראוי שבהתאם לפסיקת בג"ץ המשרדים יפעלו לגיבוש מנגנון הכרעה ביניהם, זאת בין בהבאת הסוגיה לפתחה של הממשלה ובין בכל דרך אחרת", המליץ המבקר.
עוד עלתה תמונת מצב לפיה תדירות ההתכנסות של ועדת המחירים אינה מוסדרת. הביקורת העלתה כי בשנים 2018-2016 מיעטה ועדת המחירים להתכנס כדי לתמחר פעולות רפואיות חדשות ולעדכן מחירים. "עולה חשש שהסיבה לתדירות הנמוכה להתכנסות ועדת המחירים היא חילוקי דעות בין משרד האוצר, אשר דורש לעדכן את מחירי טיפולי הרדיותרפיה, לבין משרד הבריאות, שאינו נוקט פעולות לקידום התמחור", כתב המבקר.
אנגלמן מצא כי מחיר צנתור לב לפי מחירון משרד הבריאות גבוה פי שניים ממחיר צנתורי הלב לפי תמחור שירותי בריאות כללית - 19 אלף שקלים לעומת 39 אלף שקלים - ובכל זאת ועדת המחירים לא דנה בצורך בעדכון מחירי הצנתורים. בעיה זו חלה גם בתחומים אחרים, כגון הפרעות אכילה וטיפולים באורתופדיה אונקולוגית.
"על משרד הבריאות להשלים את קבלת הנתונים לצורך עדכון התמחור של טיפולי הרדיותרפיה", קבע המבקר. "על ועדת המחירים לשוב ולהתכנס באופן שוטף ובמנותק מהמחלוקת בעניין עדכון מחירי הרדיותרפיה, וכן לדון בנושא עדכון התעריפים בצורה סדורה. באשר לתמחור הטיפולים כתב כי "על משרד הבריאות לבדוק בהקדם את התמחור של פעולות צנתורי הלב ולהציג את הצורך בעדכונן לפני ועדת המחירים ככל שנדרש. מומלץ כי החטיבה למרכזים רפואיים ממשלתיים תיזום ותקדם תכנית לבחינה שיטתית של כלל תעריפי השירותים הרפואיים של בתי החולים הממשלתיים".
לבסוף, נמצא כי למרות הגירעון של בתי החולים שעמד בסוף 2017 על 1,550 מיליארד שקלים, ולמרות הסיוע התקציבי שניתן להם לכיסוי גירעונותיהם, לא דרשו מהם משרדי האוצר והבריאות להתייעל. על כן המליץ המבקר כי "ראוי שמשרד הבריאות ישקול לקבוע תנאים להקצאת תקציבי הסיוע הן לבתי החולים הממשלתיים והן לציבוריים-עצמאיים, באופן שיתמרץ אותם להתייעלות".