דירות רבות ששווקו במסגרת תכנית "מחיר למשתכן" אינן תואמות את צרכי המשפחות הצעירות שלהן היא נועדה - כך עולה מדוח שמפרסם היום (שני) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שבחן את יישומה של התכנית.
הממשלה יזמה את התכנית בשנת 2015 כדי להתמודד עם משבר הדיור ולסייע לזוגות צעירים וליחידים חסרי דירה לרכוש אחת כזאת במחיר מופחת. משרד מבקר המדינה בחן את יישום התכנית לאורך החודשים פברואר עד ספטמבר 2018 במשרדי השיכון והבינוי, רמ"י (רשת מקרקעי ישראל) ומטה הדיור שבמשרד האוצר. בדיקות נוספות נעשו בעיריות נתניה, מודיעין מכבים רעות, אופקים וקריית ביאליק.
לקריאת הדוח המלא
מהדוח עולה, בין היתר, כי מטה הדיור, משרד השיכון והבינוי ורמ"י לא מיפו את מכלול הצרכים של זכאי התכנית וכן את אזורי הביקוש למגורים וסוגי הדירות המבוקשות. בנוסף, בחלק מהמחוזות לא הייתה התאמה בין היקף השיווק ואזורי מגוריהם של הזכאים - דבר שעלול היה להביא לכך שזכאים ישכירו את הדירות שקנו ויתגוררו באזורים אחרים המתאימים לצורכיהם. כמו כן, רבות מיחידות הדיור ששווקו על ידי משרד בינוי (44%) היו גדולות (עם חמישה חדרים) ולא מתאימות למשקי בית צעירים, למרביתן הוצמדו גינות ומרפסות מה שהעלה את מחירן.
נוסף על כך, מדוח המבקר עולה כי נרשמו עיכובים במתן היתרי הבנייה לדירות רבות, ועל כן צפוי גם איחור במסירתן לזוכים. מבדיקה של 20 אלף יחידות דיור שנעשתה בספטמבר 2018 עלה כי עבור 5,900 דירות לא התקבלו היתרי בנייה במועד שבו הקרקע הייתה אמורה להימסר ליזמים לצורך התחלת בנייה, ועל פי הבדיקה צפוי איחור בהשלמת בנייתן ובמסירתן לזוכים. עוד נמצאו עיכובים בלוח הזמנים עבור 8,600 יחידות דיור נוספות שעבורן התקבלו היתרי בנייה לאחר המועד שבו העבודות היו אמורות להתחיל.
עוד עולה כי הטיפול של משרד הבינוי והשיכון בפניות הציבור לא עמד באמות המידה שקבע המשרד בעצמו, וכי עד מועד סיום הביקורת לא קיימו מטה הדיור ומשרד הבינוי הליך סדור של מדידה והערכה של התכנית כדי להבין האם התוכנית משיגה את יעדיה.
המבקר המליץ לפנות אל הזכאים שטרם מימשו את זכותם כדי לברר את צרכיהם, העדפותיהם או יכולותיהם, לבצע מיפוי מושכל לתכנון הפרויקטים הבאים וסוגי הדירות שיוצעו בהם ולערוך בדיקה מחודשת של התאמת התכניות הקיימות לצרכי אוכלוסיות היעד. בנוסף הוא המליץ להגדיל את מלאי הדירות הקטנות, ובמקביל לבחון שיווק של הדירות הגדולות בשוק החופשי. המלצה משמעותית נוספת של מבקר המדינה היא לבחון פתרונות לבעיית העיכובים בקבלת היתרי בנייה, ולשפר את הטיפול בפניות הציבור ורמת השירות.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום את הדוח השנתי הראשון בכהונתו. הפרק שמעורר את עיקר העניין הוא זה שעוסק בהיערכות מערכת הבריאות למגיפות. פעולות הביקורת בנושא החלו עוד בשלהי כהונתו של המבקר הקודם, יוסף שפירא, והיו אמורות להתפרסם בעוד חודשיים - אולם המבקר אנגלמן החליט להקדים את פרסום הדוח לאור התפרצות מגפת הקורונה העולמית.
מאז מינויו ספג אנגלמן ביקורת רבה, בעיקר לאחר שהודיע כי בכוונתו לכלול בדוחות גם הערות חיוביות לגופים המבוקרים. ואולם, הדוח שמתפרסם היום מגלה ליקויים בתחומים רבים, לרבות בתוכניות דגל של הממשלה כמו "מחיר למשתכן", ובפרויקטים כמו הרפורמה בחברת החשמל. כך, למשל, בחלק שמסכם את הממצאים על היערכות מערכת הבריאות למגפות מצוינים תשעה ליקויים משמעותיים שנמצאו, לצד שתי הערות חיוביות בלבד.
המבקר אנגלמן החליף את קודמו, יוסף שפירא, בתחילת חודש יוני. בחודשים שלאחר מכן היו אמורים להתפרסם דוח של החטיבה הכלכלית ודוח של החטיבה הביטחונית במשרד המבקר. אף שהדוחות היו קרובים מאוד לסיום, אנגלמן ביקש ללמוד אותם בעצמו לפני שיאשר אותם, ואף לשנותם בהתאם לדגשים שביקש להכניס לעבודת הביקורת. שני הדוחות הוגשו לראש הממשלה ב-31 בדצמבר, ולפי החוק אמורים להתפרסם עשרה שבועות לאחר מכן - פרק זמן שהסתיים ב-10 במרץ. עם זאת, הדוח אמור להיות מונח על שולחן הכנסת, והחוק קובע כי במקרה שמועד הפרסום מתרחש כאשר הכנסת בפגרה, כפי שאכן קרה, על המבקר להניח את הדוח לכל היותר שבוע מתחילת המושב. לכן דוח החטיבה הכלכלית מתפרסם היום, שבוע לאחר השבעת הכנסת. דוח החטיבה הבטחונית מחויבים בפיקוח של ועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה, הנדרשת לאשר מה ניתן לפרסם מתוכו ומה יוותר חסוי. היות שבשלב זה הוועדה אינה פועלת, הדוח אינו מתפרסם כלל.
לאחר כניסתו לתפקיד ביטל אנגלמן את תקן יועץ מבקר המדינה למאבק בשחיתות. למרות זאת, בהודעתו עם פרסום הדוח מדגיש אנגלמן גם את חשיבות השמירה על טוהר המידות. "עבודת הביקורת נעשית בצורה מקצועית, מכבדת ומכובדת, בהלימה ליעדים לאומיים וללא משוא פנים, תוך הקפדה על מנהל תקין וטוהר המידות", כתב המבקר. "הדוחות מקדמים את תפיסת הביקורת 'בעיני הציבור', לפיה תפקידה של הביקורת, בין היתר, הוא להציב את האזרח במרכז ולשמש פה לכלל אזרחי ישראל ובפרט עבור אותן אוכלוסיות ראויות לקידום שקולן לא תמיד נשמע".
בהכנת הכתבה השתתף דניאל דולב