בחברה הערבית מתרגלים לנוכחות צה"ל במאבק בקורונה: "כולנו באותה סירה"

בעוד הנגיף ממשיך להתפשט ברחבי הארץ, בחברה הערבית מודאגים מהיום שאחרי הקורונה. מודאר יונס, ראש המועצה המקומית ערערה שבוואדי ערה, המכהן גם כיו"ר הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל, סיפר כי התושבים חוששים מהתקופה בה המשבר יחלוף, והעסקים יישארו סגורים.

"בכללי אנחנו מסתדרים", הדגיש יונס. "אנחנו ברשויות המקומיות הערביות הקמנו חמ"ל משלנו בשפרעם, שמרכז את הבעיות כפי שמגיעות אליו מהרשויות המקומיות ואיפה שהוא יכול הוא נותן להן פתרון". לדבריו, ביישובים קיימים חוסרים באמצעי מגן. "לא הכינו אותנו לזה", אמר.

על פי נתוני משרד הבריאות, נכון לכתיבת שורות אלה, שניים מתושבי ערערה נמצאו חיוביים לקורונה מתוך 424 נבדקים. בג'סר א-זרקא אותרו עד כה 31 חולים, בדבוריה אובחנו 21 נדבקים. בג'ת מספרם הוא 17 בני אדם, ובמועצה המקומית שבלי-אום אל-גנם נמצאו תשעה נשאים של הנגיף.

מי שבא לסיוע, בזמן אמת, הוא פיקוד העורף. את הדברים אמר יונס במהלך פגישה עם נציגי פיקוד העורף ממחוז חיפה, בראשם מבחינתו רב-סרן (מיל') גיטהון אברהם, תושב חדרה המפקד זה שנתיים וחצי על היקל"ר (יחידת קישור לרשות) בערערה, ושגויס עכשיו לשירות מילואים פעיל כדי לתת מענה לכל צרכיה של הרשות בזמן אמת. מדי יום הוא מגיע להערכת מצב אצל ראש המועצה. "אני מרגיש כאן בן בית", אמר רס"ן גיטהון. "אני חלק מהמטה של יונס לצורך העניין. הוא מקבל את ההחלטות בסוף אבל אני חלק אינטגרלי ממנו, כמו שאר המשתתפים".

הוא שומע בסבלנות את הנקודות הטעונות שיפור. "מרכזי 'היבדק וסע' ניידים שמגיעים ליישובים הערביים הם רעיון לא כל כך מוצלח, כי לא נוצרת שגרה של בדיקות", הלין ראש המועצה של ערערה. "אצלנו באו ביום שני, אחר כך חזרו בשבת, והמרווח הזה יותר מדי ארוך". לדברי יונס, הפתרון שהוצע, לבצע את הבדיקות בקופות החולים, הוא בגדר "שיפור".

עם זאת, ראש מועצת ערערה מחה על מספר הבדיקות המוגבל על ידי משרד הבריאות. "בהתחלה הייתה הקלה, שבכלל עושים את הבדיקות. אחר כך הייתה התפכחות כשלמדו שנותנים רק למי שיש לו תסמינים", סיפר. "אתמול הקשו עוד כי חסר חומר, אז התחילו להגיד: גם אם יש תסמינים אז תזומן לבדיקה רק אם באת במגע עם חולה או שאתה בבידוד כי חזרת מחו"ל".

"לנו זה מאוד חשוב, כי הדאגה שלנו בחברה הערבית היא האם המספר הנמוך של המאובחנים כנשאי קורונה הוא מספר אמיתי - או שהוא נובע מהיעדר בדיקות", הסביר יונס. "בשורה התחתונה יש שיפור אבל זה עדיין לא מספיק, ואם יהיו יותר בדיקות אז נהיה יותר רגועים. זו לא איזו התנהלות מכוונת או אפליה מיוחדת כלפי המגזר הערבי כי מי שלא עושה בדיקות אצלנו מקבל אחר כך את הבעיה אצלו. פשוט ההתנהלות של המדינה בהתחלה הייתה מבולבלת. ראתה שהנגיף מתפשט במרכז אז שמה את כל המשאבים במרכז והזניחה את המקומות האחרים. עניין רגיל, כמו ששוכחים אותנו בשגרה שכחו אותנו במשבר".

נוכחותם של חיילים לא רגילה בערערה בפרט וביישובי החברה הערבית בכלל. לדברי יונס, "כולנו באותה סירה. אנחנו במשבר ואנחנו מבינים שזה משבר של כולם וזה משהו שמועצות מקומיות לא יכולות לשאת לבד. זה פיקוד העורף. זו לא פעם ראשונה שהם כאן. סייעו גם בשריפה הגדולה. אנחנו מבינים שצבא זה לא רק מלחמה". הליווי לאורך שנים נושא פירות. הוא אמר בחיוך שבכפר יש מי שמחשיבים כבר את רס"ן גיטהון "אחד משלנו".

בג'סר א-זרקא הנצור כבר על ידי "מחסום נושם" של משטרת ישראל, הפמליה של מפקד מחוז חיפה בפיקוד העורף, אלוף-משנה רלי מרגלית, חוברת בחצר בניין המועצה המקומית לממונה על המחוז במשרד הפנים, פאיז חנא. כאן, בין מפקד היקל"ר סרן סעיד עמאש, לראש המועצה השיח מוראד עמאש, יש היכרות עוד מילדותם - השניים בני אותה כיתה בכפר. עכשיו הרשות המקומית ביישוב העני צריכה להתמודד עם אותו נגיף שאיתו מתמודדת גם עיריית ניו יורק, וראש המועצה זקוק לכל העזרה שבעולם. "סעיד איתנו כאן סביב השעון", הסביר השיח עמאש. "הוא הקשר שלנו למפקד נפת גדור אל"מ אדיר קאן ולמפקד המחוז. אנחנו מטפלים ביחד בכל הסוגיות הקשות".

צורך העל גם כאן הוא בדיקות קורונה לכמה שיותר תושבים, עניין המתקדם בעצלתיים. מאז החלו הבדיקות ביום שישי לפני כשבועיים, נבדקו בעיקר עובדות ניקיון בבתי החולים בארץ, מה שמזכיר את דבריו של יונס, כי מי שלא יבודד את נשאיות הנגיף בג'סר א-זרקא, עלול לקבל אותן בבית החולים מאיר בכפר סבא, או בשיבא בתל השומר. במקביל, ביישוב זקוקים בדחיפות לפתרונות לעשרות אנשים שנדרשים לבידוד אותו הם אינם יכולים לקיים בבית. הנוכחים כולם מקיימים ישיבה בעמידה בסמטה שלצד בניין המועצה.

עם משימות האכיפה שהוטלו על המשטרה, לצבא נותר הטיפול בסיוע ההומניטרי. כעת, החברה הערבית רואה את הפנים היפות של צה"ל בדמות פיקוד העורף.