פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האויב הנעלם: הקורונה משנה את דפוס הלחימה של צה"ל

      בתוך שלושה שבועות, הזרועות הביטחוניות נשאבו משיטור - לכיתור. מפקדים בצנחנים אולי העלו בדעתם שיידרשו לתכנן השתלטות על עיר, אבל איש לא שיער שהיעד ב"ב לא יהיה בעל בק. כשהמגיפה מתבררת כאחד מהאירועים המעצבים של המאה, צה"ל יידרש להסתגל למצב החדש

      האויב הנעלם: הקורונה משנה את דפוס הלחימה של צה"ל
      צילום: שלומי גבאי, קובי ריכטר/TPS עריכה: שאול אדם

      אחד הצגים על המכתבה של מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, מספק לו תמונה עכשווית של התעבורה הצבאית והאזרחית בשמי ישראל ובמרחב הסמוך לה. בכל רגע, עשרות ומאות צלמיות של טיסות נוסעים ומטען, בנוסף לגיחות מטוסי קרב ומסוקים ותובלה וכלי טיס אחרים, לא כולם מאוישים. האוויר רוטט בהמולה חרישית. כך תמיד, אך לא בשבועיים-שלושה האחרונים. נפח התעבורה האזרחית, מנתב"ג ואליו ובמלבנים המערביים המנציחים פוליטיקאים מהעבר ("בגין", "דיין") ובנתיבי המזרח והים, הצטמצם בעשרות אחוזים. 2% בלבד מהמקובל. לא רחוק מאוד מהאפס המוחלט בתעופה האמריקנית, לקראת צהרי 11 בספטמבר 2001, כשכל המטוסים הצטוו באיומי יירוט לנחות ללא שיהוי, מחשש שסדרת פיגועי ההתרסקות טרם הסתיימה.

      הקבלת משבר הקורונה ל-11 בספטמבר אינה מוגזמת. אלה שני האירועים המעצבים של המאה הנוכחית, עד כה. חומרת המגיפה ידועה לכל וממקדת את המאמץ בצרכים המיידיים, בבחינת העתיד ידאג לעצמו. אך מתוך ההתמודדות הנוכחית מבצבץ גל ההלם הצפוי לבוא ובהכרח גם להשפיע על מתכונת ההתארגנות של אומות חמושות, המחזיקות צבאות ומנהלות מלחמות. עד שיחולק לחיילי צה"ל, לשוטרים ולצוותי הרפואה אות המערכה של "קרן אור", כשמה של הפקודה הכללית בצבא (לכל זרוע ואף בסיס פקודות-משנה בשמות אחרים), כגון מגן דוד לבן על רקע אדמומית הנגיף דמוי הכתר, יופנם שינוי עמוק באופן הלחימה. טבע המלחמה לא ישתנה וכמותו גם לא טבע האדם, אבל תידרש הסתגלות בסדר גודל שיזכיר את הופעת האוויריה (מהיבשה ומהים), רשתות הקשר, הטילים, הגרעין והסייבר.

      נפילת בנייני התאומים 11 בספטמבר (AP)
      ההקבלה לקורונה אינה מוגזמת. 11 בספטמבר 2011 (צילום: אי-פי)

      הסביבה הביולוגית תהיה לממד הנוסף, אולי השישי, של המלחמה; אותו ממד שבמהדורה קודמת, כימית, הופיע במלחמת העולם הראשונה ודוכא בהסכמים בין מעצמות, אף שעודו מגיח בשירות משטרים אפלים, מבגדאד עד דמשק. כל טירון שביקר באוהל גזים, דמע ונשנק ויצא, זוכר במה מדובר, אלא שהעניין חורג מהנטרול הפרטי של הלוחם ומהפגיעה המכוונת באזרחים, טרור קטלני. העוקץ יינעץ בהתפוררות המסה הגדולה של איגודי-כוחות, חטיבות ואוגדות, לפרודות מרוחקות; והרי כל הגיונו של התמרון היבשתי, בין בפלישה לכיבוש ובין בפשיטה שסופה המהיר נסיגה, מבוסס על ריכוז עוצמה למחץ קצר ומכריע. קרב, מלשון קרוב (וכנגזרות, הקרבה וקורבנות). פנים אל פנים. אם הקרבה לאויב מסוכנת עוד יותר מהנשק שלו, איך מנצחים אותו בלי שהמחיר יהיה גבוה הרבה יותר מההישג.

      התחבולה חשובה, אבל הסוס הטרויאני ימות מרעב אם אסור להצטופף בתוכו, וביסוד כל מסעי המלחמה, שקצינים משכילים מקפידים ללמוד, עומד גיוס הכוחות, אלפי לוחמים רגליים ורכובים ושיירות האספקה שלהם. תא"ל ירון פינקלמן, למשל, התרשם במיוחד מ"אנאבסיס" של ההיסטוריון כסנופון - איך צירף המצביא הפרסי כורש בן דריוש גייסות נפרדים ומרוחקים, בני עמים שונים ורובם שכירי-חרב או נאמנים לאדונים מקומיים, למערך מתואם ומתגלגל שהתקדם מזרחה לאסור מלחמה על אחיו המלך (ושילם בראשו הערוף). הקורונה הייתה עושה שמות בצבא כזה, וגם בצבא המלכותי.

      פינקלמן, מפקד אוגדה 98, אולי העלה בדעתו שיידרש לתכנן השתלטות על עיר במרחב ההתעניינות של צה"ל. מבט במפה מעלה בדמיון את עזה, לבנון, סוריה, בתרחיש קיצוני איראן, אולי הגדה המערבית אם הרשות הפלסטינית תתמוטט בדחף איוולת של ממשלת ישראל. האוגדה השתתפה בכיבוש ביירות במלחמת 1982 וב"חומת מגן" לאחר שני עשורים. היא מתאמנת לעתים בערים בגליל, דוגמת צפת או נצרת, כתרגיל תכנוני של פעולה בשטח בנוי מהסוג העלול לארוב לה מעבר לגבול. אבל איש, גם לא מוח יצירתי כמו פינקלמן, לא שיער שהיעד ב"ב לא יהיה בעל בק ושהמשימה שתוטל עליו תתמצה בהודעה, "בני ברק בידינו", כי אם פיתום ורעמסס היו ערי מסכנות, בני ברק היא עיר מסכנים שגם מסכנים את זולתם, אזרחים כחיילים.

      מפקד אוגדה 98 תת-אלוף ירון פינקלמן (דובר צה"ל)
      לא שיער שהיעד ב"ב לא יהיה בעל בק. פינקלמן (מימין) (צילום: דובר צה"ל)

      מינוי פינקלמן למפקד חזית בני ברק דרך על אצבעותיו של אל"מ אריאל בליץ, מפקד מחוז דן בפיקוד העורף. שגרת ההכנות לסיוע לעיר, במלחמה או ברעידת אדמה או באסון המוני אחר, נגנזה לנוכח עוצמת המהלומה. כך נהג צה"ל גם בפרוץ האינתיפאדה, בסוף 87-88, כשהחטיבה המרחבית השלדית בגדה המערבית כווצה לתוך אוגדת השריון הסדירה 162, בפיקוד זאב ליבנה, שבמקומה התמסדה בהמשך אוגדת איו"ש.

      לוחמת הישיבה במערכים חפורים ומגודרי תיל של מלחמת העולם הראשונה, הוחלפה במלחמת העולם השנייה בבליצקריג, לוחמת הבזק של הצבא הגרמני בפולין ובמערב אירופה. בבני ברק לא ניתנה למח"ז דן הזדמנות לבליצקריג. הרמטכ"ל אביב כוכבי, המפקד העליון בחירום - לפי חקיקת הג"א, לאלוף פיקוד העורף יש גם ערוץ ישיר לשר הביטחון, אך כשהרמטכ"ל אינו טרוד באותה עת בחזית, צפוי שימקד קשב במאמץ העיקרי, האזרחי - החליט שלא להמר על כוחות פיקוד העורף ולשגר לציר ז'בוטינסקי את פינקלמן ומטה אוגדתו, שהייתה לפנים אוגדתו של כוכבי. קודמו של פינקלמן באוגדה, ראש מטה זרוע היבשה תא"ל אורי גורדין, נקבע לאלוף הבא של פיקוד העורף. לא בדיוק המסלול שפינקלמן מתאווה לחקות, לאחר תפקידו הבא כראש חטיבת המבצעים במטכ"ל.

      11 בספטמבר בזעיר אנפין

      לפני מינויו למפקד מחוז דן, עם אחריות מרחבית, היה בליץ קצין מטה, ראש מחלקת התנהגות אוכלוסייה בפיקוד העורף. אחת המטלות החשובות של מחלקה זו היא מודיעינית - הכנת תשתית נתוני בינוי, תחבורה והנדסה למקרה אסון, 11 בספטמבר בזעיר אנפין. כשחניון מתמוטט, לשלוף תרשים של קומות וחדרים ולתחקר את פריסת הפועלים והאורחים.

      כך עד עכשיו, אבל מהקורונה ואילך מתבקש שהמודיעין של פיקוד העורף, האוסף וחוקר פנימה, יאגור גם נתונים רפואיים - גיל, מחלות רקע, תרופות - שיוצלבו עם מיקום התושבים. החדירה לפרטיות, בשם תעדוף המיועדים להצלה, לטיפול ולהנשמה, תעמיק לתוך הגוף והנפש.

      חיילי פקוד העורף בחלוקת מזון בבני ברק, 31 במרץ 2020 (ראובן קסטרו)
      כוכבי החליט שלא להמר על כוחות פיקוד העורף ולשגר לציר ז'בוטינסקי את פינקלמן (צילום: ראובן קסטרו)

      בתוך שלושה שבועות של משטר חירום, במדרון הממשל הצבאי, נשאבו הזרועות הביטחוניות מאיתור לניטור ומשיטור לכיתור. יוקרת השב"כ כאספן מופלא של נתוני חורשי מזימות נפגמה. מדגם אקראי של ארבע הודעות "חשיפה לחולה מאומת" לשלושה אזרחים גילה שלוש טעויות מוחלטות ועוד שגיאה אפשרית, אי-התאמה בין מספר הטלפון לשם המשתמש. כשהחיים יחזרו למסלולם, ראוי ששופטים הזוכים להצצה בלעדית בחומר המודיעיני של השב"כ, ובעצם גם של יחידות החקירה במשטרה, יתבעו ראיות נוספות ולא יסתפקו באיכון הטלפוני. יתכן שזה לא מוחמד מרמאללה אלא אחמד מאל-בירה, ולא הוא פגש ביום שני במעבדת הנפץ את מוסטפה. כמו במקרים קודמים, ברגע שישראלים מכירים נקודתית ולא בהכללה אחד מתיקי השב"כ, אמינות השירות נפגעת.

      מצבו של השב"כ, הנרתע משימוש בקורונה ליחסי ציבור, עדיין טוב מזה של המוסד בתקופת יוסי כהן, הנמצא בדרכו לצמרת הליכוד - אם בנימין נתניהו לא רק ירצה, אלא גם יוכל לסייע לו. כוחו האישי של נתניהו אינו בר המרה בהתמודדויות אחרות. בתל אביב לא היה די בתמיכתו בראש לשכתו דוד שרן נגד מיכל שיר, המקורבת לגדעון סער. בגלל כהן, הוצג המוסד כולו כתאב פרסום, הארגון החשאי הכי מתרברב בעולם, למען ראשו והממונה על ראשו.

      יוצאי צמרת המוסד נמשכו משום מה לקופת חולים מכבי. הרמס"ד שבתי שביט ניהל אותה. המנכ"ל הנוכחי, רן סער, פרש מהמוסד בדרג בכיר. פרשיה אישית עדינה במעורבותו גרמה בשעתה לחיכוך בין המוסד והשב"כ.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו,העניק צל?שים על מבצעים ופעילות מבצעית שביצעו נשות, אנשי, לוחמות ולוחמי המוסד יחד עם ראש המוסד יוסי כהן 2 באוקטובר 2017 (מערכת וואלה! NEWS , חיים צח, לע"מ)
      נמצא בדרכו לצמרת הליכוד. כהן ונתניהו (צילום: חיים צח, לע"מ)

      בנוסף לשב"כ ולמוסד, גם היחידות המיוחדות של צה"ל יסתגלו למצב החדש של לחימה בסביבה ביולוגית מהר והיטב יותר מהצבא הגדול. פעולה בזוגות, בחוליות ולא בגדודים ומעלה אופיינית להם. ייתכן שאימת הקורונה אצל יריביהם מעבר לגבולות ולימים אף תגביר את יכולת החדירה שלהם.

      אירונית, וגם עירונית, דפוס הפעולה של אויב חמקמק, מבוזר ונעלם, לתוככי קסבות ומנהרות, יזכה לחיקוי אצל הכוחות המבקשים להשמידו. יותר יחידים, פחות יחידות, והרבה יותר נשק מנגד - פצצות, טילים, רקטות, פגזים, סייבר, עם תלות גוברת בחסינות התקשורת.

      אין תחליף למגע האנושי

      ומכאן גם פחות חי"ר, יותר אוויר, בהתאמות הנדרשות. כשנורקין התמנה לתפקידו, שאין נכסף ממנו לטייס קרב ישראלי, מן הנמנע היה לשער ששתיים מבעיותיו תהיינה הצפת מטוסי F16 בדיר תת-קרקעי (הכבסים שנתלו לייבוש חוזרים בהדרגה לטיסה מלאה) ומגיפה שתצמצם בשיעור ניכר את אימוני חיל האוויר ותטלטל את חיי המשרתים בו ומשפחותיהם. מפעיל את מבצעי חיל האוויר ממוצב השליטה (משל"ט) של הזרוע. יש שם מושבים למח"א תורן, לרמשל"ט תורן ולקצינים ואחראים נוספים. הנגיף כפה סדר חדש, להרחיק אותם זה מזה. בשלושת השבועות האחרונים ריתק נורקין את עצמו למשל"ט ולמשרדו. הוא לא יצא לביתו ולא כינס את ראשי הלהקים ומפקדי הבסיסים. כל מגעיהם, גם עם סגנו, ראש המטה, בווידיאו.

      לפני כ-30 שנה, כשהשתכללה טכנולוגיית ויעודי הווידיאו, נזעקו היצרניות העולמיות של מטוסי הנוסעים לשדל את ציבור אנשי העסקים להמשיך לטוס. על עמודים שלמים בעיתונים היוקרתיים במערב - אז עדיין קראו עיתונים - נשבעו בואינג ואירבוס שאין תחליף למגע האנושי. עכשיו מסתבר שגם הנגיף חושב כך.

      כמו במטה ואף ביתר שאת, כדי שלא להשבית פעילויות חיוניות בכנפות ובטייסות וביחידות ההגנה האווירית, מופעלת השיטה שהושקה בחיל האוויר בתחילת החודש שעבר כמסורת המהלומה המקדימה ואומצה במערכים צבאיים אחרים ובמקומות עבודה אזרחיים - משמרות נפרדות, נטולות מגע, בבועות או כמוסות. האתגרים החדשים רבים ולא כולם מבצעיים. במטוסים דו-מושביים, הטייס והנווט מחוברים לאותה מערכת חמצן. המפרנסים הנוספים במשפחות הקבע של צוותי הקרקע סובלים לפתע מאבטחה, על סף עוני. חיילים המסייעים כלכלית למשפחותיהם לאחר שעות הפעילות סגורים בבסיסיהם. מפקדים המסיימים תקופות ומיועדים להשתלמויות במכללות חיל האוויר או הצבא האמריקניים באלבמה ובוושינגטון אינם יודעים אם שנת הלימודים תיפתח.

      תמונות מטקס הענקת צל״שים ותעודות הערכה מטעם מפקד חיל-האוויר ללוחמים שלקחו חלק במבצע המיוחד בחאן יונס, 22 בספטמבר 2019 (דובר צה"ל)
      ריתק את עצמו למשל"ט ולמשרדו. נורקין (צילום: דובר צה"ל)

      ובה בעת, בין טייסי אל על, ארקיע וישראייר המקורקעים עם מעבידיהם יש היכולים, אם עודם במילואים, להתייצב יותר בטייסות לכוננות, אימונים ואף גיחות מבצעיות. זאת פרנסה לעת מצוא, לעת קורונה, והנחוצים לצבא לטיסה או לייעוץ מגויסים גם למילואים בתנאי קבע.

      נורקין דואג לא רק לכלכלת אנשיו. חשובות לו גם התעשייה הביטחונית ותשתית המחקר והפיתוח - הערובות לשימור יתרונו האיכותי של צה"ל, ובליבת היתרון הכללי של הצבא, יתרונו של חיל האוויר על אויביו. אם לא יהיה כסף לביטחון, חיל האוויר לא יוכל לקנות בארץ והמפעלים, שותפיו הנאמנים של החיל (ותכופות גם מעסיקי בוגריו ומילואיו), יקרסו.

      למרות המצב וללא מגע קרקעי, התאמנו בסוף החודש שעבר בצוותא מבנים סמוכים של מטוסי F35 מכוחות האוויר של צה"ל ושל פיקוד המרכז האמריקני. לא רק משום קשריו המתמידים עם עמיתיו, כמו גנרל אלברטו רוסו מחיל האוויר של איטליה שהייתה מארץ המגף לערש המגפה או דייויד גולדפיין שכהונתו כמפקד חיל האוויר האמריקני הוארכה בתשעה חודשים כי לא עת חילופים היא, נורקין מפוכח דיו להבין את אילוצי המצב החדש. לשנה הקרובה, לערך, יהיה על חיל האוויר, על צה"ל, על ישראל "לטוס בנוכחות קורונה", כמו בנוכחות טילי קרקע-אוויר מתקדמים או מטוסים רוסיים. ימי החופש המוחלט, השלטנות העילאית, חלפו לבלי שוב.

      חגיגות במטה כחול לבן, אושן, גני התערוכה 9 באפריל 2019 (ראובן קסטרו)
      רמטכ"ל בדימוס או שניים מוכנים לשרת בממשלה בראשות נאשם בשחיתות. אשכנזי וגנץ (צילום: ראובן קסטרו)

      קצינים ותיקים נוהגים לקונן על ההרגלים שהחיילים החדשים והמפקדים הזוטרים של דור האלף השלישי מביאים מהבית: סמארטפונים, ווטסאפ וכל השאר. האלוף בדימוס יצחק בריק מיקד יותר מאחת מביקורותיו בעקיפת הערוצים הממוסדים של פקודות כלפי מטה ותיאומים לרוחב באמצעות מסרים קצרים וחצי-רשמיים. ומי לא נחרד לשמע המונח המגונה "פלזמה". החרדה הייתה קצת מוקדמת ומופרזת. תחת כנפי הקורונה, בהיעדר היתר לטפיחה על שכם, הפלזמה חיונית; ובלבד שהדוגמה האישית והמנהיגות הפתוחה והמשתפת יעברו גם מבעד למסכים.

      זה עדיין אינו העידן המוחלט של הרובוטים, המכונות והמתגים. בכלי טיס מאוישים מרחוק אין טייסים העלולים להידבק, אבל בקרונות הפיקוד והשיגור ימשיכו להימצא בני אדם. אך העולם הצבאי התהפך: אם חלומו של כל טירון וחניך, צוער ופרח-טיס היה להגיע לרגע הסיום ו"לשבור דיסטנץ" עם הסגל, הריחוק הוא קו המשווה החדש בין בכירים וזוטרים, חיילים ומפקדים.

      וכל זה כשהיקום הפוליטי מתערער, כשרמטכ"ל בדימוס או שניים מתערטלים מאמינות ומהדרת כבוד ומוכנים לשרת בממשלה בראשות נאשם בשחיתות, כמופת שלילי כפול ומכופל ללוחמים העשויים להידרש לסיכון חיים במשימות מהסוג הישן, נגד אויב בשר ודם. בימים ההם, ימי הקורונה, אין לא מלך ולא משנה-למלך בישראל, אפילו יוקם מעון שרד נוסף כדי להשלים את חורבן בית שני.